בסעיפים 258 - 259 לחוות הדעת ממשיכה חברתי וקובעת, כי יש לראות בהודאה מיום 19.12.06 למעשה כהמשך ישיר וטבעי של "הסרת חומות הכחשה".
מדוע ולמה הוסרו חומות ההכחשה? מה האירוע שגרם להסרת חומות ההכחשה? לטעמי, דווקא ההסבר אותו נותן הסנגור המלומד ואף חברי כב' השופט צרפתי הסביר זו בדרכו שלו ולפיו, אכן הנאשם "נשבר" וקרס ביום 18.12, לא משום שהוסרו חומות ההכחשה, אלא משום שלטעמו ולהבנתו "הראיות" סגרו עליו. כאמור לעיל התמוטטות הייתה אמיתית ואותנטית. במהלך ההתמוטטות (ועוד לפני היציאה לפסיכיאטר) אכן יכול היה ארתור להבין מהנאשם שרצח ב"אפקט". לעומת זאת, כשחזר הנאשם מהפסיכיאטר, החל ארתור ללעוג לו על כך שהוא-הנאשם מאמץ את גרסת האפקט ומכאן ועד ל"הודאה" גם בפני החוקרים, כדי להרוויח את "ההודאה בלב נקי", הדרך קצרה.
משהגענו לטענת "ההודאה בלב נקי", אפנה בקצרה לפרק העוסק חברתי עוסקת בסוגיה זו ולקביעה כי מדובר בטענה כבושה. בחוות דעתי פירטתי באריכות מדוע אין המדובר בטענה כבושה. ההפנייה (בסעיף 263) לכך, שטענתו המרכזית של הנאשם בהליך הראשון הייתה כי הודה ברצח משום שהאמין שאכן ביצע את הרצח, והציטוט המוזכר שם, מתייחס מפורשות לשלב התמוטטות של הנאשם בתא שכן הנאשם אומר "...אני התחלתי לבכות והתחילו לי רעידות בכל הגוף מעצבים, הרגשתי כאבי ראש והתחלתי להאמין שאני עשיתי את זה" (מתוך ציטוט שציטטה חברתי בסעיף 263 לחוות דעתה) ומשכך, מסכמת חברתי, "אם כך אמר אז - אין הוא יכול לטעון היום, כי בשל הסתמכותו על הבטחה כלשהי מצד החוקרים, הסכים להודות הודאת שווא". כפי שפירטתי בשלב הקריסה הנפשית, אכן האמין הנאשם, כי עשה זאת, ברם מכך התפכח ובהמשך הודה על מנת להשיג הודאה בלב נקי, בהתאם אין סתירה בין הדברים.
כאמור וכמפורט, לא רק עניין "ההודאה בלב נקי" הביאה את הנאשם להודות. מדובר בסיבות מצטברות זו לזו.
עוד מפנה חברתי, לכך שמתיעוד ההודאה עולה שבשלב ראשון נדחתה הצעתו של סשה לנאשם, כי יודה בלב נקי, אין בקביעה כדי לשכנע. אכן, ככל מי שמודה בדבר שלא עשה, הדבר מלווה בהתלבטויות, בניהול סיכונים, בתורת המשחקים והכל כפי שפורט.
חברתי קובעת, כי הסיבה העיקרית להודאה הייתה, כי "האמין מחדש שלגרסת האפקט יש היתכנות" (שוב, ההדגשה במקור - א"ק).
עוד לטענת חברתי גרסת הלב הנקי משולבת רק בהמשך.
לעניין זה אבקש לשוב ולהעיר כי לטעמי, אין סבירות כלל שהנאשם, שכאמור אינו מתוחכם ואינו שחקן שחמט על, ידע לשזור בעת ובעונה אחת, גם טענת "אפקט", וגם טענת הודאה בלב נקי. לפיכך, להבנתי, הנאשם בחר בעיקר את טענת "הלב הנקי". אלא שבאופן אמיתי היו חסרים לו פרטים, ומשכך עשה שימוש "משני" בטענת "האפקט" ובכך ניסה להסביר את החוסר בפרטים.