המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 15048-07-12 MAGNUS TECHNOLOGIES AB ואח' נ' מנשה
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט חאלד כבוב
התובעות
1.Magnus Technologies AB
2.יוויז'ן אייר בע"מ
שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד ליפא מאיר ושות', עורכי דין
רחוב ויצמן 2 (בית אמות השקעות) תל אביב 64239
טל': 03-6070600; פקס: 03-6070666
נגד
הנתבע
אפרים מנשה
ע"י ב"כ עוה"ד גולן קאשי, גולן קאשי עורכי דין
דרך מנחם בגין 88 תל אביב
מען להמצאת כתבי בי דין: ת"ד 57121 תל אביב 61570
טל': 03-5445233; פקס: 03-6244425
פסק דין
פתח דבר
1. בפניי תביעה למתן צווים קבועים וכן תביעה כספית לתשלום פיצויים.
התובעת 1, חברת "Magnus Technologies AB" (להלן: "מגנוס" או "בעלת השליטה") והתובעת 2, חברת "יוויז'ן אייר בע"מ" (להלן: "החברה") (התובעות 1 ו-2 יקרא להלן ביחד: "התובעות") הגישו תביעה כנגד מר אפרים מנשה (להלן: "הנתבע"). התובעות עותרות למתן צווים קבועים כנגד הנתבע שייאסרו עליו להתחרות עם עסקי החברה או לפגוע בהם, ובנוסף לתשלום פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו בסך של 20,000,000 ש"ח.
התביעה הוגשה ביום 8.7.2012, לבקשת הצדדים התיר בית המשפט פנייתם להליך גישור מחוץ לכתלי בית המשפט. הצדדים ביקשו מספר ארכות לטובת מיצוי הליך הגישור, אך משחלפה שנה מאז פניית הצדדים להליך גישור ונתברר לבית המשפט כי הצדדים לא השכילו לגשר על הפערים בינהם, נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ולשמיעת ראיות.
הצדדים והרקע לתביעה
2. התובעת 1, מגנוס, הינה בעלת השליטה בתובעת 2, ומחזיקה בה, נכון ליום הגשת התביעה, בכ-90% מהון המניות המונפק. יתרת ההון המונפק בשיעור של כ-10% מוחזקת בידי הנתבע. בעל השליטה במגנוס, באמצעות שרשרת אחזקות, הינו מר אהרון פרנקל (להלן: "פרנקל").
3. התובעת 2, חברת יוויז'ן אייר בע"מ, הינה חברה המאוגדת בישראל והפועלת בתחום הפיתוח, הייצור והייצוא של כלי טיס בלתי מאוישים.
4. הנתבע הינו בעל מניות בתובעת 2 ושימש בה כדירקטור וכסמנכ"ל הפיתוח, עד לפיטוריו מתפקידו ביום 28.3.2012.
חברת א.מ.י.ת
5. הנתבע היה היזם והמייסד של חברת א.מ.י.ת יועצי תעופה בע"מ (להלן: "א.מ.י.ת") שהוקמה בשנת 1986 ואשר עסקה בפיתוח מוצרי תעופה, מטוסים ללא טייס וטילים מתקדמים.
בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה א.מ.י.ת הגישו עובדיה, בחודש יוני 2010, בקשה לפרוק א.מ.י.ת לבית המשפט המחוזי בירושלים (פר"ק 5679-06-10).
6. ביום 5.7.2010 נחתם "מסמך עקרונות להסכם השקעה/רכישת נכסים ולהסכם העסקתו של אפרים מנשה - חברת א.מ.י.ת תעופה בע"מ" בין מגנוס באמצעות עו"ד שפס כנציג המשקיע לבין א.מ.י.ת (להלן: "הסכם העקרונות").
--- סוף עמוד 3 ---
במסגרת הסכם העקרונות התחייבה מגנוס להזרים סך של 2.6 מיליון דולר ארה"ב לא.מ.י.ת לצורך רכישת נכסיה, מתוכם סך של 2 מיליון דולר ארה"ב נועד לשמש לכיסוי חובות א.מ.י.ת לנושים, והיתרה בסך 600 אלף דולר ארה"ב נועדה לשמש לתפעול א.מ.י.ת מחדש או לרכישת נכסים לאחר פירעון כל חובותיה (סעיף 1 להסכם העקרונות).
