סיכום לעניין הפרטים המוכמנים
467. אם כן, ניתן לקבוע כי בידיעת הנאשם היו פרטים מוכמנים, אותם יכול היה להכיר רק מי שביצע את העבירה. החשובים בהם הינם ידיעות הנאשם לגבי מיקום הרצח בתוך תא 2, לגבי מנח המנוחה בזמן הרצח כשפניה מופנות לעבר הקיר המפריד של תא 1, לגבי העובדה שלא היה ניתן לנעול את תא 2 מבחוץ, ולגבי הפציעות שנגרמו למנוחה ביד ימין ובבית החזה בפרט.
468. לכך מצטרפים פרטים מוכמנים נוספים, הכוללים את ידיעת הנאשם לעניין כיוון משיכת הלהב שגרם לחתך בצוואר המנוחה; העובדה שלמנוחה נגרמו לפחות שני חתכים בצוואר; מועד הפציעה ביד שמאל; לבוש המנוחה ביום הרצח; ההסברים וההדגמות, אשר תאמו את הזירה, לעניין מצב הדלת, עמידתו בצדודית למנוחה ובקדמת התא, כשצד ימין שלה מופנה כלפיו; והתנהגותו המסבכת והמפלילה של הנאשם בכל הנוגע לסוגיית הדם בשירותי הבנים.
469. לא הוצג הסבר אפשרי אחר למקור הידע של הנאשם לגבי פרטים אלה, על איכותם וכמותם. למותר לציין, כי האפשרות לתאר את כל הפרטים האמורים באמצעות "ניחוש" או "לוגיקה", אינה אפשרית בנסיבות העניין ואינה עומדת במבחן ניסיון החיים והשכל הישר.
470. מדובר במסה קריטית של פרטים מוכמנים, חלקם בעל משקל גבוה ביותר וחלקם בעל משקל לא מבוטל, אשר חיבורם יחד מעצים את משקלם המשותף, ומביא לטעמי לתמונה מפלילה ברורה וכבדת משקל לחובת הנאשם.
471. יפים לעניין זה (בשינויים המחויבים), הדברים שנקבעו בע"פ 351/80 חולי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 477 (מיום 15.6.1981):
"כאשר כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה נוטה להצביע על אשמתו של הנאשם יותר מאשר על חפותו – ואפילו אין בה כשלעצמה כדי להרשיעו ¬הרי ככל שראיות אלה רבות יותר, מגוונות יותר ושלובות יותר אישה ברעותה, נעשית 'חזקת חפותו' של הנאשם לאפשרות רחוקה יותר וקלושה יותר, עד שלא נותר ממנה שריד. יש כאן, כביכול, מעין תמונת הרכבה ('פזל'), שככל שמצטרפים זה לזה חלקים רבים יותר, מגוונים יותר ושלובים יותר זה בזה, הולכת ומתהווה תמונה, שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחדים ממרכיביה. יתר על-כן, תיתכן גם תיתכן אפשרות אחרת, שונה, שכל אחת מן העובדות, המובאות להוכחת אשמתו של הנאשם, היא תמימה ומקרית לחלוטין, כשהיא לפני עצמה, אולם עצם צירופן יחד אינו יכול – מבחינה הגיונית – להיות תמים ומקרי...".
472. אלא שבענייננו, לא רק ידיעת הפרטים המוכמנים מהווה את אותו "דבר מה נוסף" הנדרש להרשעה. שכן, כנגד הנאשם קיימות ראיות חיצוניות מפלילות נוספות, אליהן אדרש עתה. בכל אלה יחדיו, יש כדי להוות תוספת ראייתית העולה באופן משמעותי על הדרישה הראייתית לקיומו של "דבר מה נוסף" המצטרף לחטיבת ההודאה.