11. בפרק שלפני האחרון אעסוק בקצרה בעניינם של אולה קרבצ'נקו ואדיר חבני, לרבות נפקותו של ה-DNA המיטוכונדראלי שנמצא בשערה שהייתה על גופת המנוחה (אעיר לעניין זה, כי ממועד מתן החלטתו של כב' השופט מלצר ועד למועד כתיבת הכרעת הדין, חלה התפתחות גם בסוגיה זו ועל כך להלן).
בפרק האחרון, אעסוק בקצרה במחדלי הרשויות החוקרות.
בשולי חוות דעתי, תובא גם התייחסות קצרה לחוות דעתה החולקת של חברתי, כב' השופטת ת. נסים-שי.
ב. רקע והליכי העבר בתמצית
12. ביום 6.12.06 בשעות הערב נמצאה גופתה של תאיר ראדה ז"ל (להלן: "המנוחה" או "תאיר ז"ל"), בתא השני של שירותי הבנות שבקומה השנייה (למינוח "הקומה השנייה" אדרש להלן) במבנה בית הספר "נופי גולן" שבקצרין בו למדה המנוחה (להלן: "בית הספר").
13. נגד הנאשם, נתין אוקראיני, אשר ביצע עבודות שיפוץ בבית הספר במועד הרלוונטי, הוגש, ביום 18.1.07,כתב אישום לבית משפט זה, שבו הואשם ברצח המנוחה ובשיבוש מהלכי משפט. ביום 14.9.10, לאחר שמיעת ראיות, הכריע מותב קודם של בית משפט זה, פה אחד, כי הנאשם אשם בביצוע מעשה הרצח ובשיבוש מהלכי משפט וגזר את דינו, כמתחייב, לעונש של מאסר עולם.
14. בעקבות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון, הוחלט על החזרת הדיון למותב הקודם (שאחד מחבריו נפטר ולכן מונה שופט אחר תחתיו) לשם בירור שתי סוגיות מרכזיות שעלו בערעור (טביעות הנעל על מכנסי המנוחה וסוג הסכין שבאמצעותו בוצע הרצח), ולהכרעה מחודשת בשאלת אשמו של הנאשם ברצח המנוחה (ע"פ 7939/10).
ביום 24.2.14, לאחר בחינת הסוגיות שבירורן נדרש כאמור, חזר המותב הקודם (בהרכבו החדש) והרשיע את הנאשם ברצח המנוחה.
15. ערעורו של הנאשם על הרשעתו בשנית כאמור, נדחה על ידי בית המשפט העליון, ביום 23.12.15, בדעת רוב ואילו דעת המיעוט סברה, כי יש לזכותו מחמת הספק. בקשתו הראשונה לדיון נוסף נדחתה בהחלטה מיום 5.7.16 (דנ"פ 1329/16).
16. חוות דעת שהוגשו במסגרת הבקשה החדשה לקיום משפט חוזר ואשר עסקו בהיתכנות לנזילת דם על עקבת נעל זרה, שנמצאה על מכסה האסלה בתא השירותים בו נרצחה המנוחה, גם שעות ארוכות לאחר הרצח, הביאו לכך, שבית המשפט העליון נעתר לבקשת הנאשם והורה על קיום משפט חוזר בעניינו, על פי העילה שבסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984, "הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון".