עקבה מס' 2
623. לצדה של עקבה מס' 1, ובחפיפה חלקית אליה, שור זיהה את עקבה מס' 2, אותה הגדיר כ"חלקית, קלושה ומעוותת" של הנעל השמאלית, הנמצאת על התפר התחתון של הכיס השמאלי של מכנסי המנוחה. תחילה, חשב כי העקבות 1 ו- 2 הן למעשה עקבה כפולה, אך בהמשך הובן על ידו, כי מדובר בשתי עקבות כמעט נפרדות (שם, עמ' 1689). בחקירתו, שור הציג את עיגול הדריכה ואת הפסים שזיהה, הנמצאים על התפר של הכיס (שם, עמ' 1724). אכן, את המקטע של עיגול הדריכה ניתן לראות בבירור במצגת (שקופית 8). שור קבע גם לגבי עקבה זו כי "קיימת התאמה ברמה גבוהה" בינה לבין נעלי הנאשם
624. בעקבה זו מצא שור גם פגם אקראי בולט, שעל פי הגדרתו נראה כמו "בומרנג". הפגם נמצא בסמוך לעיגול הדריכה שעל סוליית נעל הנאשם. שור הסביר בעדותו, כי בשל קיפול המכנס או תנוחה של המנוחה "המכנס יכול לקבל עיוותים" (שם, עמ' 1727), על מנת להבחין בסימן הייחודי על העקבה, הוא נדרש להסיט קלות את הטבעת הניסיון (כ – 20 מעלות). אז ניתן להבחין בפגם. לדבריו "הסטנו את העקבה ב – 20 מעלות ואז אנחנו רואים בקצה אתו כתם שראינו שחלקו לבן וחלקו שחור בקצה אותו כתם מעתק האלגי'נט שיש לכם אותו בסעיף 10 מראה לנו שזה לא לבן לגמרי אלא מתחתיו, בקטע הזה תראו בתצלום שזה לבן ובמעתק האלג'ינט רואים שהוא קצת יותר כהה, מה קורה בין שני הכתמים הכהים האלה אנחנו מגלים קטע לבן בצורת בומרנג" (עדות שור, עמ' 1728 ש' 1-6).
625. במצגת אותה ערך שור, נמצאים קווים ירוקים אותם הוסיף בעצמו (באמצעות המחשב), באופן שאינו מתיישב במדויק עם סימני העקבה וההטבעה. שור הסביר שמטרת הסימונים היא כלי "עזר להובלת העין" והסכים שלמעשה הם משקפים "כישורי שרטוט גרועים" (שם, עמ' 2016 ש' 17-22). הואיל והופנינו למעתקי האלג'ינייט ולתמונות העקבות עצמן, איני מייחסת כל משמעות לעניין הסימונים בירוק, שאינם רלבנטיים לבחינת ההשוואה בין נעלי הנאשם לעקבות בזירה.
626. בנוסף, שור אישר כי מיקום הטבעות הניסיון על העקבה השתנה במעט בכל צילום. הסנגור ניסה להציג זאת כמחדל, אבל שור הסביר זאת כפעולה מכוונת, שהיא חלק משיטת העבודה לצורך ההשוואה:
"אני אתן הסכמה גורפת לכל ההצגות של אי ההתאמה במיקום של השקפים ההטבעות הניסיון בתצלום ובמעתק האלג'ינט, אני רק אפנה את בית המשפט לשיטה שאותה ניסינו לחקות במצגות, השיטה שהיא שיטת ההשוואה..." (עדות שור, עמ' 2020-2021 לפרוטוקול).
גם חברי התייחס לעניין זה. בניגוד אליו, איני סבורה שיש בכך משום "הנחת המבוקש". שכן, שיטת עבודה בה נקט המומחה, כפי שהיטיב להסביר, נועדה באופן זה להתגבר על "עיוותים" במשטח שעליו הוטבעה העקבה.
627. לסיכום הדיון בעקבה זו, ולאחר עיון מעמיק, מצאתי לקבל את מסקנותיו של שור בכל הנוגע להתאמה הסוגית שבין עקבה מס' 2 לבין נעלי הסלמנדר של הנאשם. באשר להתאמה האקראית, איני נותנת לה משקל גבוה, לנוכח העובדה שתהליך ההשוואה חייב הנחות מצידו של המומחה לגבי המשטח ולגבי מידת ההסטה הנדרשת.