עוד סוקרת חברתי את החקירה מיום 16.12.06 שבה, כך נקבע, הסתבך הנאשם בשקרים ובגרסאות שונות. גם כאן דעתי שונה לחלוטין מדעתה.
כדברי חברתי עצמה, השומרים התעקשו שהוא המתין למעסיקו בין 12:00-11:00 והחוקרים הטיחו בנאשם שהוא משקר גם בנקודה זו. יכול אני להסכים עם חברתי, כי לא בכזב הטיחו בו שהוא משקר, אולם זה אינו רלוונטי לענייננו. הדבר הרלוונטי הוא, כי הוכח שהנאשם צדק והשומרים טעו. מכאן גם לא רחוקה הדרך להסיק, שיכול והשיח אודות מכנסי הג'ינס היה בבוקרו של יום ועוד לפני תחילת העבודה.
בסעיף 61 לחוות דעתה, שבה ומפנה חברתי לעדותו של ג'נח. אולם וכאמור לעיל וכמפורט באריכות בחוות דעתי, חברתי מתעלמת שג'נח לא אמר אמת בעדותו במשפט הראשון ובעדותו בפנינו, גם לא הותיר סימני אמת כשסופו של יום לא "זכר" ג'נח, האם אכן הוא זה שאמר לנאשם ש"ילדה מתה בשירותים", אולם לא שלל זאת.
אדגיש לעניין זה, כי אולגה, אשתו של הנאשם, מסרה הודעה, שהנאשם אמר לה שראובן מסר לו שמדובר בבת של חבר שלו, ומהיכן הגיעה אולגה להבנה זו, אלמלא שראובן ג'נח סיפר על כך לנאשם, כפי גרסתו העקבית של הנאשם בנדון.
לאחר שסקרה חברתי את מכלול הודעות הנאשם שעד להתוודות בפני ארתור, קובעת היא שוב, כי מדובר בגירסה מתפתחת, אשר נסתרת על ידי העדויות ה"חזיתיות", כך כדבריה.
שבתי ובחנתי שוב את הדברים, ולטעמי מדובר במסקנה מרחיקת לכת, שאינה נתמכת בראיות חיצוניות מספקות ובעיקר היא משוללת הגיון פנימי.
אשר לפרק העוסק בהתוודות, לא אאריך, שכן ולטעמי הדברים פורטו על ידי כדבעי בחוות דעתי. עם זאת, אבקש להפנות תשומת לב למספר נקודות מרכזיות לטעמי וכדלהלן:
א. בסעיף 76 (סיפא) קובעת חברתי כך "... הגם שאקבל כי ארתור סייע באופן אקטיבי לנאשם לגבש גירסה בדבר ביצועו של "רצח באפקט" ולהציגה לחוקרים, הרי שהתשתית לעניין זה הונחה על מסד של הבנה הדדית כי הנאשם רצח את המנוחה" (ההדגשות בקו במקור – א"ק).
קביעתה זו של חברתי, ולטעמי אינה נכונה. גירסת הרצח ב"אפקט", "בושלה" על ידי ארתור, כך ביום 15.12.12 וכפי שהראיתי בטבלת ההשוואה בסעיף (339) לחוות דעתי, וכך כפי שעוד אראה להלן. במועד זה, לא היה ולא יכול היה להיות "מסד של הבנה הדדית שהנאשם רצח את המנוחה", שכן רק ביום 18.12 לפני היציאה לפסיכיאטר, דיבר גם הנאשם (במשתמע ולא במפורש) על אפשרות של רצח באפקט.
כיצד יכולה הייתה להיות הבנה הדדית לפני מועד זה שהנאשם רצח את המנוחה? יכול, שאכן עד למועד זה ארתור היה משוכנע שהנאשם רצח את המנוחה ולכן ובתחכום רב, בנה לו בתחילה גירסת "אפקט" מושלמת ואחר כך ניפץ לו אותה, אבל ברור הוא שעד ליום 18.12 (לפני היציאה לפסיכיאטר) ובשום שלב, לא הייתה "הבנה הדדית" בין ארתור לנאשם, לעניין מעורבותו של הנאשם ברצח.