עוד נקבע בהסכם כי חלוקת הבעלות בא.מ.י.ת או בחברה חדשה שתוקם תהיה 70% למשקיע (מגנוס) ו- 30% לנתבע (סעיף 7 להסכם העקרונות).
כמו כן, הוסדרו בהסכם האמור תפקידו ותנאי העסקתו של הנתבע ונקבע כי ימונה לסמנכ"ל פיתוח (סעיף 8 להסכם העקרונות). בהסכם נקבע גם כי המשקיע (מגנוס) והנתבע יידללו בהחזקותיהם במקרה של השקעות נוספות בחברה לפי הצורך (סעיף 13).
7. לאחר חתימת הסכם העקרונות, בחודש ינואר 2011, הוקמה החברה (יוויז'ן אייר בע"מ) במקומה של א.מ.י.ת.
השתלשלות הארועים ועובדות מוסכמות
8. הנתבע, במסגרת חברת א.מ.י.ת, היה פעיל במשך שנים בתחום הייצוא הביטחוני הקשור למטוסים ללא טייס. פעילותו מול גורמים מחו"ל נעשתה בהתאם להיתרים שהוצאו מהגופים המפקחים על ייצוא בטחוני במשרד הבטחון. בעבר, החל משנת 2006, הוטלו על הנתבע על ידי משרד הבטחון מגבלות לגבי מעורבותו בפעילויות שיווקיות.
9. בין החברה לבין Defense Research & Development Organization, שהוא גוף רשמי הודי (להלן: "DRDO") התנהל, בסוף שנת 2011 ובתחילת שנת 2012, משא ומתן מתקדם לקראת כריתת הסכם לשיתוף פעולה מסחרי בתחום המזל"טים. התמורה המוערכת לחברה היתה בסך 10 מיליון דולר ארה"ב.
10. עד לתחילת שנת 2012 השקיעה מגנוס בפעילות החברה סך של כ-4 מיליון דולר ארה"ב, זאת בנוסף לסך של 2 מיליון דולר ארה"ב ששולם לקופת נאמן א.מ.י.ת במסגרת הליכי פירוקה ולסך 600 אלף דולר ארה"ב שאליו התחייבה במסגרת הליך הפירוק. הסכומים נרשמו בספרי החברה כהלוואת בעלים.
מגנוס ביקשה להמיר את הלוואות הבעלים מטעמה למניות בחברה ולשם כך הזמינה שתי הערכות שווי לחברה, בכדי שעל בסיס אחת מהן יקבע השווי לצרכי ההמרה.
ביום 6.2.2012 נשלח זימון לישיבת דירקטוריון של החברה כשעל סדר היום המרת הלוואת הבעלים של מגנוס למניות בחברה.
11. ביום 9.2.2012 הגיש הנתבע לבית המשפט המחוזי מרכז "בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני" בבקשה ליתן צו מניעה המונע את כינוס דירקטוריון החברה וכן צו מניעה המונע את המרת הלוואת הבעלים של מגנוס למניות בחברה ואת שינוי תנאי העסקת הנתבע בחברה. לאחר קיום
--- סוף עמוד 4 ---
דיון בבקשה הורה בית המשפט על דחיית ישיבת הדירקטוריון ב-10 ימים ועל כינוס אסיפת בעלי המניות בתוך 11 יום לאחר מכן (ת"א 16402-02-12).
12. בימים 20.2.2012 ו-24.2.2012 התקבלו בחברה מכתבים מאת הנספח הצבאי ההודי הממוענים שניהם ישירות לנתבע.
13. בישיבת דירקטוריון החברה ביום 28.2.2012 הועלתה לדיון העובדה שבעלת השליטה הפסיקה את הזרמת הכספים לחברה לשם מימון פעילותה השוטפת וזאת עד להשלמת הליך הקצאת הון מניות נוסף לבעלת השליטה כנגד השקעותיה. הוחלט כי ביום 5.3.2012 תכונס אסיפת בעלי מניות לשם קביעת שווי לחברה.
