ובהמשך:
"הנאשם (בלחש) : "לכן.. זה שהייתי באפקט לא יעבור."
ארתור: "מה?"
הנאשם (בלחש) : "זה, שזה היה אפקט- לא יעבור. אין כלי (הרצח), ניקיתי (אולי "ניקה") הכל, כל הראיות ניקיתי (אולי "ניקה")- לא יעבור."
ארתור: "כן."
...
הנאשם (בקול רם) : "אני מקווה שבית הדין יכיר בחפותי... שימצאו את הרוצח האמיתי".
(מ"ט 165/06 (26), חלק 3, עמ' 24-25/46).
וכן:
ארתור: "את המכנסיים האלה שהחבאת, את דבר הזין הזה ואת הסכין, אתה את הדבר הזין הזה שמת שם, ובכל מקום שטפת? חס וחלילה ימצאו, פיזדץ (חבל"ז) עליך."
הנאשם (בלחש) : "את זה לא ימצאו."
ארתור: "והנעליים, איך אתה חושב?"
הנאשם (בלחש) : "נקיות, לגמרי נקיות" (הנאשם עושה תנועה המדמה ניקוי עם ידיו).
ארתור: "לגמרי? בלאט, איך הצלחת להגיע לזה, עולם מזדיין... ולא הייתה צריך לעשות שום דבר?"
הנאשם (בלחש) : "אפילו לתפ.. אפילו לתפוס אותה לא היה צריך, היא אפילו לא הייתה מבינה כלום. היא מאבדת את הכרתה מיד. הדם יוצא. "
ארתור: "לא החזיקה (בך), כלום?"
הנאשם (בלחש) : "היא לא הבינה."
ארתור: "פיזדץ (חבל"ז)."
הנאשם (בקול רם) : "אני יודע שאני לא אשם...". (מ"ט 165/06 (26), חלק 3, עמ' 25-26/46).
ובנוסף:
ארתור: "ואיך ראית אותה?"
הנאשם (בלחש): "היא, היא הלכה: "תן סיגריה".
...
ארתור: "ענית מה שענית, נו. וזה והמשיך?"
הנאשם (בלחש) : "אהה... אני... כשסיימתי, יצאתי, יצאתי. אני מקווה, שכשהלכתי, אף אחד לא ראה אותי. כאשר יצאתי, אף אחד לא ראה אותי."
ארתור: "אף אחד על בטוח? אתה בטוח? מדוע? כי אם יראו, פיזדץ (חבל"ז). אם מישהו ראה.. וזה שהם אומרים שראו אותך, וכו', כל זה זיוני שכל? לך תדע."
...
הנאשם (בקול רם) : "אני לא יודע את זה. אני יודע שלא ביצעתי. אני יודע שאני נקי".
(מ"ט 165/06 (26), חלק 3, עמ' 27-28/46).
וכן:
הנאשם (יושב על מיטתו ואומר בקול רם) : "אני יודע, שלא עשיתי את זה. פשוט לחתום משהו, לקחת על עצמי רצח של מישהו(י), אפילו אם להוריד את תקופת הכליאה, אני לא יודע איך רצחו (הרגו) אותה. אני לא יודע."
...
לאחר כדקה הנאשם קם ממיטתו, ניגש אל ארתור שיושב על המיטה שלו ולוחש באוזנו: "מה שעשיתי עלי לחיות עם זה, וקשה לי מאוד."
ארתור: "לא הבנתי, מה?"
הנאשם (לוחש) : "מה שאני עשיתי, עלי לחיות עם זה, וקשה לי מאוד. זה לוחץ עלי חזק מאוד" (הנאשם חוזר לשבת על מיטתו).
...
לאחר כדקה שוב אומר הנאשם בקול רם: "אני יודע שיהיה משפט, אני יודע, שבית המשפט בישראל הוגן... אני יודע ש... יזכו אותי. אני יודע שימצאו את הרוצח האמיתי, ואחזור למשפחה. אני יודע את זה."
(מ"ט 165/06 (26), חלק 3, עמ' 39-41/46).
215. במסגרת עדותו בפנינו התבקש הנאשם לתת הסבר להתנהלותו המתוארת. אלא, שבפי הנאשם לא היה כל מענה אשר יניח את הדעת לדברים. תשובותיו בעניין היו מפותלות, חסרות בהירות ואף נגועות בשקרים בוטים, לרבות בהתייחס לתשובותיו בהליך הקודם. לפיכך, אינני רואה לתת בהן אמון.
216. במסגרת עדותו שבהליך הראשון, הנאשם טען כי המעבר בין לחש לקול רם, נעשה נוכח אמונתו כי ביצע את הרצח ולכן התנהג כמו רוצח. עם זאת, בהליך הנוכחי ומעל דוכן העדים, הודה הנאשם כי תשובה זו אשר מסר בפני בית המשפט בהליך הראשון הייתה שקרית:
"עו"ד מ. חן רוזנפלד : אני רוצה להקריא לך מתוך הפרוטוקול של העדות שלך אז, עורך דין שלך שאל אותך בעמוד 1020 שורה 24, שואל אותך עורך דין הדין שלך אני מבקש שתסביר לבית המשפט את מה שקורה במ.ט. 165/06 יש שם קטעים שבהם אתה לוחש קטעים שמפלילים אותך ואומר בקול רגיל שאתה חף מפשע, למה עשית את זה? אתה עונה, באותו רגע האמנתי שאני כבר ביצעתי את הרצח והתנהגתי כמו רוצח, דיברתי בקול גבוה ונמוך כי התנהגתי כמו רוצח, רציתי לקבל הקלה בעונש, ציפיתי שבסוף יסיקו את העובדות שאני לא רוצח אבל כל יום יותר ויותר זה נעלם ונעלם, קודם כל אפשר להסכים שאתה שיקרת פה לבית המשפט נכון? בקטע שהקראתי לך.
