191. הנה כי כן, המסקנות מתצלומי הזירה (ת/67) מדו"ח הנתיחה (ת/442) מחקירתו בעל פה של ד"ר זייצב ומחוות דעתו של ד"ר קוגל וחקירתו הנגדית הינן כדלהלן:
- המנוחה נמצאה במצב של חצי שכיבה/חצי ישיבה על גבי מכסה האסלה כשראשה מושען על הקיר הימני (המפריד בין תא 2 לתא 3).
- המנוחה לא נמצאה כשעיניה פקוחות.
- פצעי החתך בצוואר, בסנטר ובבית החזה של המנוחה נגרמו על ידי לפחות ארבע הנפות סכין.
- החתך בשורש כף יד שמאל של המנוחה נגרם מיד לאחר המוות או בסמוך לפניו ואיננו פצע הגנה.
- פצעי החתך באצבעות כפות הידיים בלבד יכולים להתיישב עם "פצעי הגנה".
- בראשה של המנוחה נמצאו 7 מוקדים של חבלות ראש.
- כיס השתן של המנוחה נמצא ריק, כי קרוב לוודאי שהיא הטילה את מימיה, זמן קצר לפני שנרצחה, ומשכך אפוא אין היתכנות לגרסתו של הנאשם ולפיה, הוא רדף אחריה ותפס אותה בפתח השירותים. לאמור לפני שהספיקה להתפנות (לעניין זה עוד אדרש להלן).
- לא נמצא חתך כלשהו או חבלה כלשהי באיזור המותן או הבטן התחתונה.
יוער ויודגש, כי לעניין סוג הסכין בו בוצע החתך, שגם אליו נדרש ד"ר זייצב, אדרש בפרק
נפרד להלן.
יג. השוואת מסקנות ממצאי הנתיחה להודאות הנאשם
192. טרם שאעשה השוואה כאמור בכותרת לפרק זה, אבקש להפנות ובקצרה לעת הזו, לחקירת הנאשם ב- 19.12.06 החל מהשעה 13:15 (ת/41). חקירה זו נערכה שעות רבות על ידי יורם וסשה ובמהלכה ניסו החוקרים ובצדק מבחינתם, לקבל תשובות ביחס לשאלות רבות שהטרידו אותם, בעיקר נוכח אי ההתאמה בין התוודותו הראשונית של הנאשם בפני ארתור, לבין ממצאי נתיחת הגופה ומיקום הגופה.
אדגיש שוב לעניין זה, כי במהלך ההתוודות בפני ארתור כל שהוצג ונאמר על ידי הנאשם, הינו הנפה אחת, שבעקבותיה, מכה אחת או שיסוף אחד, וכל זה כשהוא עומד מחוץ לתא וארתור המדמה את המנוחה עומד כביכול בפתח תא דמיוני כלשהו, ומיד לאחר אותה מכה/שיסוף, המנוחה נפלה.
193. כך למשל, תיאר הנאשם בפני החוקרים "שלפתי את הסכין ש... שהיה תלוי על חגורה... בנרתיק... אני קפצתי לתא... ואני הכיתי בצוואר... של הילדה, היא הרימה יד, יד ימין [בתיעוד החזותי מדגים הצמדת ידיים לצד הפנים הימני]... ואני דקרתי עוד פעם... ופגעתי במקרה ביד שלה כאן....
חוקר א': איך זה נקרא? כף יד ימין?
רומן: זה לא כף יד. זה מרפק.
חוקר א': שורש היד? (יושם לב לשאלה הסגורה והמנחה- "שורש כף היד?")
רומן: כן, שורש היד. באזור שורש היד אני פגעתי עם הסכין [בתיעוד החזותי מדגים רומן פגיעה עם הסכין באזור הזרוע העליון].
(עמ' 123- 124 לתמליל החקירה דיסק 1 - ת/41א).
החוקרים מצאו חוסר התאמה בין גרסת הנאשם לממצאי נתיחת הגופה כאמור, שעה שהנאשם לא תיאר בפני החוקרים חתך בשורש כף יד שמאל של המנוחה, גם לא לאחר שהוכוון לכך על ידי החוקרים, ולכן הוסיפו ושאלו בעניין זה.