839. עולה אם כן, מחוות דעת מומחי הצדדים כי אין מאגר אופטימלי שמייצג כהלכה את השונות באוכלוסייה הישראלית. בנסיבות אלה, לא די בטענת ההגנה כי המאשימה אינה מוכנה לקבל אף אחד מהמאגרים כרלבנטי, שכן אין בה כדי להתמודד עם הקושי לבסס מסקנות על מאגרים שחסרונותיהם מובנים, ומכל מקום לא הובא מאגר חף מחסרונות.
840. אף אם לצורך הדיון אקבל את טענת ד"ר בהר שלבדיקות שעשה יש תוקף גבוה יותר מכפי שבודולה מייחס להן, הרי שגם אז, לטעמי, אין לייחס למסקנותיו משקל משמעותי לענייננו. בחוות דעתו ובעדותו אישר ד"ר בהר, ששכיחות הדנ"א המיטוכונדריאלי של השערה המדוברת היא 1:1978. בהינתן גודל אוכלוסיית ישראל בעת הרצח, משמעות הנתון היא שלדגימה עשויים להתאים 3,538 אנשים. יוער, שהמומחה הביא לידי ביטוי בנתונים גם את הווריאנט הייחודי שמאפיין את אדיר. מדובר בהערכה סטטיסטית, לה צריך להוסיף גם מרווח ביטחון. לפי ד"ר בהר, משמעות הדבר היא שמספר התורמים הפוטנציאליים של השערה מצוי בטווח של בין כמה מאות לעד 10,000 (עמ' 5582 לפרוטוקול). לפי פרופ' בודולה, במקרים בהם המאגר אינו מייצג בצורה הולמת את האוכלוסייה, הנכון הוא להתייחס לנתונים באזור הגבוה של הטווח, ולכן הפרופיל המדובר עשוי להתאים לכמה אלפי אנשים (חוות הדעת מיום 16.8.19 (עברית) סע' 6).
841. לסיכום, לאור הסייגים הנ"ל בנוגע לראיה המיטוכונדריאלית והיקף התורמים הפוטנציאליים לה גם בהנחה המיטיבה שניתן לסמוך קביעות על המאגר, ולנוכח קביעותי לגבי גרסאות אדיר ואולה, משמעות הדבר היא שלראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי אין כל משקל.
טענה לקיומם של מחדלי חקירה
842. בסיכומיו, ב"כ הנאשם טען לקיומם של מספר רב של מחדלי חקירה, אשר לטענתו עיוותו את דינו של הנאשם ומצדיקים בפני עצמם את זיכויו, כסעד מן הצדק. בין היתר, טען הסנגור לפגיעה בזכות ההיוועצות של הנאשם; לקשירת הקשר הנטענת בין אזולאי והמדובבים; להמצאת "ספין המחלץ האלמוני"; להתנהלותם הזדונית של מומחי המאשימה שור וסגל; לזריקת כל זוגות המכנסים הכחולים שנמצאו במזבלה מבלי שאלו הוצגו לנאשם; לאי תפיסת תיקו של הנאשם במקלט; להימנעות מהעברת שערות שנמצאו בזירה לבדיקה ביולוגית; לפעולות רשלניות שנעשו על ידי המעבדה הביולוגית ובכללן "העלמת" כתם הדם בתא 3 וזריקת מבחנות עם חומר שנלקח מציפורני המנוחה; ולהתנהלות הפרקליטות בתיק, אשר פגעה בזכות הנאשם להליך הוגן.
843. על פי הפסיקה, "מחדלי חקירה מהם זכאי הנאשם להיבנות הם בגדר רשימה מוגבלת ומצומצמת של מחדלים חמורים, שעיקרם אי-נקיטת פעולה חקירתית מתבקשת באופן אשר מטיל ספק רציני בראיות שבאות להפליל את הנאשם" ע"פ 4511/20 פלוני נ' מדינת ישראל (07.11.2021).
