"ר: הוא אומר: "אמרתי לו שיבוא אליי הביתה, זהו, לעבוד, זהו."
ר: ואמר – "נרצחה הבת של חבר שלי."
ובשורות 517-503:
"א: וראובן הזה הולך נגדך עכשיו?
ר: וראובן אמר: "אני לא אמרתי לו כלום, אני אמרתי, שנרצחה ילדה של החבר שלי"
ר: בלאט, "ושהוא יצא אלי לעבודה."
ר: "זהו, יותר לא אמרתי לו שום דבר."
א: זה הוא אמר לך ככה?
ר: זה מה שהוא אמר להם.
א: כן, נו ?
ר: הנה.
א: ומה שאתה אמרת לו,
א: הוא אמר להם גם כן, כן?
: והוא אמר, שאני שאלתי משהו לגבי שירותים,
ר: לגבי השירותים, כאילו הוא זין איך לא יודע דבר".
והנה בתיק שלפנינו, יצאה האמת לאור; התברר שיכול, שדווקא הנאשם צדק ולא ג'נח. כלום ניתן לזקוף זאת לחובתו של הנאשם?
תא מספר 2 - חברתי קובעת כך בסעיף 353 כי הנאשם דייק את מקומה של המנוחה על יד תא מספר 2. כמפורט בחוות דעתי, הנאשם אמר תחילה על יד תאים 1 או 2, ולאו דווקא על יד תא מספר 2.
הנקודה המרכזית הזוקקת תוספת ליבון במסגרת התייחסותי לחוות דעתה של חברתי נעוצה במצב הדלת בעת הרצח ובהתרשמות חברתי מעדותו של פיאמנטה. חברתי קבעה, שאכן בביקור בזירה הוכח כי קיימת אפשרות לכניסת שני אנשים לתא ואולם הדבר, אינו מבטל את חוות הדעת של פיאמנטה. אלא שפיאמנטה קבע ש"אפשרות זו הינה אפסית עד כמעט בלתי אפשרית" (כך בציטוט בסעיף 367) וכיצד אפוא ניתן לטעון שעדותו של פיאמנטה הייתה אמינה? והרי וכאמור, פיאמנטה שלל כמעט לחלוטין את האפשרות לרצח בתוך התא, כאשר הרוצח עמד מאחורי המנוחה. פיאמנטה קבע דווקא, שזה שהנאשם עומד מחוץ לתא "מתאימה לנו גם מבחינת התזות הדם ..." (שם) ורק לאחר חקירה נגדית ארוכה, אישר פיאמנטה שהזירה וכתמי הדם שבתא, תואמים גם למצב בו הרוצח עמד מאחורי המנוחה. משכך קביעת חברתי (בסעיף 369) ולפיה "הממצאים האובייקטיבים מלמדים כולם כי סביר הרבה יותר שהרוצח עמד מחוץ לתא..." עומדת בסתירה, ואפילו חזיתית לעדותו של פיאמנטה, שאמר כי גם התרחיש עליו מצביעה ההגנה, הינו תרחיש סביר והגיוני ואף אישר, כי השחזור של הנאשם לא תואם את ממצאי הזירה (עמ' 1288 שורה 12). זאת ועוד, הדינמיקה, לדעתו של פיאמנטה הייתה לאחר שהמנוחה נפלה והדלת נסגרה (עמ' 1283 שורות 2-1 ) וכיצד אפוא, נוצרו התזות דם על הדלת? והלא אחרי שהמנוחה נפלה (קדימה כזכור וכפי שפורט בחוות דעתי) לא יכולות להיות יותר התזות דם? ואכן, פיאמנטה אישר "אני לא יכול להגיד לך בוודאות במאת האחוזים, מה הייתה הדינמיקה בפנים" (עמ' 1283 שורות 10-9).