טענות במישור המהימנות והמקצועיות של שור
594. בטרם אצלול לעומק חוות הדעת, אדרש לטענות ההגנה המופנות כלפי המומחה עצמו. לפיהן, שור התגלה כמומחה בלתי אמין, שהיה מוטה כנגד הנאשם ופעל באופן מניפולטיבי וזדוני על מנת להפלילו. כן נטען, בין היתר, ששור היה מעורב בחקירה, גיבש דעתו על אשמת הנאשם באופן שהשפיע על מסקנותיו והטעה במכוון את שופט המעצרים עובר להגשת כתב האישום. בהקשר זה, ההגנה טענה כי הראיות מוכיחות ששור צפה בשחזורו של הנאשם עוד בטרם ערך את חוות דעתו, וכי התאים את העקבות שמצא למהלך השחזור אליו נחשף.
595. לא מצאתי דבר בטענות המייחסות לשור התנהלות זדונית ומכוונת כנגד הנאשם או מתן חוות דעת מוטה במטרה להפלילו. במסגרת עדותו, שור הסביר כי במהלך עבודתו על התיק (וכך בכל תיק עליו עבד) הוא נמנע מכל יצירת קשר עם החוקרים ופועל באופן מקצועי ועצמאי: "ואני מודיע פה עוד פעם בהצהרה, שכל פעם כשחוקר היה אומר לנו - 'הוא מודה ורק אני צריך את חוות דעתך', הייתי מתעצבן עליו, דידקטית.. ואומר לו- 'סליחה, אל תנסה להטות את המומחה, אנחנו לא מאמינים לחשוד כשהוא מודה, אנחנו לא מאמינים לחשוד כשהוא מכחיש, אנחנו מאמינים לממצאים שלנו'." (עדות שור, עמ' 1875 ש' 26-30). "ברגע שאני מקבל את הנעליים ואת המכנסיים, לא מעניין אותי החוקרים, מעניין אותי עכשיו לנסות ולעשות את הבדיקה הראשונית." (שם, עמ' 1884 ש' 7-9). התרשמותי היא כי מדובר בדיווח אותנטי של המומחה אודות מהלך בדיקתו.
596. ודוק. שור אכן אישר כי נכח בפגישה שהתקיימה בפרקליטות המדינה ביום 2.1.07, לצורך קבלת החלטה האם להגיש כתב אישום כנגד הנאשם (יומן הצח"מ נ/128א עמ' 41 וכן עדויות שור ואזולאי), וכן אישר כי בפגישה זו הוא צפה בשחזורו של הנאשם את מעשה הרצח (ראו גם ת/400 עמ' 5). עם זאת, שור הוסיף והבהיר בעדותו לפנינו, שכאשר הגיע לאותה פגישה בפרקליטות המדינה, כבר היה בידו זיהוי ראשוני של העקבות כעקבות התואמות את נעלי הנאשם. הסבר זה מתיישב היטב עם אישורו של שור את טענת ההגנה, כי עוד ב- 26.12.06, ראש מעבדת סיבים, אבנר רוזנגרדן, הודיע לו שעל מכנסי המנוחה שהגיעו למעבדה נראה סימן שדומה לעקבת נעל (עדות שור, עמ' 1880). שור בדק את המכנסיים ואישר שאכן כך הדבר (שם). לדבריו, בהמשך לכך, ובטרם נבדקו נעלי הנאשם לממצאי די.אן.איי, נעשתה הטבעה ראשונית ללא אבקה, והנעל הוחזרה למכון לרפואה משפטית להמשך בדיקה. אם כן, יש לקבוע, כי עוד קודם לפגישה הנ"ל בה צפה שור בצילום השחזור כבר היה בידיו של שור, למצער, להציג דו"ח ראשוני בדבר קיומה של התאמה בין נעלי הנאשם ביום הרצח לבין הממצאים על מכנסי המנוחה.
