כפי שפירטתי, התרחיש הנ"ל בו מתמקדת חברתי, הינו למעשה " תרחיש מתפתח" אשר נאלצים להידחק אליו על רקע הקשיים והסתירות שהתעוררו בין תיאור מעשה הרצח במסגרת ההודאה על רבדיה ותשובות הנאשם בחקירותיו אל מול ממצאי הזירה, הסותרים תיאורים אלו;
כאמור, מומחי המאשימה נאלצו לאשר כי ממצאי הזירה אינם מתיישבים עם תרחיש לפיו דלת התא הייתה פתוחה בזמן הרצח, כמו גם אינם מאפשרים תרחיש לפיו הרוצח לא חתך את המנוחה בתוך התא, והכל כפי שהעידו המומחים השונים בעניין ובפירוט שהוצג.
בשל כך, נדחקה חברתי בקביעותיה לתרחיש, לפיו המנוחה היתה בתוך התא, דלת התא הייתה כמעט סגורה כשהנאשם ממוקם בפתח התא (באופן המבקש להסביר היעדר ממצאים מחוץ לתא ואת רצף ההתזות לאורך הדלת והמשקופים כמתאימים לדלת סגורה, הכל כפי חוות דעת המומחה קיש שלא נסתרה ולפיה דלת התא הייתה סגורה בזמן הרצח). הרוצח עפ"י תרחיש חברתי כאמור, מושיט ידו ומשסף בסכין בתנועת גב היד (בניסיון להתאים בדוחק לממצאים של ד"ר קוגל, המתיישבים כפשוטם עם פגיעה באמצעות יד שמאל של הרוצח כשהוא מאחורי הקורבן ואשר המאשימה לא הצליחה לקעקעם). בהמשך עפ"י תרחיש חברתי- הרוצח בהמשך לכך נכנס לתא וממשיך וחותך בו את המנוחה (על מנת להתיישב עם הממצאים הכאוטיים בתא המלמדים על מאבק והתזות בתוכו כפי שנאלץ לאשר גם המומחה פיאמנטה).
משלימה חברתי וקובעת כי תרחיש זה שבחרה גם מתיישב, עם גרסת הנאשם בהתוודותו וכן משתלב עם ממצאי הזירה עפ"י עמדתה, ומכאן מסקנתה כי לפנינו פרט מוכמן בעל מספר תמיכות.
על מסקנות אלו של חברתי אני חולק.
כאמור לעיל, התרחיש "שנבחר" כמפורט ולמטרה בה נבחר, לכל היותר מבקש ליישב סתירות העולות מממצאי הזירה אל מול חלק מאמירות הנאשם (וגם זאת בדוחק רב בהינתן הגרסאות), ובאופן המנסה ל"חלץ" מפני מסקנה כי ממצאי הזירה סותרים את תוכן הודאת הנאשם.
ברור על כן כי הניסיון "להפוך את היוצרות" ולראות בתרחיש הדחוק אותו "אימצה" חברתי כפי שפירטתי לעיל, על מנת ליישב אותו עם ממצאי הזירה, פרט מוכמן חיובי ובעל משקל, הינו ניסיון מרחיק לכת.
עוד נדייק, ומבלי לחזור על הדברים, כי מהודאת הנאשם, על פי ההתוודות לפני ארתור והשחזור שביצע, כמו גם מאמירותיו במהלך החקירות, ניתן לכל היותר להסיק כי הנאשם מתאר רצח באמצעות דקירות המתבצעות כולן כשהוא מחוץ לתא, ודלת התא פתוחה לרווחה (ראה לדוגמא- מספר השחזורים בשחזור, כשהשוטרת מדגימה את המנוחה).
עוד מתאר הנאשם כי הוא נכנס לתא רק לאחר שהמנוחה קרסה לתוכו וזאת לצורך נעילת התא והימלטות מתוכו. הנאשם שולל כל אינטראקציה עם המנוחה ששכבה בתא.
אם כן, גרסת הנאשם הנ"ל, גם בחלקים "הנוחים ביותר" לתרחישי חברתי והמאשימה, אינה מתיישבת מכל וכל עם ממצאי הזירה, הכל כפי שפירטתי בחוות דעתי ופירט בהרחבה חברי בחוות דעתו המקיפה.
המכלול מלמד כי הודאת הנאשם אף סותרת את ממצאי הזירה גם בנקודות שפורטו.