14. ביום 5.3.2012 החליטה האסיפה כללית של החברה להגדיל את הון המניות של החברה ולהקצות למגנוס מניות נוספות בחברה.
15. ביום 14.3.2012 נשלח מטעם החברה לנתבע מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים וביום 28.3.2012, לאחר שנערך שימוע, הודיעה החברה לנתבע על סיום עבודתו בחברה לאלתר.
טענות התביעה
16. התובעות טוענות כי הנתבע הפר את חובותיו כנושא משרה וכבעל מניות כלפי החברה וכן הפר את התחיבויותיו מכח הסכם כלפי מגנוס. לטענת התובעות הנתבע פועל להעשיר עצמו על חשבון החברה ולפגוע ולהכשיל את עסקיה וזאת בשל התנגדותו להקצאת הון מניות נוסף בחברה למגנוס, כנגד הלוואות בעלים שהעמידה לחברה.
17. לטענת התובעות הלוואת הבעלים ממגנוס לחברה ניתנו בהסכמתו של הנתבע ובידיעתו והקצאת הון מניות נוסף נעשתה כדין ובהתאם להוראות הסכם העקרונות שנחתם בין הנתבע ובין מגנוס.
18. התובעות טוענות כי הנתבע התנגד למהלך דילול המניות וניסה בכל דרך אפשרית לשמר את מצב הדברים שהיה קיים לפני הדילול. במסגרת פעולותיו עתר הנתבע לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז בבקשה לצווי מניעה זמניים במטרה לעצור את מהלך הדילול (ת"א 16402-02-12). לאחר החלטת בית המשפט אשר קבעה מועדים לקיום ישיבת דירקטוריון ואסיפה כללית, התקבלה ביום 5.3.2012 החלטה באסיפה הכללית של החברה להגדיל את הון המניות של מגנוס באופן שיביא לדילול מניותיו של הנתבע באופן שיחזיק בכ- 10% ממניות החברה והיתרה יוחזקו על ידי מגנוס.
19. לטענת התובעות, תגובתו של הנתבע למהלך הדילול הייתה פוגענית ומאיימת, במעמד האסיפה הכללית של בעלי המניות איים הנתבע בצורה מפורשת כי יפגע בחברה ובמגנוס. לטענת התובעות הנתבע מימש איומיו בפועל. בנוסף, טוענות התובעות כי התברר שהנתבע ביצע פעולות
--- סוף עמוד 5 ---
חמורות כנגד החברה וסיכן את השקעותיה של מגנוס. התובעות מפרטות בהרחבה את טענותיהן, לשם הנוחות אסקור אותן בקצרה:
א) התובעות טוענות כי הנתבע קיים מגעים עצמאיים מול גורמים בטחונים ממדינה זרה, בכוונה לסכל התקשרות מתוכננת של החברה עימם ובמטרה להביאם להתקשר עימו. זאת בניגוד למגבלות שהוטלו עליו על ידי משרד הביטחון לפיהן אינו מורשה לפעול עצמאית בתחום השיווקי;
ב) התובעות טוענות כי הנתבע פנה למשווקים ועובדים של החברה בכדי שיעזבו אותה ויעברו לעבוד עימו;
ג) התובעות טוענות כי הנתבע ניהל מגעים עם צדדים שלישיים לרכישת מניות מגנוס בחברה, זאת מבלי שהוסמך לכך ומבלי שהתבקש לכך. במסגרת מגעים אלה מסר הנתבע לצדדים שלישיים מידע ומסמכים אודות החברה המהווים סודות מסחריים.
בשל פעולות אלה, טוענות התובעות, נאלצה החברה לפטר את הנתבע מתפקידו כסמנכ"ל פיתוח בחברה, ביום 28.3.2012.
20. התובעות מפרטות טענותיהן כנגד הנתבע ובראשן קיום מגעים עצמאיים של הנתבע עם DRDO ההודית, וזאת לאחר שהחברה הייתה מצויה במשא ומתן מתקדם לצורך שיתוף פעולה מסחרי עם DRDO. לטענת התובעות, היה ההסכם המתגבש עם DRDO צפוי להניב לחברה הכנסות בסך של כ- 10 מיליון דולר ארה"ב. לטענתן, העסקה עם DRDO לא יצאה אל פועל עקב המסרים השליליים שהועברו לגורמים בכירים ב- DRDO על ידי הנתבע. לטענת התובעות, סיכול העסקה כאמור, גרם לנזק ישיר המוערך בסך 15 מיליון ש"ח.