597. זאת ועוד, אין מחלוקת כי שתי העקבות אליהן הפנה שור בדו"ח הראשוני (עקבות 2 ו- 5), אינן פונות לכיוון דלת התא, כפי ששחזר הנאשם, אלא הן פונות לכיוון הקיר המפריד שבין תא 2 לתא 3. עובדה זו מתיישבת היטב עם גרסתו של שור כי איתר עקבות אלו עוד קודם לצפייתו בשחזור. כן היא מלמדת ששור לא הושפע מהשחזור ולא התאים אליו את מסקנותיו, אלא פעל באופן מקצועי והציג את אשר מצא. חוות הדעת הסופית מטעמו, אשר כללה גם התייחסות לעקבות הנוספות, הוגשה כחצי שנה לאחר מכן, במהלך ניהול ההליך הראשון.
598. ב"כ הנאשם הפנה לשני מכתבים אותם שלח שור לעמיתים מחו"ל, המעידים, לטענתו, על ההטיה הקיצונית של שור כנגד הנאשם, על העובדה שניזון ממידע "לא כשר" מהחוקרים, וכן על "התרמית" העומדת בבסיס חוות דעתו הראשונית. לטענת ההגנה, מכתב אחד נשלח לעמית מאירופה, ביום 4.1.07, יומיים לאחר ששור חתם על חוות דעתו הראשונית, בו ביקש סיוע דחוף בקבלת מידע בנוגע לנעל הסלמנדר אותה נעל הנאשם (נ/42). במכתב ציין, כי עקבת הנעל שנמצאה על מכנסי המנוחה היא "הראייה היחידה הקיימת". המכתב השני הוא מיום 14.1.07, בו פנה למומחית מריאן שארפ (נ/41), תוך שהוא מציין כי מצא התאמה חלקית לדגם בלבד. זאת, בניגוד לחוות דעתו הראשונית של המומחה, שם ציין קיומה של התאמה בדגם ובגודל, ללא הסתייגות כלשהי בדבר היותה של ההתאמה חלקית. עוד ציין שור במכתב זה, כי העקבות שנמצאו על מכנסי המנוחה שייכות בסבירות גבוהה מאוד לרוצח, שכן אף אחד אחר לא היה דורך על גופת המנוחה וכי לחשוד במעשה לא היה מניע לרצח.
599. איני מוצאת בסיס כלשהו לטענות ההגנה ומסקנותיה מהתכתובות הנ"ל. כי גם אם שור הסכים בעדותו שהתנסח באותן תכתובות באופן לא מיטבי, הרי שאין בתכנם של המכתבים משום "הטיה קיצונית" לה טוען ב"כ הנאשם. בוודאי שלא מצאתי כי הדבר מלמד על "תכנית זדונית" שטווה שור על מנת להפליל את הנאשם ולהבטיח את המשך מעצרו. ביטויים ציוריים אלו אינם מתיישבים כלל עם התרשמותי מהמומחה, מהימנותו ומקצועיותו. יש לזכור את ההקשר של מכתבים אלו, אשר נשלחו על ידי שור לקולגות בבקשת סיוע מקצועית, ולא כמסמך רשמי. בוודאי שאין בדברים אלו כדי לבסס את טענתו מרחיקת הלכת של הסנגור כי הדו"ח הראשוני של שור נכתב מתוך "תרמית". הדברים יפים גם להתבטאות באחד המכתבים הנ"ל בדבר היותה של העקבה "הראיה היחידה בתיק" (טענה שאין חולק כי אף במישור העובדתי לא הייתה נכונה). איני רואה בעיה גם בכך שהמומחה ציין לפני הקולגות שלו, נמעני הפניה, כי ככל הנראה, הנעל שייכת לרוצח. שכן, כפי ששור אמר, לטעמו, הנחה סבירה הייתה כי רק הרוצח היה מסוגל לדרוך על המנוחה.
600. אף בטענת ההגנה הנוגעת להתבטאויותיו של שור בתקשורת, המלמדות, לכאורה, כי היה מוטה כנגד הנאשם, לא מצאתי דבר. ראיונות אלה נערכו מספר שנים לאחר שניתנה הכרעת הדין המרשיעה של הנאשם בהליך הקודם, ובהינתן לוחות הזמנים כמתואר לעיל בהקשר הדו"ח הראשוני שערך, ממילא לא ניתן להסיק מדבריו בראיונות כי היה מוטה בעת עריכת חוות הדעת.
601. לסיכום עניין זה, ניסיונו של הסנגור לטעון כנגד שור "לגופו של אדם" ולייחס לו "התנהגות זדונית", הינו, לטעמי, בלתי מבוסס, ודינו להידחות.