385. המאשימה כך בסיכומיה, טוענת כי הסבריו של הנאשם מדוע סופו של דבר פנה למתחם השירותים הנכון, אינם נכונים ועומדים בסתירה למה שהסביר בהליך הקודם. לאמור, בהליך זה טען ב"כ בשמו וכך גם טען הנאשם, שראה, וכאמור לעיל בפרק השחזור, פתק גדול על הדלת בדבר האיסור להשתמש או לנקות את השירותים (ברוסית ובעברית) ובכך ניתן לו סימן מובהק שאלו אכן שירותי הרצח. לעומת זאת, בהליך הראשון טען הנאשם, שעל הדלת הופיע סימן שחור. איני סבור, כי מדובר בסתירה של ממש וכי יש הבדל של ממש בין שתי הטענות. ברור, כי השחזור לקה בחסר, וכמפורט לעיל, בזה שעורכי השחזור לא הקפידו על כך, שלא יהיה כל סימן מזהה על דלת מתחם השירותים.
386. גם טענת המאשימה כאילו, כביכול, אין הבדל בין דלת מתחם השירותים של שירותי הרצח לבין דלת מתחם השירותים של הבנים אין בה ממש, שכן איננו יודעים האם, מתי ובאיזה שלב עבר הנאשם על פני שירותי הבנים. מה גם, שהנאשם סבר שמדובר בקומה השלישית שלה הוא קרא קומה שנייה. כאמור, בשלב זה איני עוסק בשאלה אם מדובר בפרט סותר ויתכן שיש למאשימה ההסברים לכך ואולם, עניינינו כאמור בפרט מוכמן, שכביכול היה בידיעתו של הנאשם, דומני, כי לא הוכח כלל ועיקר, כי הנאשם ידע את מיקומם של שירותי הרצח ובוודאי שלא ברמה הנדרשת להליך הפלילי.
387. פרטים מוכמנים שתיים ושלוש עניינם בכך, שהרצח בוצע בתוך התא ושהנאשם ידע עובדה זו וכן בכך שהרצח בוצע בתוך תא מספר 2. לעניין העובדה שהנאשם כביכול ידע, שאכן מדובר ברצח בתוך התא הרי שבכל הכבוד הראוי, הנאשם מעולם לא הדגים רצח בתוך תא. כך הוא בוודאי בשחזור שביצע על ארתור, שם נראה מפורשות, שארתור נמצא (מטאפורית כמובן) מחוץ לתא וכך גם כאשר הנאשם מדגים בשחזור את ביצוע הרצח על השוטרת, שגם אז במרבית ההדגמות, שכאמור חזרו על עצמן, הנאשם כמו גם השוטרת, עומדים מחוץ לתא ורק בהדגמה האחרונה מדגים הנאשם שהוא דחף את המנוחה לתוך התא. לפיכך, הפרט המוכמן כביכול של ביצוע רצח בתוך התא לא נאמר על ידי הנאשם. זאת ועוד, דווקא סשה (כמפורט לעיל) הוא זה שמנסה לשכנע את הנאשם שהמנוחה נרצחה בתוך התא ושואל אותו, פעם אחר פעם, מה היה בתוך התא: (ראה והשווה: מ"ט 172/08(8) חלק 2 מונה 19:34, מונה 30:10 ואילך; מ"ט 172/06(1) חלק 3 עמ' 33/65 למסמכי התרגום; מ"ט 172/06(1) חלק 3 עמ' 34/65) למסמכי התרגום; מ"ט 172/06(2) חלק 1 עמ' 2/41 ש' 31 ואילך).