תמיכה נוספת למסקנה שלעיל ניתן למצוא בעובדה שביחס לפעילותה של מדקו העידו מואיד ומג'די, המועסקים על ידי החברות המשותפות, אף שלכאורה אינם בעלי מניות או מנהלים במדקו. לכך יש להוסיף שנסים אשר לכאורה מחזיק ב - 49% מהון המניות המונפק של מדקו ו/או את זלמוט או מחמוד או יזהר שלטענת מג'די עובדים עבור מדקו (ע' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 9.9.2009), לא ראו לנכון למסור עדות מטעמם אודות אופן פעילותה של מדקו.
בחקירתו הנגדית נשאל מג'די אודות פעילותה של מדקו, וכך העיד (ש' 18 ע' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 9.9.2009):
"ש. מי מושך את הסחורה בפועל?
ת. מי שמעמיס את הסחורה בפועל. המשאיות של דעאס. לפעמים הן לוקחות ישירות לשטחים ולפעמים במחסן בטירה.
ש. איפה אתה מוסר את זה בשטחים.
ת. לפי בקשת מדקו. לפעמים בטול כארם, לפעמים בשכם. התעודות משלוח יוצאות מחברת מבשלות בירה למדקו, ישירות.
ש. יש אישור שאתה מוסר את הסחורה למדקו בשטחים.
--- סוף עמוד 18 ---
ת. לא. אין. חוץ מתעודות משלוח – אין. זה התעודות משלוח שיוצאת מהחברה המרכזית. אין לנו יומן ניהול נסיעות.
ש. יכול להיות שבאותה משאית תהיה סחורה של דעאס וגם של מדקו.
ת. כן."
בהמשך חקירתו טען מג'די שההבחנה בין הסחורה שלכאורה שייכת למדקו לבין הסחורה השייכת לחברות המשותפות, נעשית על פי גודל הבקבוקים, באופן שבקבוקי/ פחיות 330 מ"ל שייכות למדקו ואילו בקבוקי 1/12 ליטר שייכות לחברות המשותפות. אלא שבהמשך העיד מג'די (ש' 11 ע' 8): "מכרנו ללקוחות בשטחים, בשם חברת דעאס, כל המוצרים", וממילא נראה כי אין ממש בטענת מג'די בעניין ההבחנה בין הסחורה של החברות המשותפות לבין הסחורה של מדקו.
ביחס להתחשבנות עם מדקו, העיד מג'די (ש' 20 ע' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 9.9.2009):
"ש. מי היה מפקיד את הכסף של מדקו לחברות המשותפות?
ת. רוב הזמן זה בהא. לא רק של מדקו אלא כסף בכלל.
ש. אתה גם הפקדת כספים.
ת. כן.
...
ש. זה היה ככה תמיד ההתחשבנות הזאת?
ת. לפני 2002 מדקו שילמה בעצמה למבשלות בירה.
ש. מה קרה שמדקו הפסיקה לשלם?
ת. באינתיפאדה היו בעיות בשטחים, וגם במסחר בבנקים בין ישראל לפלשתין, אז בעיקר מבשלות בירה לא רצתה להסתבך בזה ולא לדחות את התשלומים שלה, ורצתה שמישהו מישראל ישלם את הסכומים האלה, יתחייב לסכומים האלה. עשינו הסכם מסוים שאנחנו נשלם עבור מדקו בתמורה לזאת ניקח את הליטר וחצי.
את ההסכם עשו שני הבעל בתים, אחד מדעאס ואחד ממדקו. אין הסכם חתום".