סימני הדם בתא השלישי כתומכים במסלול יציאת הרוצח
175. בהליכים הקודמים ועד לניהול המשפט החוזר, לא היה ידוע כי נמצא כתם דם של המנוחה על מתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי.
ד"ר פרוינד בעדותה לפנינו אישרה כי היא בטעות ייחסה בדו"ח המקורי שלה (ת/432) את הממצא הנ"ל (מוצג 35) כמתייחס לכתם דם על נייר טואלט בתא השני (תא הרצח), וכי כאמור הנכון הוא, שיש לשייך את הכתם הנ"ל למתקן נייר הטואלט בתא השלישי.
176. להימצאות דם של המנוחה בתא השלישי כאמור, השלכה ומשקל לסוגיות העומדות להכרעה בענייננו, כפי שהדברים גם נקבעו במסגרת ההחלטה למשפט חוזר;
177. ראשית, הימצאות כתם הדם בתא השלישי תומך בהנחה לפיה מסלול היציאה של הרוצח, עבר דרך התא השלישי.
הנחה זו מצטרפת ומשתלבת עם ההנחה לגביה פרטתי קודם ולפיה העקבות הזרות (שהינן כאמור בסבירות גבוהה עקבות שיצר מאן דהוא שנכח בתא השני, תא הרצח, סמוך לרצח), יוצרות גם הן, כשלעצמן, מסלול יציאה מהתא השני לתא השלישי. המסלול שיוצרות העקבות הזרות אזכיר, מלמד על טיפוס על מכסה האסלה, טיפוס על מיכל ההדחה ומשם לקיר המפריד בין התא השני לשלישי.
עוד אזכיר כי נמצא בסיס לטענה שגם העקבות שעל הרצפה (עקבות מס' 4,5,6) הן עקבות התואמות לעקבות הזרות ונוצרו ברמת סבירות מספקת, על ידי יוצר העקבות הזרות. למותר להוסיף ולחדד כי אין חולק שמכלול העקבות שפורטו אינן עקבות של הנאשם.
178. אוסיף כי כתם הדם שנמצא על מתקן נייר הטואלט בתא השלישי, משתלב עם העדויות וההודעות שהוצגו לפנינו לענין הימצאות סימני דם נוספים בתא השלישי, כולל סימני דם על רצפת התא השלישי ועל נייר טואלט שהיה זרוק בפח האשפה בתא השלישי (סמוך לאחר שעת הרצח ולפני שעת ניקוי השירותים בסוף יום הלימודים).
179. כמו עמדת חברי בחוות דעתו, בנדון גם אני סבור שעדויות שתי התלמידות - אידית גוטמן ויאנה בנט היו אמינות והחלטיות כששתיהן מסרו גם הודעות במשטרה בזמן אמת. בהודעות הן פירטו כי בשעה 14:40 לערך, בהפסקה אחרי השיעור השמיני (כשלענייננו די כי מדובר בשעה מאוחרת לשעת הרצח המשוערת) הגיעו השתיים למתחם השירותים. הן מצאו כי התא השני היה נעול ויאנה פנתה לתא השלישי שדלתו היתה פתוחה. על פי הודעותיהן, הן ראו על רצפת תא השירותים מספר כתמי דם (כאשר אידית אף ראתה טביעת נעל) וכן ראו הן נייר טואלט מגואל בדם בפח האשפה.
עדויות אלה משתלבות, אם כן, עם ממצא הדם של המנוחה על מתקן נייר טואלט בתא שלוש, על פי הדו"ח הפורנזי, ויוצרות תמונה משלימה אשר לאפשרות כי הרוצח עבר לתא שלוש, אחרי הרצח.
180. אין מקום בהקשר זה (ואולי מעבר לנדרש), שלא לתת משקל גם להודעת המנקה ויקטור, אשר בהודעתו הראשונה שנמסרה למחרת הרצח, דיווח כי ראה במהלך הניקיונות כתמי דם באחד מתאי שירותי הבנות, תוך שתיאר כי המדובר בשירותים בקומה ראשונה סמוך לחדר המורים, בתא השלישי מהכניסה לשירותים. אמנם עד זה תיקן את הודעתו בהמשך והבהיר כי הוא התכוון לשירותי הבנים שבקומת הכניסה, אולם תיקון והבהרה אלו אינם נקיים מספקות כפי שפירט בענין חברי בחוות דעתו, מבלי שאני רואה צורך להוסיף על הדברים או להכריע במדויק מה המשקל שיש לייחס להודעות השונות של ויקטור.
