פרק נרחב מוקדש מקדישה חברתי לדיבור בלחש ובקול. לעניין זה נדרשתי באריכות בחוות דעתי. אבקש לחדד עוד נקודה אחת מהותית וחשובה, כל הליך ה"הדגמה" על ארתור, כל השיח ביניהם "אחת-שתיים" "היא נפלה" וכו'. היו בקול, דבר השולל את טענת המאשימה שהוידוי היה בלחש והכפירה בקול.
בסעיף 228 לחוות דעתה, נותנת חברתי להתוודות שבתוך תא המעצר משקל פנימי גבוה ביותר. דעתי וכאמור שונה לחלוטין, שכן, רוב רובה של ההתוודות מהווה חזרה מוחלטת על מה שארתור אמר לו ואף הציג בפניו שלושה ימים קודם לכן. יכול שהסיכום של חברתי, זה המודגש ולפיו, "קשה להעלות על הדעת כי תימצא התוודות בפני מדובב לה ניתן לייחס משקל פנימי גבוה יותר מזו אשר מפי הנאשם לארתור" הוא זה אשר הקשה וכפי שציטטתי מתוך הפסיקה לעניין הודאות שווא, לבחון את הראיות החיצוניות בנפש חפצה, והתרשמות זו מן ההודאה וכפי שצוטט לעיל, יכול שהיה בה כדי להתעלם מראיות הזירה או מהתחקות אחר ראיות מזכות אחרות.
חברתי על דרך הכלל, כך בסעיף 79 לחוות דעתה וכך בסעיף 241 לחוות הדעת, עומדת על כך, שמרבית הזמן, במהלך שיחותיו של הנאשם עם המדובבים היה הוא נינוח וכי מערכת היחסים שבינו לבין ארתור הייתה ידידותית. חזרתי וצפיתי שוב בכל הדינמיקה, שבין הנאשם לארתור ודומני שלא כך הם פני הדברים, ולאורך כל הדרך "מפזר" ארתור איומים שונים ואף הפחדות כלפי הנאשם וראה לדוגמה במ"ט 163/06 חלק (1) ממונה 59:34, וכן מ"ט 165/06 (9) חלק 1 ממונה 16:51.
(עוד ראה לעניין חוסר ה"נינוחות" של הנאשם בשיחותיו עם המדובבים את הסקירה שעשה חברי, השופט ד. צרפתי לעניין זה).
פרק נוסף מוקדש להודאה בפני החוקרים מיום 19.12 ובעיקר להודאה בפני יורם אשר לקביעת חברתי "החזיר את גרסת האפקט לשולחן" (סעיף 254) וכי "הנאשם שיתף פעולה עם ההנחה של אזולאי שהרצח בוצע תחת בלק..." ו"טפטף" מידע בהדרגה בשחקו את התפקיד של מי שמתקשה לשחזר את הפרטים" (ההדגשות והמרכאות במקור - א"ק).
עוד נקבע שם, ובהדגשה, כי "כל פרטי המידע הנ"ל באו מיוזמתו של הנאשם". ובכן נשוב לרגע לאותם פרטי מידע. "ראה את המנוחה בקומה הראשונה" "קיללה אותו" "אני נכנסתי לשירותים אחריה". ומה חידוש יש בפרטי מידע אלו? והלא כל אלה כבר נאמרו למדובב והם מהווים אימוץ ה"סיפור" שטווה ארתור, לכל המאוחר, ב-15.12.
זאת ועוד, בסעיף 534 לחוו"ד, מסכימה שהנאשם אינו "שחקן שחמט על", וכיצד אפוא ניתן להסביר את משחק השח המפואר, אותו מנהל הנאשם בחקירה זו? כאמור, לשיטתה, הנאשם אינו "שחקן שחמט על" ולא מתוחכם ואולם, קשה להעלות על הדעת שאדם כמו הנאשם רקח בתחכום רב (וכדברי המאשימה ויורם אזולאי) גרסה זו, שהמתינה עד שאזולאי "החזיר אותה לשולחן".
הסבר זה אינו סביר בעיני. לטעמי וחברתי מסכימה לכך, לא מדובר ב"שחקן שחמט על" וממילא קשה מאוד להלום שהתנהגותו בחקירת ה-19.12 הייתה "מניפולציית על", כדברי אזולאי והמאשימה.