167. עוד אבקש להעיר לעניין זה שתי הערות, האחת נוגעת לציר הזמנים דלעיל והשנייה לציר הזמן שלאחר הרצח וכדלהלן:
א. המאשימה טוענת, כי יכול שאלון הבחין במנוחה בתחילת השיעור השביעי, שהיא משוטטת בבית הספר טרם יציאתה לפרגולה בפעם השנייה, ואולם, זו הנחה שאינה נסמכת על עובדה כלשהי. מנין לנו שתאיר יצאה פעמיים לפרגולה? אין עדות על כך! יתר על כן טענת המאשימה, לראשונה בסיכומיה, כי לא ברור "מעדותו של עגור אם המנוחה השלימה עלייתה במדרגות ואם לאו, ואם עלתה וירדה בהמשך" (עמ' 394 פסקה שנייה) אינה סבירה בעליל, שהרי אלון העיד, שראה אותה עולה ולא הבחין בה יורדת, ולו הייתה יורדת בהכרח היו צריכים לראות אותה. זאת ועוד, דווקא אם ירדה וחזרה לכיוון גרם המדרגות, שבו טען דני שראה אותה (וכזכור בשחזור המצביע על כיוון הליכתה מתוך בית הספר) אזי ברור שהמפגש בינה לבין הנאשם, לגרסתו של הנאשם כמובן, כלל לא ייתכן, שהרי הנאשם משחזר מפגש בגרם המדרגות בסמוך למקלט 2 ולא בזה הסמוך למקלט מס' 1 והסמוך לכניסה לבית הספר. גם הסבר המאשימה לעדותו של אלון (בהמשך שם) ולפיה, יכול, שהמנוחה החלה לעלות ואולי אף השלימה עלייתה "...במדרגות שמעל מקלט 1 איננה שוללת את האפשרות כי היא שינתה דעתה, ירדה במדרגות, נכנסה לבית הספר ובחרה לעלות במדרגות אחרות אל עבר השירותים או עלתה לקומה השנייה במדרגות שמעל מקלט 1 והגיעה לאזור המדרגות הסמוכות לזירה, שם פגשה את הנאשם..." אינו מסתבר בעליל! הן דני והן אלון מתארים עליה ולא ירידה! הנאשם מתאר שפגש בה בעליה על המדרגה השנייה, אחרי שקודם לכן הבחין בה בעלייתו מהמקלט (או אפילו עוד קודם לכן שהיה במקלט, דבר שכאמור לא ייתכן).
זאת ועוד, אם צודקת המאשימה, שאכן תאיר ז"ל עלתה במדרגות שעל יד מקלט מס' 1 ולאחר פגישתה עם דני ואלון, הרי שממילא אין היתכנות לתיאור של אלון ולפיו המפגש ה"משולש" בינו לבין דני, ובין דני לתאיר, היה במקום שאלון תיאר. משכך, ברור הוא שבין כך ובין כך, עדות דני ועדות אלון שוללות לחלוטין את הודאת הנאשם.
ב. באותו עניין ממש, אלא לעניין סופו של האירוע. לשיטת המאשימה הרצח התרחש בין 13:30 ל-13:50. עד 13:50 אזור הרחבה היה הומה תלמידים ומכל שכן שבהפסקה לאחר מכן. כיצד אפוא חלף הנאשם בדרכו לשירותי הבנים על פני כל הנוכחים? וראה עדותו של אריאל פליבה, תלמיד כיתה ט', לעניין זה ולפיה, בשעה השביעית (13:05 – 13:50) היה להם שיעור חופשי והוא וחבריו ישבו בשטח בית הספר:
"עו"ד י. הלוי: שאלתי אותך בחוץ שאלה מסוימת שהתשובה הייתה כפי שתיארתי לעצמי שאתה לא זוכר אבל מחובתי "להציף" את זה ולשאול, תכף נגיע לזה, אתה סיימת ללמוד באותו יום כמו שמסרת באיזה שעה?
ת : בסביבות השעה 3, שעה אחת בספרייה ואחרי זה סיימתי.
ש : בית ספר שיעור אחרון שאתה למדת לפני הספרייה.
ת : שיעור אחרון עד שעה שביעית, הייתה שעה חופשית, ישבנו שם....
עו"ד י. הלוי : או קיי, אתה אומר ביום רביעי שעבר למדתי כרגיל, סיימתי שיעור שביעי יותר נכון משעה 13:05 עד 13:50 בצהריים היה לנו שיעור חופשי.
העד, מר א. פליבה: או קיי.
ש : ואז אתה אומר הייתי עם חברים בשטח בית ספר.
ת : נכון" (עמ' 3881 ש' 10-26).