עוד מפנה חברתי למזכר שערך החוקר יעקב מלכא, לאחר הארכת מעצרו של הנאשם ביום 13.12.06, שם מצויין שמדובר בתשאול של שעה וחצי ומה שהונח בפנינו זהו מזכר קצר בלבד ובכללו, כך לדברי חברתי, "...העדר הסבר בפי הנאשם לכך שנמצא דם על הכבל המאריך שלו..." (סעיף 48) וכיצד ניתן לצפות שימצא הסבר לעובדה שאינה נכונה? וכיצד ניתן להתעלם מהמחדל לפיו, המזכר של שורות ספורות, מתיימר לשקף חקירה של שעה וחצי?
סעיף 51 לחוות-הדעת עניינו בהמשך חקירתו של הנאשם ביום 14.12.12, שבה הוא מסביר לראשונה שגם השלים עבודה במקלט מס' 4, ניקה פסולת במקלט 3 ולקח מפתח מאב הבית מיכאל.
ושם נכתב, כך במאמר מוסגר, כי לפרטים שוליים, לכאורה אלה, תהיה משמעות בהמשך. חברתי רומזת בעיקר לכך, שמיכאל לא אישר או לא זכר, שמסר לנאשם מפתח ואולם עיון בחקירתו של מיכאל מעלה, כי הוא לא הכחיש שנתן מפתח לנאשם, אלא שלא זכר זאת. ושוב לא אמנע מלשאול, מדוע שהנאשם ימסור פרט זה שאינו נכון? והלא בנקל השקר יתגלה.
במסגרת סקירת הודאות הנאשם יש הפנייה וכמפורט לעיל, לחקירה מיום 15.12. בסעיף 54 לחוות דעתה, נכתב, כי "בחקירה זו משמיע הנאשם לראשונה, גרסה חדשה אודות הדם שראה בשירותי הבנים..." האומנם? והרי בסעיף 52 נכתב כי גרסה זו נאמרה על ידו כבר בחקירה מיום 14.12.06!
בסעיף 55 לחוות דעתה, מסכמת חברתי ואומרת "...ניתן כבר להיווכח שהנאשם סיבך עצמו בגירסאות שונות, שאת כולן נידב מיוזמתו...".
מסקנתה זו אינה מקובלת עליי, שהרי וכדברי חברתי את הגירסאות "נידב מיוזמתו" ומדוע לו לעשות כך?
נדגיש, כי מבחינתו של הנאשם מדובר היה ביום שגרתי ורגיל ומשכך קשה לצפות שיזכור בדיוק היכן היה בכל רגע נתון.
לעומת זאת ולגירסת המאשימה, הנאשם הוא הרוצח, ומשכך לא מדובר ביום שגרתי ומשכך גם מצופה היה וכדברי המאשימה, שיבוא כבר לחקירה הראשונה עם גירסה סדורה של שעות העבודה, מעשיו בכל רגע נתון ועוד, על מנת להרחיק ממנו כל חשד. דווקא העובדה שאין לו גירסה סדורה, מעידה שהוא לא ראה עצמו כחשוד ולכן לא הכין גירסה סדורה.
עוד אדגיש כי בדיעבד, דווקא 4 עוגנים משמעותיים ביום זה נקבעו כנכונים וכדלהלן:
א. מועד פגישתו השנייה עם דעי בסביבות 13:25.
ב. הגעתו למזנון בשעה 15:15-15:00.
ג. פגישתו עם המנקה לידיה בדרכו לחדר המורים לאחר השעה 16:00.
ד. פגישתו עם המנקה (אולגה מילמן) ועם בחור ארגנטינאי בשם חוזה בשעה 17:00 לערך.