עם זאת, אין די בקיומם של מחדלי חקירה כשלעצמם כדי להביא לזיכוי הנאשם, ככל שלא נפגעה יכולתו לנהל הליך הוגן (ראו ע"פ 7164/07 אלהוושלה נ' מדינת ישראל (11.8.2008)). בהקשר זה יפים דבריו של כב' השופט ע' פוגלמן בע"פ 10357/06 אבו דיב נ' מדינת ישראל (6.8.2007):
"כפי שנפסק, כאשר עולה טענה בדבר מחדלים שנפלו בעבודת המשטרה יש לבחון האם המחדלים הנטענים הם חמורים במידה המעוררת חשש כי הגנתו של הנאשם קופחה "כיוון שנתקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו שלו" (ע"פ 5386/05 אלחורטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם). והשוו: ע"פ אעמר נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 681, 688 ; ע"פ 5152/04 אגרונוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בדיקה זו, אינה נערכת בהתייחס למחדל החקירתי כשהוא לעצמו, אלא תוך שקלולו על רקע מכלול הראיות שהונחו בפני בית המשפט. העדר ראיה שמקורה בחקירת משטרה, עשוי להיזקף לחובתה של התביעה בעת שקילת מסכת ראיותיה ויכול שהוא יסייע לנאשם כאשר בית-המשפט ישקול אם טענותיו מקימות ספק סביר ... "
ומן הכלל אל הפרט.
844. ראשית, אין ממש בטענה לקיומו של מחדל בגין הפגיעה בזכות ההיוועצות של הנאשם. כבר עמדתי על הדברים במסגרת חוות דעתי, ודחיתי את הטענה לגופה. כך אף באשר לטענה בדבר "קשירת קשר פלילית" בין אזולאי והמדובבים, כמבואר בפרק הרלוונטי בחוות דעתי.
845. אשר לטענת "ספין" המחלץ האלמוני, הרי שכלל לא מדובר במחדל חקירה, אלא פרשנות לגיטימית של המאשימה את תמונת הזירה.
846. הטענה בדבר "התנהלות זדונית" של מומחי המאשימה שור וסגל, מוטב היה אילו לא הייתה נטענת. לגבי שור, הבעתי כבר את דעתי בפרק העוסק בעקבות שעל מכנסי המנוחה. לגבי סגל, המאשימה לא השתמשה בתוצרי עבודתו בהליך הנוכחי, למעט הנושאים שהוגדרו במסמך ההסכמה בין ההגנה למאשימה. כפי שכבר ציינתי, טענות שנטענו בהליך הקודם אינן רלבנטיות להליך זה.
847. כן, לא מצאתי ממש במרבית טענות הסנגור לעניין התנהלות הפרקליטות בתיק, לרבות הטענה כי ביצעה "פניית פרסה" מהסכמות קודמות. עיקר הטענה נסובה סביב טענת המניעות, בה הכרעתי לגופה. לעניין יתר הטענות, לנאשם ניתן מלוא המרחב במסגרת ניהול הליך זה להתגונן בפני כל אחת מהן. לא ראיתי כי במי מהן היה כדי לפגום בהגנתו או ביכולתו של הנאשם לנהל הליך הוגן.
848. אם כן, רובן של הפעולות אליהן הפנה ב"כ הנאשם, אליהן נדרשתי לעיל, כלל אינן מהוות מחדלי חקירה. עם זאת באשר למחדלים מסוימים שאכן התרחשו, שוכנעתי כי הגנת הנאשם לא קופחה בשל כך, והם אינם מטים את הכף לטובת זיכויו, בשים לב למכלול הראיות שהוצגו בפנינו. בכלל האמור, אמנה את אי תפיסת תיקו של הנאשם שנותר במקלט, את העובדה שמכנסיים שנתפסו לא הוצגו בפניו, את התיעוד החסר ואת מחדלי המעבדה.
849. אשר לאי תפיסת תיקו של הנאשם שנותר במקלט – עניין זה אינו מהווה מחדל חקירה במובנו הקלאסי. ברור כי מוטב היה לתפוס את התיק אותו הותיר הנאשם במקלט, לאחר שזה הודיע לשוטרים כי בא לאסוף אותו יחד עם אשתו ביום שלאחר הרצח. עם זאת, יש לזכור כי בשלב זה לא היה הנאשם חשוד ברצח, אלא עובד בית הספר אשר לכאורה בא לאסוף את ציודו האישי, באופן שלא עורר את חשדם של השוטרים במקום. כן נזכיר לעניין זה, כי הזירה הינה בית ספר, בו שהו כל יום מאות תלמידים, מורים ועובדים. ייתכן וראוי היה שהשוטרים שנכחו במקום יהיו "ערים" יותר למתרחש סביבם, אולם זאת אפשר לקבוע רק כחוכמה שבדיעבד.