21. בנוסף, התובעות טוענות כי הנתבע עשה שימוש אסור במידע ובמסמכים הנוגעים לפעילות החברה ובכך הפר התחייבויותיו לפי הסכם העקרונות ופעל בניגוד לטובת החברה. זאת בכך שניהל משא ומתן עם צדדים שלישיים לעניין רכישת מניות מגנוס בחברה והעביר להם מידע אודות מצבה הכספי של החברה, תיאור מוצריה ויכולותיה הטכנולוגיות ואף ערך סיור לצדדים שלישיים במתקני החברה.
התובעות טוענות כי משהתגלו פעולות הנתבע התריעה החברה בפני הנתבע, במכתב מאת יו"ר דירקטוריון החברה מיום 31.1.2012, כי יחדל מפעולותיו.
22. התובעות טוענות עוד כי הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפי משרד הבטחון כי לא יפעל בתחום השיווקי אלא בפיקוח מנכ"ל החברה. לטענת התובעות הפרה כאמור עלולה להביא לשלילת היתרי הייצוא הביטחוני של החברה. התובעות טוענות כי הנתבע הפר את התחיבויותיו כלפי משרד הבטחון, בכך שניהל קשר ישיר עם גורמים זרים ובכך הפר את חובות האמונים ותום הלב בהן הוא מחוייב כנושא משרה בתאגיד.
--- סוף עמוד 6 ---
23. התובעות טוענות כי הנתבע הפר את החובות המוטלות עליו הן כדירקטור בחברה ובנושא משרה בה והן כבעל מניות (סעיפים 192, 252 ו- 254 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות")), וכן, כי הנתבע הפר את הסכם העקרונות (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"ט-1970) בנוסף לשימוש במידע על לקוחות באופן שמהווה גזל סוד מסחרי (סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999).
לאור זאת, התובעות עותרות להטלת צווים קבועים כנגד הנתבע במסגרתם ייאסר עליו לפעול באופן שיש בו כדי להתחרות עם עסקי החברה ו/או לפגוע בהם כדלקמן:
א) הנתבע לא יקיים כל פעילות של ייצוא בטחוני, לרבות מגעים מול גורמים מחוץ לישראל, מול משרד הביטחון ופעילות תחזוקה ותמיכה טכנית של החברה.
ב) הנתבע לא יפנה ללקוחות החברה, לעובדיה ומשווקיה בארץ ובחו"ל בכל עניין הנוגע לפעילות הייצוא הביטחוני של החברה ו/או בכל עניין המהווה תחרות עסקית.
ג) הנתבע לא יעשה שימוש בכל מידע שהגיע לידיעתו מתוקף תפקידו בחברה לרבות, הדוחות הכספיים, רשימת הלקוחות, המוצרים, הטכנולוגיה, הקניין הרוחני ושרטוטים טכניים לתועלתו האישית או לתועלתו של אחר מלבד החברה.
24. כמו כן, עותרות התובעות לחייב את הנתבע בתשלום פיצויים בסך 20 מיליון ש"ח בגין הנזקים כדלקמן:
א) סך של 15.7 מיליון ש"ח לתובעת 1 - מגנוס (מתוכם סך של 200 אלף ₪ בגין גזל סוד מסחרי וסך של 500 אלף ₪ בגין חשיפת סודות מסחריים לצדדים שלישיים).
ב) סך של 4.3 מיליון ש"ח לתובעת 2 - החברה.
טענות ההגנה
25. הנתבע דוחה את כל הנטען בכתב התביעה. לדידו, מדובר בתביעה שמטרתה השתלטות מלאה על החברה על ידי מגנוס, תוך נישולו מכל זכות בה.
