כיס השתן הריק
756. בסעיף 480 לחוות דעתו קובע חברי כי עובדת היותו של כיס השתן של המנוחה ריק לחלוטין, "מטילה ספק אף היא ב"הודאתו" של הנאשם שרדף אחרי המנוחה בדרכם לקומה השנייה ורצח אותה טרם שהספיקה להטיל את מימיה (ולאחר שלפי חלק מהעדויות, אף שתתה מים קודם לכן) וגם בכך יש לתרום למסקנה שמשקל ההודאה הינו נמוך מאוד".
757. גם על מסקנה זו אין לי אלא לחלוק. בסופו של יום, איננו יודעים מה היו הפעולות המדויקות שביצעה המנוחה ממש בסמוך לרצח, ואין לנו כל ראיה המלמדת מה הספיקה לעשות קודם להיתקלות עם הנאשם ולבריחה מפניו לחדר השירותים. יתרה מכך, דומני כי התאוריה לפיה המנוחה נמלטה לחדר השירותים מאחר והנאשם רדף אחריה (קרי, לא משום שנצרכה לשם), הגיונית בהרבה מהתאוריה אותה ביקש להציג בפנינו ב"כ הנאשם, כאילו הרוצח חיכה למנוחה בחדר השירותים, שם המתין בסבלנות באחד התאים עד שהמנוחה שתסיים להטיל את מימיה, טרם תקף אותה. ניתן דווקא להניח, על פי התיאור של הנאשם עצמו, שהמנוחה נמלטה מפניו. אך טבעי הוא שתחשוב ששירותי הבנות הוא מקום אליו לא יכנס, וכך מצאה את עצמה שם.
הקיסם במנעול מקלט מס' 2
758. חברי הרחיב בסעיפים 470-477 לחוות דעתו בסוגיה זו. אף שאיני שותפה לכלל מסקנותיו בעניין, מקובלת עלי התוצאה הסופית אליה הגיע, כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח, ברמה הנדרשת, שהנאשם הוא שהחדיר את קיסם העץ שנמצא במנעול מקלט מספר 2.
פרשת א"ק ו- א"ח
759. טענה מרכזית שמעלה ההגנה הינה כי אולה קרבצ'נקו (להלן: "אולה") היא שרצחה את המנוחה. טענה זו נסמכת, בעיקרה, על עדותו של אדיר חבני (להלן: "אדיר"), מי שהיה בן זוגה של אולה בעבר, אשר לטענתו שמע מפיה כי בהיותה לבושה בבגדיו רצחה את המנוחה. לגרסה זו של אדיר מביאה ההגנה חיזוק וסיוע, ממקורות שונים, לרבות מ"התאמה" אשר נמצאה, לשיטת ההגנה, בין שתי שערות אשר נתפסו על גוף המנוחה לבין דגימת הדנ"א המיטוכונדריאלי של אדיר. לשיטתה של ההגנה, כבר במכלול ראיות אלו, כשלעצמו, יש כדי ללמד על קיומו של ספק סביר, לכל הפחות, בנוגע לאשמתו של הנאשם ברצח המנוחה.
760. אדרש תחילה לגרסתו של אדיר בנושא ולראיות הסיוע והחיזוק להן טוענת ההגנה כמו גם לגרסת אולה מנגד, ולאחר מכן לסוגיית הדנ"א המיטוכונדריאלי.
761. לפי שגרסת העדים בעניין זה פורטה על ידי חברי (סע' 494 לחוות דעתו), לא אחזור עליה, אך אקדים ואבהיר, כי לאחר ששמעתי את כלל העדויות הרלוונטיות בנושא, והתרשמתי באופן ישיר הן מעדותו של אדיר והן מזו של אולה, מצאתי כי לא ניתן ליתן אמון בגרסה שמסר אדיר. להתרשמותי, מדובר בעלילת שווא, מופרכת, אותה רקם אדיר, אשר מטרתה היחידה היא לפגוע ולנקום באולה בהקשרים הנוגעים למערכת היחסים בין השניים, אשר הסתיימה ביוזמת אולה. כפי שיובהר להלן, גרסתו של אדיר, מלבד היותה גרסה כבושה, אשר באה לאוויר העולם שנים לאחר הרצח ורק לאחר שאולה בחרה להיפרד ממנו, הייתה גרסה מתפתחת, חסרת סבירות, רצופה סתירות ומתובלת בשקרים בוטים, להם לא ניתן כל הסבר. לטעמי, אדיר הינו אדם מתוחכם ומניפולטיבי, שעל בסיס היכרותו את עולמה הפנימי של אולה ואת קווי אישיותה וחולשותיה, תכנן מראש ולפרטי פרטים את עלילת השווא הנקמנית כנגדה, וזאת לאחר שאסף מידע מוקדם על אירוע הרצח ממקורות מידע שונים ובנה לעצמו, באדיקות, גרסה שקרית מתאימה, אשר תתאים לו.
762. מנגד, ואף בעניין זה אקדים קביעתי, באשר לעדותה של אולה, גרסה זו, אשר שללה מכל וכל את גרסת אדיר והכחישה כל מעורבות ברצח המנוחה, הותירה עלי רושם חיובי ומהימן. להתרשמותי, אולה העידה בפתיחות ובכנות על השאלות שנשאלה בנוגע לחייה הפרטיים ולמחלת הנפש ממנה היא סובלת, גם כאשר אלו לא הציגו אותה באופן חיובי או יציב, ועמדה על גרסת חפותה חרף חקירה נגדית מתישה אותה נאלצה לעבור.
763. במסגרת חוות דעתו בחן חברי את עדויות אדיר ואולה, ובסופו של יום קבע כי "בשתי העדויות נפלו פגמים של ממש, סתירות ותהיות שנותרו ללא הסבר של ממש". גם אני מסכימה שגרסתה של אולה אינה חפה מסימני שאלה. עם זאת, אני חולקת על התרשמות חברי, וסבורה שבהשוואה לפגמים ולסתירות בעדותו של אדיר, גרסתה של אולה מבוססת ומהימנה שבעתיים וכי גרעין גרסתה, הרלוונטי לשאלת רצח המנוחה, נותר איתן ומהימן.