850. כן אני מסכימה, שהיה ראוי לאפשר לנאשם לנסות לזהות את מכנסיו בין זוגות המכנסים שנתפסו במזבלה. עם זאת, כפי שמציינת המאשימה, אם היו נמצאים מכנסיים עם דמה של המנוחה, הדבר היה פועל לרעת הנאשם, אך אם היו נמצאים מכנסיו ללא סימני דם, הדבר לא מסייע להוכחת חפותו. זאת, הן מהטעם שכוחו של ממצא פורנזי בהימצאו ולא בהיעדרו, והן משום שהנאשם חזר וציין כי לא התלכלך בדם. עוד נזכיר, כי במסגרת ההתוודות, הנאשם סיפר לארתור כי בפועל לא זרק את המכנסיים אלא קבר אותם תחת בטון, באופן שאלו לא ימצאו לעולם. בנסיבות, דומה כי אין המדובר במחדל חקירה מהותי, אשר פגע בהגנת הנאשם.
851. כך גם ביחס להיעדר תיעוד. כפי שהזכרתי לאורך פסק הדין, היו מקרים בהם החוקרים לא תיעדו כראוי את פעולותיהם. למשל, לא נכתב מזכר של אזולאי אודות המפגש עם הנאשם בתחנת המשטרה במועד בו נחקר לראשונה באזהרה, ולא נכתבו מזכרים לגבי הדרכת המדובבים. כך גם באשר לתיעוד אחת החקירות, כפי שמציין חברי. עם זאת, גם כאן, לא ראיתי במי מאלה פגיעה ממשית בהגנת הנאשם. כפי שציינתי לאורך פסק הדין, ברוב המקרים, היעדר התיעוד לא מנע התרשמות ממהלך העניינים לגופו, כך עם אזולאי וכך עם המדובבים. אף בעניינה של החקירה, לא צוין על ידי הנאשם דבר מהותי שחסר ממנה, וממילא אין הוא מונה עניין זה בגדר מחדל.
852. אשר לזריקת המבחנות עם החומר שנלקח מתחת לציפורני המנוחה, הרי שיתכן ומדובר במחדל של המעבדה הביולוגית, אשר לא ניתן לו הסבר מספק מעבר לטעות בשיקול דעת. אלא שמעדותה של ד"ר בובליל עולה, שכבר בבדיקה הראשונה שבוצעה על ידי ד"ר מאיה פרוינד, אשר שימשה כמנהלת המעבדות במכון לרפואה משפטית בזמן החקירות, לא נמצא כל פרופיל זר מתחת לציפורניה של המנוחה, לא זכרי ולא נקבי, דבר שמעמיד בסימן שאלה את האפשרות למצוא פרופיל נקבי באמצעות הכלים המתקדמים כיום. על כן, איני רואה בכך מחדל הפוגע בהגנת הנאשם.
853. באשר לדם בתא השלישי - אכן, במסגרת ההליך הראשון נעשתה טעות בתיוג הדם שנמצא על מתקן נייר הטואלט בתא מס' 3, ככזה שנמצא בתא מס' 2. אין לכחד, כי מדובר במחדל מקצועי, אשר לא היה ראוי כי יתרחש. ואולם, הרלבנטיות שלו היא להליכים הקודמים. בהליך דנן, ראייה זו הוצגה בפנינו ונדונה כמו כל הראיות האחרות.
854. לסיכום פרק זה, חרף קביעותי לעניין קיומם של מספר מחדלי חקירה, אין הם כאלה הפוגעים במידה המעוררת חשש כי הגנתו של הנאשם קופחה. בנוסף, לא שוכנעתי כי הם פוגמים ב"יש הראייתי" המוצק שהוכח כנגד הנאשם, וודאי לא באופן המוביל למסקנה כי יש להורות על זיכויו. כאמור, ההשלכה של מחדל חקירתי נבחנת תוך שקלולו על רקע מכלול הראיות שהונחו בפני בית המשפט. בענייננו, הראיות כנגד הנאשם הוכיחו מעל לכל ספק סביר כי הוא זה שרצח את המנוחה, ולא מצאתי כי יש במחדלים שצוינו, על משקלם המוגבל, כדי לפגום בכך.