571. באשר להיתכנות המפגש במקום עליו הצביע הנאשם, יש לומר כי איש מהעדים לא סיפק מידע מהימן לגבי תנועותיה של המנוחה בתוך בית הספר. גם במקרה בו אין מחלוקת שמספר ילדים היו יחד, כגון במפגש של דני זולין (להלן: "זולין") ועגור אלון (להלן: "אלון"), לנוכחים יש גרסאות שונות לגבי המיקום ולגבי מהלכיה של המנוחה. על כן, הייתי מעדיפה שלא להסיק מסקנות מהן.
572. עם זאת, חברי בחר להעדיף את גרסתו של זולין, שטען כי פגש את אלון ואת המנוחה ביציאה ממבנה בית הספר, על פני גרסת אלון, שטען כי המפגש התקיים ליד הספסל. על בסיס העדפה זו, קבע שלא הייתה היתכנות למפגש המנוחה והנאשם. אני מתקשה להסכים עמו גם בנקודה זו, משלוש סיבות:
האחת - גרסת אלון לגבי מיקום השיחה בין המעורבים נתמכת גם בעדותו של ילד אחר, אריאל פליבה (להלן: "פליבה"), לפיה היה עם אלון ליד הספסל וזולין בא אליהם. חברי מבטל את עדות פליבה, שכן זה לא הכיר את המנוחה. אולם, לטעמי, אין זה משנה. שכן, עדות פליבה רלבנטית רק לגבי מקום המפגש עם זולין.
השנייה – אלון סיפר שהשיחה עם זולין הייתה אחרי שראו אותו ליד הברזייה, שם הוא נרטב מהמים, דבר שהצחיק אותם. אנקדוטה זו מחזקת את האמון שאני נותנת בגרסתו. הברזייה ממוקמת ליד הספסל עליו ישבו והם קראו לו אליהם.
השלישית - אלון העיד שאחרי ששוחח עם זולין, הלה המשיך לכתתו. זולין מצדו, סיפר שפגש את אלון כשהיה בדרך הביתה, אחרי שהיה כבר בכיתה ולקח את תיקו. לפיכך, אם נפגשו ביציאה, לא סביר שאלון ראה אותו חוזר לכיתה.
על כן, אם בכל זאת יש צורך לברור מידע מתוך עדויות הילדים, הרי שאני מעדיפה את גרסתו של אלון, לפיה המנוחה עלתה במדרגות שליד המקום בו פגש אותה הנאשם.
573. חברי מפקפק בגרסתו של אלון גם מהטעם שלא הבחין בנאשם עולה במדרגות, לא שמע את חילופי הדברים בינו לבין המנוחה ולא חזה ב"דרמה" שהתרחשה שם (סע' 163ד לחוות דעתו). על כך אומר, כי אמנם הנאשם סיפר שהמנוחה קיללה אותו, אולם הוא אינו מציין חילופי דברים ביניהם, בוודאי לא כחילופי צעקות שניתן להגדיר כ"דרמה".
574. כמו כן, יש לזכור, שהנאשם עבד בבית הספר משך כחודש ימים, ולא היה אדם זר שאמור לעורר תשומת לב מיוחדת. לכן, אין כל קושי לקבל שהילדים לא הבחינו בנאשם עולה אחר המנוחה, שכן היו מרוכזים בשיחה ביניהם.
575. לבסוף, גם אם נעדיף את עדותו של זולין על פני זו של אלון לעניין מקום המפגש של השניים עם המנוחה ומועדו, הרי שמהעדויות עולה, שהמנוחה הסתובבה משך דקות ארוכות בבית הספר. הכיצד ניתן לדעת אם לאחר שעלתה המנוחה מגרם המדרגות הסמוך למקלט 1 היא לא ירדה ממנו שוב, או מגרם מדרגות אחר, ואז עלתה שוב דרך גרם המדרגות הסמוך למקלט מס' 2? או שמא הלכה לכיתת התיאטרון כדי לקחת את תיקה, או פנתה לשירותים ורק אז פגש בה הנאשם כפי שתיאר?
576. לטעמי, מהדיון לעיל עולות הקביעות להלן: האחת - מתוך עדויותיהם של הילדים שהיו בסביבת המנוחה בפרק הזמן שקדם לרצח, יש קושי להסיק מסקנות מבוססות לגבי תנועותיה של המנוחה, באופן שיאפשר לשלול את היתכנות המפגש בינה לבין הנאשם. השנייה – אם בכל זאת להסיק מסקנות מעדויות אלה , אני מעדיפה את גרסת אלון, לפיה המנוחה עלתה מהמדרגות אליהן התייחס הנאשם בשחזור. השלישית – השילוב בין עדות דעי לגבי מועד מסירת הדבק לנאשם, עדות אבוטבול שראה את הנאשם נכנס לבית הספר ואת המנוחה נכנסת אחריו, ועדויות יפרח ולוגסי לגבי תנועות המנוחה מ-13:10 ואילך, מתקף את הערכת הזמן לגבי המפגש בין הנאשם למנוחה, ושולל את טענת האליבי של הנאשם.