ובהמשך השיב לשאלת חברי כב' השופט צרפתי:
"כב' הש' ד. צרפתי : למה אתה אומר עוברים, זה לא שעה של לימודים?
העד, מר א. פליבה : לא, היה שעה חופשית אנשים מסתובבים בבית ספר, אל תשכח שזה גם בסוף יום ולנו הייתה שעה חופשית זה היה כזה הפסקה גם וכולם יוצאים הולכים הביתה תלמידים עוברים זה בדיוק לפני סוף היום.
כב' הש' ד. צרפתי : המפגש עם זולין וכו' היה בשעה הומה עם הבנות וכו'?
העד, מר א. פליבה : כן, שהיו תלמידים בבית ספר" (עמ' 3886 ש' 25-20).
על כך יש להוסיף את עדותה של רכזת השכבה(גב' זהבה דמתי,סעיף 158 לעיל) ולפיה,
אכן בשעות הרלוונטיות היו מספר רב של תלמידים ברחבה וכיצד אפוא חלף עבר שם
הנאשם כשלגרסתו סכינו שלופה בידו ובגדיו ספוגים בדם?
יא. הודאות הנאשם מיום 18.12.06
168. כאמור בפתח הכרעת דין זו, בשלב זה אדרש רק לממצאים הברורים, כך לטעמי, העולים מ"הודאות" הנאשם, אלו שבאו החל מיום 18.12.06.
בשלב זה לא אדרש למהלך החקירות ופעולות ה"דיבוב", שעד למועד זה, ולא אדרש גם למשקלן של ההודאות.
אולם, הגם שלא אדרש כבר עתה למשקל, אבקש להסב תשומת הלב לכך, שאם אמצא שיש ספק בכנות גרסאות הנאשם והודאותיו, ושמא אכן הודאות שווא הן ואפילו על דרך הספק, הרי שברור שצריך יהיה לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק.
עוד אוסיף, בבחינה של למעלה מן הצורך, כי אפילו אם אמצא, שאין ולו ספק סביר ב"חטיבת ההודייה" (כלשון המאשימה), הרי שהספק שייווצר, וככל שייווצר כזה, בבחינת הראיות של "חטיבת הזירה" ואי הסבר לחלק ניכר מן הראיות החיצוניות והפורנזיות (בדגש כמובן לעקבות הזרות, למועד זליגת הדם, למצב הזירה ועוד) יחייב אף הוא את זיכויו של הנאשם ולו מחמת הספק.
169. אפתח ב"התוודות" של הנאשם בפני המדובב, בלילה שבין 18.12 ל-19.12. התוודות, שהחלה בסמוך לשעה 23:30 לאחר שחזר הנאשם מביקור אצל פסיכיאטר בבית החולים הפסיכיאטרי בצפת (ת/102) ולאחר חקירתו בין השעות 21:00 – 23:00 (ת/37) בפני החוקר אלכסנדר סטריז'בסקי (להלן גם "סשה").
להתוודות זו שני חלקים עיקריים האחד, שיחות בין המדובב לבין הנאשם והדגמה חלקית על קנקן שעמד שם, והשנייה הדגמה על המדובב.
אקדים ואומר, כי גם לדעת המאשימה, מדובר בתיאור לא שלם של אירוע הרצח.
170. עיקרה של התוודות כאמור, הוא בהדגמת הנאשם על המדובב המכונה "ארתור" (לעיל ולהלן גם: "ארתור").
לא אתעכב על אופן העמדתו של ארתור, האם על ידי הנאשם, האם ארתור העמיד עצמו מראש בתנוחה כזו או אחרת, שכן לעת הזו, אין הדבר נחוץ.
אסתפק בכך, שהנאשם הדגים על ארתור הנפה אחת ושיסוף הגרון, תוך שעוד קודם לכן הדגיש הנאשם, כי מדובר במכה אחת שכתוצאה ממנה, מיד, התמוטטה ונפלה המנוחה.