חוות הדעת לגופה - הסימנים על מכנסי המנוחה
613. כאמור לעיל, מסקנת שור היא ש"קיימת סבירות גבוהה מאד שזוג הנעליים מס' 9 (נעלי הנאשם, ת.נ.ש) הותיר את כל העקבות הנ"ל" (ת/385) או בהתאם לסולם העדכני "צירוף הממצאים מצמצם את הסיכוי שהמוצגים הינם ממקורות שונים" (ת/400). להלן אתייחס באופן פרטני לממצאיו ולמסקנותיו של שור, בכל הנוגע לסימנים השונים שנמצאו על מכנסי המנוחה.
עקבה מס' 1
614. מדובר בעקבה חלקית של נעל שמאל, אשר לפי שור מתאימה בדגם, בגודל ובמספר פגמים המצויים בסוליה, לחלקים המקבילים בנעלו השמאלית של הנאשם. מסקנתו היא שקיימת התאמה ברמה גבוהה.
615. בניגוד לחברי, איני סבורה שהעובדה שמדובר בחלק עקבה קטן, אינה מאפשרת הפקת מסקנות ממנו. שכן, ליבת התהליך הינה כמות הפרטים שניתן להשוותם להטבעה. בהקשר זה הבהיר שור: "גם לפי הספרות הבינלאומית וגם מניסיוני העשיר, עקבה יכולה להיות קטנה ביותר, ובלבד שימצאו בה אותם פגמים אקראיים עם כמות אינפורמציה מספקת, והיא כבר יכולה להיות חלק קטן מנעל ובכל זאת יקבע זיהוי חד משמעי על ידי המומחה... כשאנחנו אומרים עקבה חלקית הכוונה שמהסוליה רק חלק הותיר את הסימן ובאותו חלק אנחנו יכולים למצוא סימנים סוגיים או אקראיים" (עדות שור, עמ' 1685 ש' 28 – עמ' 1686 ש' 4).
616. בחקירתו הראשית הראה שור את הקונטור של הנעל על גבי העקבה, את הפסים התואמים את הדגם ואת חלק מעיגול הדריכה, מהם הסיק לגבי התאמה סוגית. בתוך כך, שור הפנה לפרטים ספציפיים שעליהם התבסס, תוך התייחסות לעובדה שכשמדובר בטביעת דם של נעל על מכנסיים, הסימנים שרואים הם חלקיים, ולכאורה לא מדויקים: "רואים כתם, הוא לא עגול מושלם אבל הוא נראה בצורה מעוגלת, זה חלק מהדגם של הנעל שנמצא במקום שאנחנו ממקמים את הנעל על העקבה או ההיקף יוצא פה, הפסים יוצאים פה, השריטות פה, הרבע, שליש, משהו מהעיגול הזה נראה בערך באותו מקום, אני רוצה להסביר את המילה בערך, כל דבר שנמצא פה על הנעל והוא יהיה אחד לאחד זה יהיה נס גלוי, כל הדברים האלה שאמרתי קודם עם התזוזות עם הפה עם השם אומר לנו שמה שאנחנו נראה פה יהיה מסובב מעוות ובייחוד כשאנחנו אומרים שיש פה עקבה כפולה שאני שנראה עוד פעם" (שם, עמ' 1699, ש' 14-7).
617. לטעמי, ניתן להבחין באופן ברור בחלק העקבה אף בעין של מי שאינו מומחה - הן קונטור והן פסים, ואף בצלו של אותו עיגול דריכה. בנוסף, בחנתי את ההתאמות אותן מציין שור בעזרת המצגת שהכין, הכוללת עשרות שקופיות, הממחישות את תהליך ההשוואה בין הטבעת הנעל לבין הסימנים על מכנסי המנוחה. השתכנעתי שיש ממש בהשוואות שערך, הן לעניין ההתאמה הסוגית והן לעניין ההתאמה האקראית.
618. כפי שהוזכר לעיל, הסנגור הפנה לכתם דם המצוי בתוך עיגול הדריכה, טען כי ניתן היה לצפות שיהיה ריק, והסיק מכך כי למעשה אין מדובר בהתאמה. לא אוכל לקבל טענה זו. מקובל עלי בעניין זה הסברו של שור, לפיו אין בכך משום סימן שלילי, אלא ביטוי לעובדה שהנעל יכולה להעלות בתוכה דם בצורות שונות. המומחה אינו מתיימר להסביר את התנהגות הדם, אלא להצביע על המקומות בהם נראים סימנים התואמים את הנעל. ואכן, אין קושי לזהות חלק מעיגול הדריכה באותו מקום, גם אם את הטביעה של שאר העיגול לא ניתן לזהות, שכן הוא מוכתם בדם (שם, עמ' 1953). תופעה זו תואמת גם דריכה על גוף גלילי רך, הכרוכה בהפעלת לחץ בדרגות שונות באופן שיוצר עקבה לא רציפה.
619. שור נחקר ממושכות לגבי אי התאמה בין הסימנים על מכנסי המנוחה לבין ההטבעה שיצר, והסביר, בצורה ברורה ועקבית, מהו חלק העקבה שזיהה ומה חורג ממנה. בתוך כך, אף הסביר כי העובדה שנראים פסים החורגים מקו הקונטור, מלמדת על תזוזה קלה של הרגל עקב הרמה והנחה באי חפיפה מוחלטת (שם, עמ' 1948). שור גם שלל אפשרות שמדובר בנעל אחרת. לשאלת בית המשפט באשר לעובדה שהטבעה בדם על מכנסי ג'ינס הינה השוואה המבוצעת על ידיו לראשונה, שור חידד כי מבחינתו אין זה משנה, שכן במסגרת עיסוקו ומומחיותו מוכרות לו היטב תופעות כגון תזוזות והטבעות כפולות, שמופיעות גם בחומרים אחרים (שם, בעמ' 1949).
620. אשר לסוגיית הפגמים האקראיים, שור הפנה לפגמים שבנעל, אותם ניתן לראות בהטבעת הניסיון. בעדותו הסביר והראה שתי שריטות היוצרות מעין עיגול ובתוכו "אי", אותן איתר בטביעה על מכנסי המנוחה. כן הסביר והדגים סימנים אותם כינה "רעש", שאת מקורו הוא אינו מתיימר להסביר (שם, עמ' –1697-1699). גם כאן, המצגת שערך שור ממחישה היטב, באופן ויזואלי, את ממצאיו ומסקנותיו.
621. באשר לשני סימנים אקראיים נוספים, אליהם הפנה הסנגור, אשר נמצאים על ההטבעה ולא על העקבה, שור אישר כי אלה לא נמצאו על העקבה ולכן לא סומנו (שם, עמ' 1994 ש' 3-5), כמו גם סימנים נוספים. הסבריו בעניין היו עקביים עם הגישה שהציג, לפיה הוא מתמקד רק בסימנים אותם הוא יכול לראות על העקבה.
622. לסיכום הדיון בעקבה 1 – כאמור, מדובר בעקבה ברורה הנראית לעין גם למי שאינו מומחה. לדידי, ההנחה ש"תמונה" זו הגיעה באופן אקראי למכנסי המנוחה, אינה סבירה. לנוכח כל שפורט לעיל, אני מייחסת לממצאיו ומסקנותיו של שור משקל גבוה גם לעניין ההתאמה הסוגית וגם לעניין ההתאמה האקראית.