עקבה מס' 3
628. מדובר בעקבה חלקית של נעל שמאל (חלקו התחתון של עיגול הדריכה העליון בנעל), הנמצאת בצדו של המכנס השמאלי, על התפר ומתחתיו. שור קבע כי מדובר בעקבה חלקית ביותר, כפולה וקלושה, המתאימה בדגם, בגודל ובקו מתאר של קריעה ("קונטור שחיקה"), לחלקים המקבילים בנעל שמאל של הנאשם.
629. בעדותו הבהיר שור, כי חרף היותה של העקבה קלושה, קטנה ומעוותת, קיימת התאמה בין סימני קריעה בלתי אחידים המצויים בה ובין פגם המצוי בנעל הנאשם, באופן המעלה את דרגת העקבה "לאפשרי בהחלט" (עדות שור, עמ' 2032 לפרוטוקול), או "קיימת התאמה ברמה גבוהה" על פי הסולם החדש. שור הסביר, כי גילוי העקבה התבצע בעזרת מעתק האלג'ינייט, אשר "חשף ממש כמעט את כל הקטע השחור... ובתוכו המפרצים" (שם, עמ' 2031 ש' 27 - 31). לפיו, יש התאמה ב"קו המתאר חופף את השחור" (שם, 2032 ש' 5). מדובר בחפיפה בחלק התחתון בלבד, אולם ניתן להבחין בו בפרטים "אני מראה עכשיו לבית המשפט את הקו הכתום הזה יושב בדיוק על השחור הזה, יש פה כניסה של מפרץ למעלה, יש פה ירידה בחזרה, יש פה חצי גל, עד עכשיו הראיתי את כל החופף, יש פה איזושהי כניסה שבה לא רואים בדיוק, יש אחרי זה עוד כתם שחור ועליו יושב בדיוק הכתום שלנו" (עדות שור, עמ' 2032 ש' 25-28). האמור מודגם במצגת שהוגשה.
630. גם בהמשך הדברים חזר שור על דבריו, ואף חידד כי תמונת הפגמים הנצפית אינה קשורה לאופי האריג או לספיחתו את הדם. מדובר בחלק העקבה במיקום האמור, "כאשר באותם מקומות שבהם יש דם על הנעל הוא מותיר את חותמו על האריג, זה נכון שיש באריג מקומות עליונים ותחתונים שהסיכוי שדם ייבלע באופן אקראי ויתאים לאותו קונטור של ס"מ הוא סיכוי קלוש זה בא לידי ביטוי בביטוי אפשרי בהחלט או סימן אקראי. להגיד שהסימן אקראי ייווצר על יד מריחה של דם או משהו איננה אפשרות סבירה...שמעתק האלג'ינט עובר שינויים אצלנו רואים את קו המתאר על הקווים, מעל האריג, מתחת לאריג, האריג רק גורם לנו לפחות בהירות בעקבה, אם זה היה דף ניר לא היה רעש של אריג, העקבה שם הסימן שם ומסקנתי לא השתנתה" (שם, עמ' 2040 ש' 6-10).
631. לא אוכל לקבל את טענת ההגנה, לפיה דריכת נעל במיקום זה אינה אפשרית. תחילה, מהטעם שלא ברור באיזה אופן הניח המטביע רגלו על גופת המנוחה (ראו גם תשובת שור בעדותו עמ' 2038). כמו כן, אף לא ברור אם תנוחתה במועד הצילום הינה התנוחה בה נמצאה בעת ההטבעה. יש לזכור שמדובר בדריכה על גוף רך, ואפשרי כי המטביע דרך עליה במלוא משקלו והסיט אותה מהתנוחה בה הייתה. מכל מקום וכפי שציינתי לעיל, סוגיית מיקום הדריכה ומידת היתכנותה אינם עניין למומחה, שכפי שהסביר בהקשר זה, הוא היה בוחן טביעות גם אם היו מצויות בחלק האחורי של מכנסי המנוחה (עדות שור, עמ' 2035 ש' 13 ואילך).