לעניין חוו"ד של פול קיש נדרשתי בהרחבה במסגרת חוות הדעת, ואוסיף רק, שחברתי ציטטה בסעיף 695 לחוות דעתה את תשובתו של פול קיש לשאלה שאינה רלוונטית למחלוקת שבין המומחים, שכן כל שפול קיש אישר שדם באופן תיאורטי יכול להיקוות בקפל כלשהו של המעיל ולזלוג לאחר כמה שעות, אלא שכזכור, קיש הבהיר היטב ואשוב ואצטט כי לו כך היה אזי היה צריך להיות סימני קרישה בזרימה, "זה היפותטי זה לא עובד" (עמ' 4839 לפרוט' ש' 6).
עוד מפנה חברתי במסגרת האפשרויות לזליגת דם מאוחרת (5 שעות לאחר הרצח) לעובדה, כך לטעמה, ש"עצם הדריכה על מכסה האסלה יכולה הייתה בקלות לגרום לתנועה בבגד ...". גם זאת אני מתקשה לקבל.
ראשית חברתי קובעת שהייתה דריכה על האסלה, בזמן שנתגלתה הגופה, הגם שעניין זה נשלל על ידי וכמפורט בחוות דעתי. שנית ועיקר, על סמך מה קבעה חברתי שדריכה על מכסה האסלה, יכולה הייתה בקלות לגרום לתנועה בבגד? כלום מומחי זירה אנו? והלא אפילו המאשימה לא טענה כך, ואפילו פרופ' רוטשילד אישר שרק מגע פיזי של ממש משמעותי בבגדי המנוחה, יש בו כדי להביא לנזילת דם מהבגדים. אדגיש שוב ולמען הסר כל ספק, המאשימה כזכור טענה שהאפשרות הריאלית היתה שזליגת הדם בעקבות פעילות אנשי מד"א באה. אם כך הוא וכפי שפירטתי בחוות דעתי, אזי בהכרח העקבה שעל גבי האסלה קדמה לכניסת אנשי מד"א לתא ועניין זה נשלל על ידי לחלוטין, שכן ברור הוא שעד בואם של אנשי מד"א, איש לא נכנס לתא.
סימני הדם בתא מס' 3
גם לעניין זה נדרשתי באריכות בחוות דעתי, תוך שציינתי מדוע מקבל אני לחלוטין את עדותן של אדית גוטמן ויאנה בנט.
ספקותיה והשערותיה של חברתי לא שינו דעתי בעניין זה. איני שותף גם לקביעתה ולפיה, כאילו, כביכול, אדית גוטמן חזרה בה מכך, שראתה דם על גבי מתקן נייר הטואלט שבתא מס' 3. כל שאשרה אדית היה ואני מצטט, מתוך הציטוט שהביאה חברתי, "יכול להיות שזה אולי משמיעה ....", "יכול להיות" ו"אולי" לא מהווה חזרה מעדותה.
חברתי מעלה מספר תרחישים סבירים לדעתה, אשר לסיבת הימצאותו של כתם דם של המנוחה על גבי מתקן הנייר בתא השירותים השלישי.
לטעמי, מדובר בתרחישים פחות סבירים וחלקם כלל לא הועלו על ידי המאשימה. אפתח בדבריה, שיכול והנאשם ניקה את תא מספר 3 בנייר הטואלט שהיה בתא הסמוך. טענה זו לוקה בכשל וכדלהלן.
חברתי מניחה שהנאשם נכנס לתא 3, ניקה את חדר השירותים באמצעות נייר הטואלט שבתא מס' 3 ולאחר מכן, השאיר את נייר הטואלט הספוג בדם בפח שבתא השירותים מספר 3. מדובר בתזה בלתי סבירה לחלוטין, ולפיה, הנאשם שכל חפצו להימלט כמה שיותר מהר מהזירה, נעצר לפתע, נכנס לתא שירותים מס' 3, לקח נייר טואלט, מנגב את עקבותיו שבתוך מתחם תאי השירותים ואחר כך מחזיר את נייר הטואלט לתא 3! אין בזה כל היגיון. יתר על כן, ולהיכן נעלמו העקבות ביציאתו מתא 3, כלום "הדביק" הוא נייר טואלט לסוליית נעליו? וכלום לא חשב הנאשם שטביעות אצבעותיו יוותרו על דלת תא מס' 3 ובעיקר על נייר הטואלט הספוג בדם?