בהמשך להסברו זה ליבגני, מוסיף הנאשם ואומר את המשפט הבא:
הנאשם: "אתה יודע, מצב נפשי אצלי בסדר גמור. ושסתם ככה התקצר לי והלכתי והרגתי ילדה"? (שם, עמ' 50).
התבטאות דומה הוא משמיע בפניו גם ביום 14.12.06 "זה זין כמה שטויות, זין, אבל אני... הדבר הזין הזה הוא לא בריא, זה, בלאט, זין איך אפשר לדעת ... מה צריך לעשות על מנת שיתלוש ככה את הגג". כאשר הוא נשאל על ידי יבגני על מה הוא מדבר, משיב הנאשם, "על הילדה" (מט 165/06 (6) חלק 1 עמ' 44).
זאת ועוד, ניכר כי לנאשם תובנה ברורה באשר למעשים שניתן לבצע "תחת אפקט", לעומת כאלה שלא ניתן. הדבר בא לידי ביטוי באבחנה שעשה, לפיה אפשר לרצוח בחמת זעם (מט 165/06 (9) חלק 1 עמ' 24) אבל לא לאנוס באופן זה "אונס פשוט לא יכול להיות אוטומטית" (שם, עמ' 38).
מושג נוסף העולה לראשונה בשיחה עם יבגני, עוד בערב מעצרו הראשון, הינו "ההודאה בלב נקי":
הנאשם: "אתה מבין, אילו הייתי, נגיד, מעורב, טבעי, הייתי מספר אמת, כדי להוריד לעצמי את תקופת הכליאה. כמו שאומרים, "הודאה בלב נקי...""
מדובב- יבגני: "נו כן, "
הנאשם: ""מורידה מהעונש"".
מדובב- יבגני: "אני על זה."
הנאשם: "הייתי בכל הדרכים מטפס, כדי לתפוס כמה שפחות. זה אילו הייתי מעורב."
(מט 161/06 (1) חלק 2 עמ' 43-44).
אם כן, ניתן להיווכח שהרעיונות, לפיהם "הודאה בלב נקי" יכולה להקל על העונש ושרצח תחת אפקט יכול לשמש כהסבר למעשה, כבר היו קיימים אצל הנאשם עוד לפני שפגש את ארתור, והוא היה מודע להם היטב בכוחות עצמו.
82. כפי שמציינת המאשימה, הנאשם מגלה בקיאות גם במושגים משפטיים נוספים, כגון מהי טענת אליבי, האפשרות להחליף עורך דין, היכולת לבדוק זמנים באמצעות פלט שיחות או העונש הצפוי לו אם ימצאו ראיות כנגדו. במיוחד, הוא מודע לחשיבותם של ממצאים פורנזיים בחקירה. אף בעניין זה הוא מרבה לחלוק את מחשבותיו עם המדובבים. שוב ושוב, כמו בחקירות, הוא חוזר ואומר ליושבי התא כי ימתין לבדיקות המעבדה שיוכיחו את חפותו (ראו למשל עוד ביום 13.12.06 מט 163/06 (1) חלק 1 עמ' 55, ובהמשך ביום 15.12.06 מט 165/06 (10) חלק 4 עמ' 17, וכן 18.12.06 מט 165/06 (25) חלק 1 עמ' 35). לעניין זה, כמו גם למידת הבנתו את ההליך החקירתי, אף ניתן להפנות לחילופי הדברים הבאים בין הנאשם וארתור מיום 16.12.06:
הנאשם: "יש פה גופה, ויש ראיות נסיבתיות. ואין את הישירות."
...
הנאשם: "אתה מבין, כשיש ראיות ישירות, יש ממ את מי לתפוס. כשראיות נסיבתיות.. כן, אילו, לדוגמה, כל הראיות הנסיבתיות היו עלי, וישירה איפשהו, הופ, קפצה, הם בכלל לא היו מחכים לחוות דעת מומחה הבאות. בכלל לא היו עושים כלום, היו סוגרים מיד, מיד היו נותנים תקופת כליאה. ואם ראיות נסיבתיות מתכנסות עלי, וישירות.. נו, הראיות לא שלי, נו, בלאט... "
ארתור: "אתה צריך להיות עורך דין, (עברית) עורך דין... אתה צריך.. בתור שופט."
הנאשם: "לי... אף סכין לא מתאים... ד.נ.א לא מתאים... טביעות לא מתאימות. איך יכולתי לרצוח (להרוג)? כן, הנסיבתיות יראו, כי אני עבדתי שם, אני הסתובבתי שם. ואין את הישירות. לא, אני חשבתי להיות עורך דין, אבל בשביל זה אתה יודע, איך עלי ללמוד את השפה? אני צריך לדבר ככה, שהכל עף ממני".
(מ"ט 165/06 (16) חלק 4 עמ' 5-7/42).