הנתבע מעלה בהרחבה טענות כנגד התובעות ופרנקל, בעל השליטה בהן, ומרחיב את יריעת המחלוקת מעבר לטענות המועלות בכתב התביעה. אסקור טענות הנתבע בקצרה:
26. הנתבע טוען כי התביעה כנגדו הינה חלק מסכסוך משפטי אשר חלקו מתנהל כבר בערכאות משפטיות. הנתבע טוען כי פיטוריו מהחברה נעשו שלא כדין ולכן הגיש בחודש מאי 2012 לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה כנגד החברה ופרנקל (ס"ע 53291-05-12). לטענת הנתבע התביעה שבפנינו נועדה "להפעיל לחץ" עליו בכדי שייסוג מתביעותיו ויענה לדרישות התובעות ופרנקל.
--- סוף עמוד 7 ---
27. הנתבע טוען כי בינו לבין פרנקל היו הסכמות שונות אשר לא כובדו. כך לטענת הנתבע, בהסכם העקרונות נקבע שיהיה רשאי למשוך את הכספים שהשקיע כ"הלוואת הבעלים" בא.מ.י.ת, כך שמהרווחים יקבל 1.5 מיליון ש"ח וכך גם מגנוס (מהלוואת הבעלים שלה). עוד טוען הנתבע כי סוכם עימו שהדיבידנד הראשון שיחולק יחולק ביחס של 40% לנתבע ו- 60% למגנוס. אלא שלטענת הנתבע התובעות, בשם פרנקל, העלימו והתכחשו ל"הלוואת הבעלים" של הנתבע בחברת א.מ.י.ת אך פעלו להמיר את הלוואת הבעלים של פרנקל, כבעל השליטה במגנוס, למניות מבלי שניתנה לנתבע זכות זהה.
28. הנתבע טוען כי סוכם בינו לבין פרנקל במסגרת הסכם בעל פה כי פרנקל יעביר לו סך של 900 אלף ש"ח לצורך פירעון התחייבויות אישיות נוספות.
29. לעניין דילול המניות, הנתבע טוען כי הוסכם כי דילול מניותיו יעשה אך ורק במקרה של השקעה מצד ג' ולא לטובת מגנוס.
30. עוד נטען כי תקציב החברה ומימון החברה היו אמורים להגיע כולם ממגנוס וכי הוסכם בינו לבין פרנקל שהכספים יועברו ממגנוס לחברה שלא כהלוואת בעלים. נטען כי מגנוס הפסיקה להזרים כספים לחברה עד להשלמת הליך דילול המניות במטרה להפעיל לחץ על הנתבע לוותר על מניותיו לטובתה.
31. בנוסף, הנתבע טוען כי במטרה לשפר את מצבה הכלכלי של החברה, ביקש מספר פעמים ממגנוס להגיש תביעה בשם החברה כנגד התעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן: "תע"א") בגין הפרת הסכם שנכרת בין א.מ.י.ת לתע"א במסגרתו הייתה א.מ.י.ת אמורה לקבל כ- 20 מיליון דולר ארה"ב במסגרת שיתוף פעולה לזכייה במכרז שנערך על ידי המדינה. בידי הנתבע חוות דעת משפטית לפיה לחברה קיימת עילת תביעה טובה כנגד תע"א. אולם לטענתו בהוראת פרנקל החברה לא פעלה להגשת התביעה שכן הגשתה נוגדת לאינטרסים האישיים של פרנקל.
32. הנתבע דוחה את בקשת התובעות להוצאת צו מניעה כנגדו בשל פגיעתו בביטחון המדינה. הנתבע טוען כי אם היה ממש בטענות מסוג זה היה על התובעות לפנות ישירות למשרד הביטחון בתלונה כנגד הנתבע, והנתבע היה מוזמן לבירור על ידי משרד הביטחון.
33. לעניין העסקה עם DRDO ההודית, טוען הנתבע כי אין בסיס לטענות התובעות לפיהן פעל לסיכול ההתקשרות עם הגורם ההודי. לטענת הנתבע, החברה ומנכ"ל החברה ידעו היטב כי ללא הנתבע לא תקום עסקה עם DRDO. התובעות מסתירות את סיכום הפגישה עם DRDO ואת העובדה כי משפוטר הנתבע סוכלה העסקה וזאת לאור התנגדות DRDO לביצוע העסקה ללא הנתבע.