הסימנים בזירה
העקבות
577. סוגיית עקבות הנעלים וחלקי העקבות/הסימנים שנמצאו בזירה על רצפת התא, מכסה האסלה, מיכל ההדחה, הקיר המפריד ומכנסי המנוחה, הינה אחד מעיקרי המחלוקת בהליך דנן, ואחת הסיבות לקיומו של משפט חוזר. להלן אדרש לסוגיות אלה וכן לסוגיות המשיקות להן.
578. המסד לדיון בחטיבה זו הינו שתי חוות דעת מומחים בתחום השוואת סימנים - האחת של רב פקד בדימוס ירון שור (להלן: "שור"), לשעבר ראש תחום השוואת קרקע, נעליים וצמיגים במעבדת סימנים וחומרים (חוות דעתו סומנה ת/385), והשנייה של פקד אביעד לוי (להלן: "אביעד"), קצין מעבדת סימנים וחומרים במז"פ (חוות דעתו סומנה נ/148). השניים העידו בפנינו ובמסקנותיהם יש להכריע. הסוגיות המשיקות הטעונות הכרעה לשם השלמת הדיון הינן סוגיית זליגת הדם על עקבה שנמצאה על מכסה האסלה, סוגיית כתם הדם שנמצא על מתקן נייר הטואלט בתא השירותים הסמוך – תא 3 וסוגיית הנוכחים בזירה.
579. מהלך ההכרעה יעשה כדלקמן: בראשית הדברים אדרש לשאלה העקרונית שהונחה לפתחנו, הנוגעת למשקל טביעת נעל כראייה במשפט פלילי, לנוכח המחלוקת בין כב' השופטים דנציגר ועמית בהליך הקודם. אקדים ואומר, שבענייננו שני הצדדים מבקשים שנסמוך קביעות על תורה זו של השוואת סימני טביעות נעל, ולמעשה לא קיימו דיון בנושא ברמה העקרונית. משכך, ספק בעיני אם הכרעה במחלוקת הנ"ל נדרשת כלל במקרה דנן. משכך, הדיון להלן בנקודה זו ייעשה למען שלמות הניתוח המשפטי.
580. לאחר מכן אתמקד בסוגיית העקבות אשר נמצאו על מכנסי המנוחה. אקדים ואציין מסקנתי, כי לדעתי הוכחה בפנינו, לכל הפחות, קיומה של התאמה "סוגית" בין נעליו של הנאשם ובין העקבות שנמצאו על מכנסי המנוחה, כראיה נסיבתית הקושרת בינו ובין הזירה.
581. בהמשך לאמור, אפנה לעסוק בסוגיית הסימנים הנוספים אשר נמצאו בזירה – "העקבות הזרות" וחלקי העקבות שנמצאו על רצפת התא. בתוך כך אדרש, בין היתר, לטענת ההגנה, לפיה מנועה המאשימה לחזור בה מהסכמתה שניתנה במסגרת הליכים קודמים, כי שלושת הסימנים שכונו "עקבות הנעליים הזרות" הינם אכן עקבות נעל המתוות מסלול יציאה מהתא, וכי מוסכם כי אלה אינן עקבות נעליו של הנאשם. אציין כבר כאן, כי דעתי היא שאין להטיל על המאשימה חסם או השתק כלשהו בעניין זה, וכי יש לבחון לגופן גם את הראיה וגם את טענתה הנוכחית של המאשימה בנוגע אליה.
582. בשלב הבא, ייבחנו הסימנים עצמם אשר נמצאו בזירה. לגבי הסימן על מכסה האסלה - אין מחלוקת בין הצדדים שמדובר בטביעת נעל. באשר לסימנים האחרים, אקדים ואציין, כי אני סבורה שהמסקנה בדבר היותם של סימנים אלו אכן טביעות נעל הינה מסקנה אפשרית, אך קלושה. עם זאת, לא אפטור עצמי בכך, ואדון בסוגיה זו גם תחת ההנחה שמדובר אכן בעקבות נעל. לצורך השלמת בחינה זו, אדון בשאלת זליגת הדם על העקבה שעות לאחר מות המנוחה, בשאלת כתם הדם שנמצא בתא 3, ובסוגיית הנוכחים בזירה לאחר איתור המנוחה והאפשרות שמי מהם הטביע את הסימנים.