כאן המקום לציין כי מומחה ההגנה קיש הוסיף בחוות דעתו שבהנחה ואותו אדם שהטביע את שלוש העקבות הזרות אכן טיפס מתא שתיים לתא שלוש ועבר אליו, מצופה היה לראות המשכיות של העקבות בתא מספר שלוש. לכך גם הסכים המומחה לייפר מטעם המאשימה בחוות דעתו. הנחה מקצועית זו משתלבת עם עדויות הבנות (ואולי גם עדות ויקטור כאמור), שציינו נוכחות כתמי דם בתא שלוש כאמור.
181. אשלים כי בחוו"ד חוקר הזירה לייפר (ת/381) ובעדויות המחלצים אמנם אין תיעוד, תמונה או ממצאים, המלמדים על הימצאות דם באופן ממשי בתא השלישי (זאת למעט השיוך בדיעבד של כתם הדם על מתקן נייר הטואלט בתא השלישי, כאמור). ברם אין בהעדר הממצאים הנ"ל כדי לסתור את העדויות. בענין זה יש סבירות להניח כי במסגרת הניקיונות שנעשו בשעת אחרי הצהריים על ידי המנקים כפי העדויות (יהיה זה ויקטור או מנקה אחר שהיה מופקד על אותם שירותים), נוקה גם תא השירותים השלישי (שלא היה נעול, בשונה מתא 2), כולל ניקיון אותם ממצאי דם עליהם העידו התלמידות יאנה ואידית כאמור, הכל לפני הגעת חוקרי הזירה אשר ערכו צילומים.
182. אוסיף ואחדד, כי אם אכן היתה רלוונטית תיאוריית "המחלץ האלמוני" (תיאוריה שנשללה מכל אחד וממכלול הנימוקים שפירטתי לעיל), הרי בהתאם למסלול היציאה ומסלול הטיפוס של אותו מחלץ על פי העקבות הזרות, מצופה היה כאמור כי המחלץ הנ"ל (שהגיע לזירה לאחר גילוי הגופה ולאחר שהמנקים ניקו את מתחם השירותים) יותיר עקבות בתא 3 (הגם שדהויות יותר, כפי חוות דעת המומחים). עקבות אלו אם היו בנמצא, היו מתועדות על ידי חוקרי הזירה שהגיעו למקום לאחר גילוי הגופה, ולא כך.
183. התרחישים המועלים בחוות דעת חברתי, לרבות כי דם המנוחה בתא 3 מקורו בהתזה מתא 2, מקורו "בהעתקת" דם ע"י מחלץ או הנאשם, או מקורו בנאשם שניקה את עצמו בתא 3, הינם תרחישים מסופקים ביותר לדעתי ואין להם תמיכה בראיות.
על כל פנים, אין בתרחישים אלו הבאים בגדר "לא ניתן לשלול", כדי להפחית מעוצמת הספק שיוצרים ממצא סימן הדם בתא 3 כמפורט.
184. מכלול המקובץ עד כה ולענין הראיות החיצוניות, כל ראיה בנפרד ובהצטברותן בפרט מלמד, ברמת הוודאות הדרושה להגנת הנאשם, כי נמצאו עקבות על רצפת התא השני וכן נמצאו עקבות זרות, שנוצרו, ככל הנראה על ידי אדם אחר, שהיה בתא בשעת הרצח או סמוך לשעת הרצח ושאינו אחד מהמעורבים התמימים והכשרים, שהגיעו למתחם השירותים עם מציאת הגופה ולאחר מכן.
עוד הוכח, ברמה הדרושה להגנת הנאשם, כי העקבות הזרות, במשולב עם הימצאות כתם הדם בתא השלישי (לצד ככל הנראה סימני דם מסיביים יותר בתא השלישי), יוצרים ומבססים את מסלול היציאה של מטביע העקבות מתא מספר שתיים - תא הרצח, לתא מספר שלוש.
אשוב ואזכיר בהקשר לאמור, כי הוכח ועל כך אין חולק, שאף אחת מהעקבות הנ"ל אינן עקבות של הנאשם. זאת ועוד הוכח כי בתא מספר שתיים בפרט ובזירה בכלל, אין כל ממצא פורזני או אחר הקושר את הנאשם למקום, על המשקל שיש לייחס בנסיבותינו להיעדרו של ממצא מתחייב שכזה, כפי שפירטתי.
185. מקבץ המסקנות לעיל בנפרד ובמצטבר, יש בו כשלעצמו ובאופן עצמאי ליצור ספק ממשי באשמת הנאשם ובמעורבותו ברצח המנוחה.
כמסקנת משנה אוסיף, כי מקבץ הממצאים שפרטתי לעיל והעולה מהראיות העצמאיות כאמור, גם אינו מתיישב עם גרסת הנאשם בהודאה שמסר (על כל רבדיה), לפיה מסלול יציאתו מתא השירותים היה מלפנים, כשבגרסתו עפ"י ההודאה הוא גם אינו מאזכר כי נכנס לתא מספר שלוש.