סעיפים 764-797 אסורים בפרסום
798. לנוכח הדיון עד כה, ברורה לטעמי המסקנה לפיה לא ניתן לתת אמון כלשהו בגרסה שמסר אדיר, על כל חלקיה. וזאת, נוכח קשיים, אי התאמות לממצאים אובייקטיביים וסתירות מהותיות שהתגלו בה, וכן שקרים, אשר בחלק מהם הודה העד עצמו.
סעיפים 799-828 אסורים בפרסום
829. לסיכום, לא מצאתי ליתן אמון בגרסתו של אדיר, ולא ראיתי בחיזוקים להם טענה ההגנה משום חיזוקים ממשיים המלמדים על היתכנות אמיתות גרסתו.
סוגיית הדנ"א המיטוכונדריאלי
830. כאמור, לשיטת ההגנה, ההתאמה שהתקבלה בין השערות שנמצאו על גופה של המנוחה בזירת הרצח ובין הדנ"א המיטוכונדריאלי של אדיר, מחזקת את גרסתו לפיה אולה רצחה את המנוחה בעודה לבושה בבגדיו. למצער, מעוררת הגרסה ספק באשמתו של הנאשם.
831. לפי שחברי כבר נדרש לכך (סע' 498-502 וכן 521-539 לחוות דעתו), אציין בתמצית בלבד כי הדנ"א המיטוכונדריאלי מאפשר להתחקות אחרי שושלות אימהיות ישירות, וכי המומחים כולם מסכימים, שכוחה של בדיקת התאמת דנ"א מיטוכונדריאלי (בהקשר הפורנזי) הינו בשלילת זהות מעורב ולא באישושה. בהתאם לשכיחותו של הדנ"א המיטוכונדריאלי שנמצא בזירה במאגרים שמייצגים את השושלות האימהיות העיקריות באוכלוסייה, ניתן להעריך כמה אנשים עשויים להיות תורמי הדנ"א המדובר. בכל מקרה, מדובר על קבוצת אנשים, ולכן התאמה בין הדנ"א המיטוכונדריאלי של אדם לבין ממצא בזירה מאפשרת לא לשלול את היותו בזירה, אך אינה קובעת זיהוי חד-חד ערכי, כמו בבדיקת דנ"א רגילה (ראו חוות דעתו של בהר, נ/151א). על כן, ראייה זו אינה עומדת בזכות עצמה, והיא מקבלת את משקלה רק כשהיא נבחנת בהקשר של מכלול מארג הראיות בתיק.
832. לפיכך, העובדה שקבעתי כי אינני נותנת אמון בגרסה שמסר אדיר משליכה, מן הסתם, גם על משקלה של הראיה המיטוכונדריאלית. כלומר, אם אין תוקף לטענתו כי אולה רצחה את המנוחה תוך שהיא לובשת את בגדיו, הרי אין גם היתכנות שהשערות שנמצאו בזירה שייכות לו.
833. מכל מקום, ואף בהתעלם מהמסקנה אליה הגעתי לעניין גרסתו של אדיר, לא מצאתי כי לראיה המיטוכונדריאלית, לגופה, משקל ממשי בנסיבות העניין, וזאת משני טעמים עיקריים: ראשית, העובדה שאין לפנינו כל ראיה כי השערות שנמצאו על גופת המנוחה מקורן דווקא ברוצח, ושנית, משקלה של הראיה המדעית בנסיבות העניין.
834. באשר למקור השערות - אלה נמצאו בתא שירותים ציבורי בבית ספר, בו עושים שימוש מדי יום עשרות רבות של תלמידים, שכל אחד מהם יכול היה לקלוט את השערות במקום אחר ולהעבירן לזירת הרצח. ואכן, בזירת הרצח נתפסו למעלה מ- 200 שערות, אשר חלק גדול מהן נשלח לבדיקה, וגם על גופה של המנוחה התגלו עשרות שערות (ראו עדות ד"ר נורית בובליל, עמ' 5043 לפרוטוקול). שתיים מהן נבדקו, והדנ"א המיטוכונדריאלי שלהן לא תאם לאף אחד מהמעורבים.
