אקדים כאן עוד הערה חשובה, שאולי לא הודגשה דייה בחוות דעתי. איני סבור שרק פעולת ארתור גרמה להודאת השווא. עניין לנו בנאשם בעל אישיות מורכבת, מדובב מתוחכם וחוקרים שנתנו לנאשם להבין (גם אם לא בזדון) שמצבו בכי-רע, וכי הדבר היחידי שעשוי להצילו הינו "הודאה בלב נקי". אין בפנינו רק גורם אחד בלתו אין. לפנינו שילוב וכאמור לעיל, שילוב המעמיד בספק ניכר את משקל הודאתו של הנאשם .
עוד אעיר לעניין זה, כי חברתי מסכימה, שאכן ארתור "הרבה להשיא לנאשם עצה זו" (של הודאה ברצח אך לא באונס) אלא שלדבריה רעיון זה בא מפי הנאשם כבר ב- 13.12. שבתי ועיינתי בתמליל זה ולא מצאתי את שחברתי הזכירה, כאילו, כביכול, כבר ב- 13.12 הנאשם היה מוכן להודות ברצח ולא באונס.
עוד באותו סעיף כותבת חברתי כי, "ארתור והנאשם מרבים לשו'חח אודות האפשרות לערוך עסקה לפיה "ייקח על עצמו "רצח באפקט". אפנה שוב לסקירת תמלול השיחה מאותו מועד, וההגדרה הנכונה הינה, ארתור מרבה לשוחח, להפציר ולשכנע כי הנאשם ייקח על עצמו "רצח באפקט". לאורך דקות ארוכות ועשרות שורות של תמלול, הנאשם שותק, וארתור חוזר פעם אחר פעם, לפתרון היחיד האפשרי של "רצח באפקט". חברתי קובעת, שארתור לא חרג מגבול הלגיטימי ואיני סבור שהדבר רלוונטי לענייננו, לו היינו דנים בקבילות, כמו בעניין "חייבטוב" ודומיו, הרי שהיה מקום לדון בשאלת החריגה מהגבולות הלגיטימיות, אלא שאנו במשקל עסקינן ובהשפעת פעולות המדובב על משקלה של הודאה.
בסעיפים 100 - 101 לחוות דעתה של חברתי, נקבע שרק ב- 18.12 הנאשם היה נכון לקבל את עצת המדובב וזאת נוכח התפתחות החקירה עד אז.
לטעמי, בין ה- 15.12 ל- 18.12 לא הייתה כל התפתחות בחקירה ולא הוטחו בנאשם ראיות או עובדות חדשות מעבר למה שהוטח בו בעבר. נכון הוא שב- 18.12 חזרו החוקרים והטיחו זאת בנאשם שנית, אולם הדבר לא שונה מההטחות שהוטחו בו כבר בשלבים מוקדמים ובמיוחד
ב-15.12.
חברתי סבורה כי, "המידע החדש" לעניין התפתחות החקירה הוא זה שהביא את הנאשם להודות ברצח. לטעמי, תיאוריה זו פחות סבירה. כאמור, מידע חדש לא התווסף ומדוע שדווקא עתה יתוודה הנאשם? לעניות דעתי, דווקא התמוטטות האותנטית, לכל הדעות, שאירעה לנאשם (ובכך גם המאשימה כזכור, מודה) בצירוף העובדה, שאכן חשב עד לשלב מסוים שיכול שהוא רצח ואינו זוכר, בצירוף העובדה המשמעותית, לא פחות, שסשה הודיע לו בחקירה של ה- 18.12 (אחרי חזרתו מבית החולים) "שנסגר המכסה" וזאת ההזדמנות האחרונה להודות בלב נקי, כל אלו הם שהביאו את הנאשם "להודות" ברצח ולא התפתחות בחקירה, שלא הייתה.