פרק נכבד מקדישה חברתי להודאה בפני החוקרים ביום 21.12.06. תשובותיו וגרסתו בחקירת יום זה, היו בוודאי "גרסת בדים" וגם החוקרים התרשמו כך. לדוגמא, הנאשם טוען שזרק את נעליו לאחר שהוכתמו בדם. כזכור, גרסת המאשימה שאותה חברתי מקבלת, הינה, כי על מכנסי הג'ינס של המנוחה נמצאו טביעות נעלי "הסלמנדר" של הנאשם, דבר שאינו מתיישב עם זריקת הנעליים. עוד טוען הנאשם באותה חקירה שחתך את המנוחה בידה הימנית, שכן בזו השמאלית החזיקה טלפון נייד, אלא שהטלפון נמצא בכיס מכנסיה, ועוד ועוד.
לדברי חברתי מדובר ב"ערבוב מודע" (כך במקור בסעיף 321) של אמת ושקר, וראיה לכך, לדברי חברתי, היא אמירת הנאשם "...אני מדבר שמונים אחוז ... אני אומר אומר, אבל עשרים אחוז אני לא מדבר".
הנה כי כן, הנאשם לא אומר שהוא דובר שקר, הוא אומר ששמונים אחוז הוא "מדבר" (וזה כזכור בתגובה ליורם אזולאי שאומר לו כבר סיפרת לנו 80%).
לעניין הפרטים המוכמנים בפרק זה שבחוות הדעת, אבקש להעיר מספר הערות וכדלהלן.
אמירת הנאשם לארתור, כי סבר שגופת המנוחה לא תתגלה, קיבלה תשובה סדורה שאותה דווקא ציטטה חברתי, ועיקרה בעובדה הידועה לכל, שהגם שהרצח היה בסביבות 13:30, הרי שהגופה התגלתה רק בשעה 19:00 (וכדברי הנאשם שצוטטו על ידי חברתי עד השעה 19:00 או 20:00). בכל הכבוד, מדובר בהסבר הגיוני ולוגי המצטרף לאמירותיו של הנאשם שרוצח לא הורג במקום שכולם רואים.
עדותו של ג'נח - בזהירות הראויה אעיר, כי קשה עד מאוד לסמוך על עדותו של ג'נח, אשר כפי שהוכחתי לעיל, בעדותו, לא דבק באמירת האמת ומשכך, דומה שדווקא גרסתו של הנאשם לעניין זה היא הנכונה והוא אכן שמע מג'נח שילדה נהרגה בשירותים. חברתי מפנה לגרסתו של הנאשם בהליך הקודם, שם אמר שג'נח לא מסר לו פרטים אלו, ואילו לפנינו חזר בו הנאשם מגרסה זו וטען שג'נח אמר לו שילדה נפלה באסלה בשירותים. משכך, קובעת חברתי שמדובר בשינוי גרסה, ובגרסה כבושה.
לשיטתי דווקא פרט זה (כמו גם בהרבה מקרים אחרים) יש בו כדי להעיד על רומן "המרצה", המסביר והמתרץ. בהליך הקודם, ידע רומן היטב שלא יוכל להתמודד עם גרסת עד אובייקטיבי לכאורה, כמו ג'נח, ולכן "נאלץ" להסכים שלא קיבל מידע מג'נח אבל ועיקר, בין כותלי הכלא ולמדובבים, הלין הנאשם על אמירתו זו של ג'נח שהוטחה בפניו. ראו דרך משל במ"ט 165/06 (25) חלק 1 מתוך 4 מיום 18.12.06 ושם החל מעמ' 12 בשורות 309-307 (שם מדברים הם על ג'נח):