835. גם לשיטת ההגנה, מקורן של השערות המדוברות הינו בהעברה - מאדיר לבגדיו, ומשם לזירה על ידי אולה. טענה זו ממחישה את הקלות הרבה בה שערות נאספות ו"נודדות" ממקום למקום. עמדה על הדברים אף סנ"צ תניה רם, ראש מעבדת מאגר דנ"א, אשר הבהירה את הקושי לערוך בחינה על סמך שערות שנמצאו בתא שירותים ציבורי: "אני אגיד לך אבל, שערות מלכתחילה מבחינתי, אם ישבתי באוטובוס כבר נדבק אלי שערות של אנשים אחרים והן הגיעו למקום אחר, ושערות עפות ברוח. יכול להיכנס מכל מקום שערה, לכל מי שיש כלב יודע שאי אפשר להיפטר מזה... והוא בטוח לא לומד שם בבית ספר (ואכן בתא השירותים המדובר התגלו גם שערות כלב - ת.נ.ש) ... ואם הייתי והלכתי לבקר בסוף שבוע עם הסוויטשירט הזה את החברים שלי בבת ים ואספתי משם שערות והגעתי, אז כן אז כל הסטטיסטיקה שלך תשתנה." (עמ' 4518 לפרוטוקול).
836. אם כן, הימצאות השערות בזירה אינה מעידה בהכרח שהן קשורות לאירוע הרצח, ויתכן כי הגיעו למקום באמצעות אדם אחר או הועברו למקום על ידי המנוחה.
837. באשר לעניין המדעי – לב המחלוקת בין הצדדים היה סביב שאלת הרלבנטיות של המאגרים ששימשו את מומחה ההגנה, ד"ר בהר, בקביעתו כי שכיחות הפרופיל של אדיר באוכלוסייה היא נמוכה ביותר. ד"ר בהר התבסס על מאגר שהוא עצמו בנה לצרכים מדעיים, ועל מאגר האמפופ (EMPOP), שמוכר גם ע"י מומחה המאשימה, פרופ' בודולה, כמאגר המשמש לצרכים פורנזיים ושעומד בתקן מקצועי קפדני ביותר. פרופ' בודולה מתח ביקורת על מסקנותיו של ד"ר בהר, בין השאר, בטענה ששני המאגרים אינם מקיפים דיים את השונות הגנטית של האוכלוסייה בישראל. כך למשל, ד"ר בהר בדק את השונות בקבוצת מערב אירופה אסיה של האמפופ, שכוללת מגוון אוכלוסיות שכלל אינן מייצגות את ישראל, ובכך הקטין את הסבירות שהפרופיל ימצא בקרבה. באשר למאגר הישראלי שבנה, גם הרי שגם ד"ר בהר אישר שהוא אינו מקיף את כל האוכלוסיות בישראל כגון הערבים. בהינתן האמור, מסכם פרופ' בודולה: "השורה התחתונה היא, כי על ידי בחירת אוכלוסיות, שבהן השושלות של דנ"א מיטוכונדריאלי של אוכלוסיית ישראל מיוצגות בחסר, ד"ר בהר הגזים בהערכת חוזק ההלימה במקרה שבנדון" (חוות דעתו של בודולה (בעברית) מיום 11.12.22 סע' 6).
838. ד"ר בהר העיד, שהמאגר שבנה נבדק ועומד בסטנדרטים המתאימים, אך טרם צורף לאמפופ בשל סיבות שאינן קשורות באיכותו. כמו כן, הראה שמבחינת גודל המאגר ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל, הוא למעשה רחב יותר בהשוואה למאגרים אחרים, כולל לאמפופ עצמו. ד"ר בהר אף חלק על טענות בודולה באשר למידת הייצוג במאגר של השונות באוכלוסייה בישראל. עם זאת, אף הוא מכיר במגבלות המאגר, כפי שציין הן בחוות דעתו והן בחקירתו. למשל:
"ש: האם אתה יכול להגיד לנו שבאוכלוסיות מסויימות אין לך בכלל דגימות?
ת: בוודאי, זה כתוב בחוות הדעת.
ש: איזה אוכלוסיות לא נדגמו בישראל?
ת: אוכלוסיות, למשל, יש בעיה בחלק מהאוכלוסיות הערביות, הצ'רקסיות, הדרוזיות, לא כולן נמצאות במספיק טוב... אבל האוכלוסיות המרכזיות, זאת אומרת אשכנזים, עירקים, תימנים, מרוקאים, אלג'ירים נמצאים" (עמ' 5574).