ת : לא, שם שיקרתי.
ש : שם, בקטע שהקראתי לך שיקרת נכון?
ת : כן."
(עדות הנאשם, עמ' 2960 לפרוטוקול).
217. כאשר נשאל מדוע שיקר בנושא זה בעדותו הקודמות, לא ידע הנאשם, באופן תמוה וחסר היגיון של ממש, לתת כל הסבר ממשי לדברים:
"ש : לא רק שיקרת אתה גם המצאת סיפור, הסברת למה לחשת, אתה לחשת כי רצית להתנהג כמו רוצח, מאיפה הסיפור הזה? זה סיפור שאתה המצאת או זה גם משהו שעלה בשיחה עם עורך דין שלך שהוא אמר לך?
ת : אני לא זוכר מאיפה סיפור בא, לא זוכר, פה אמרתי שאני אמרתי אמת, אני ראיתי את הסרטים ואמרתי שהשקר שאמרתי לארתור זה היה שקר בשביל ארתור וזהו.
ש : אז מה נכון, מה שסיפרת לנו היום ואתמול שאתה התוודית בפני ארתור בגלל שהוא הפחיד אותך ואיים עלייך, איך אמרת לא רציתי שהוא יחניק אותי בלילה זה או שסיפרת לו שקר או שסיפרת לו את האמת את מה שבאותו רגע אתה האמנת שזה נכון כמו שאמרת לבית המשפט אני האמנתי שאני ביצעתי את הרצח בזמן שהתוודיתי בפני ארתור בדיוק כמו שרואים בתיעוד.
ת : אני אמרתי אתמול והיום שהיום אני מספר אמת, מה היה אז אני לא זוכר למה עשיתי למה אמרתי לא זוכר, את רוצה להגיד שיקרתי כן שיקרתי בבית משפט שם אבל אני לא זוכר מה אמרתי ואיך הגעתי לתוצאות האלה.
ש : אבל זה לא סתם להגיד שיקרתי, אתה גם נותן הסברים, לא סתם שואלים אותם X ואתה עונה כן או עונה לא ושיקרת, אתה עומד ומספר במילים שלך לבית משפט גרסה שקרית, אתה מספר, אתה נותן דוגמאות, אתה מסביר הכל זה שקר אחד גדול, ראינו את זה בגנאח עכשיו אנחנו רואים את זה פה ואנחנו נמשיך, האם אתה רוצה להסביר את הדבר הזה, מאיפה כל ההסברים השקריים, מאיפה העטיפה היפה הזאת לשקר זה שלך, זה של עורך דין זה מה?
ת : לא זוכר מאיפה זה בא, ממני, מעורך דין, לא זוכר, אמרתי שפה אני אומר ועל שקר ההוא הייתי בבית סוהר 15 שנה, אני אומר אמת חוץ מאמת מה שאני אומר עכשיו אין מה להגיד, מה שהיה איך זה קרה למה האמנתי איך הגעתי למצב בגלל הטמטום שלי יותר מזה אין מה להסביר."
(עדות הנאשם, עמ' 2960-2961 לפרוטוקול).
218. הנה אם כן, בדבריו הנ"ל, הנאשם מאשר כיום לפנינו כי אין לו כל בעיה למסור עדות שקר מעל דוכן העדים, מקום בו הוא סבור כי הדבר יסייע לו בהליך המשפטי. כמו כן, עיון בגרסת הנאשם בהליך הקודם, אשר היום הוא מודה כי הייתה שקרית, מלמד זו הייתה מפורטת ומתובלת בהסברים ובדוגמאות, לא פחות מהגרסה עליה הוא עומד היום ומבקש כי ניתן בה אמון.
219. יתירה מזו, ובבחינת עיקר העיקרים, בהינתן העובדה שהנאשם מאשר ישירות כי שיקר בעבר לגבי נושא הדיבור המפוצל בלחש ובקול רם (כמו גם בנושאים רבים אחרים), הציפייה הברורה היא כיום, שנים לאחר ההליך הראשון, כאשר לנאשם ניתנה הזדמנות פז למסור את גרסת האמת שלו, יובא בפנינו הסבר סדור, הגיוני ומניח את הדעת להתנהלותו המפלילה. אלא שבפועל, שוב לא היה לנאשם כל הסבר להתנהלותו המתוארת, העולה בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר. לשם הדוגמא, ניתן להפנות לדברים הבאים:
"ש: ושאתה מספר שאמרת בשקט בשושו האם אתה זוכר כשאתה כמה פעמים בשיחה הזאת בערך 40 דקות אתה כמה פעמים אומר אני לא הרגתי את הילדה, האם אתה זוכר באיזה קול אמרת את זה?
ת : אני דיברתי שקר בשושו נכון אבל אמרתי בקול רגיל, אפילו היה שם כמה פעמים שאמרתי בשקט שאני חף מפשע, קודם כל לא רצית יש האזנה אין האזנה לא רציתי ששקט הזה ישמע המשטרה, גם אמת אמרתי בשקט, זה פיציתי לארתור להרגיע אותו שחס וחלילה שלא עושה משהו בלילה.
ש : אני רוצה לתת לך דוגמה על זה שאתה אומר שלא עשית את זה במהלך ההתוודות,
(בשלב זה מוקרן סרטון באולם בית המשפט)
ש : שמענו אותך לא צועק אני יודע שאני לא אשם, למה בלחש? זו דוגמה אחת.
ת : כי אני אומר שאני לא אשם בגלל שבאמת לא חשבתי על זה למה אני צריך לצעוק על זה."
(עדות הנאשם, עמ' 2881 לפרוטוקול).