אפרתי לא חלק בסיכומיו על קיומו של התנאי הראשון ולא העלה כל טענה ביחס לנושא זה. בנוגע לתנאי השני טען אפרתי כי אף אם נפל פגם בהתנהגותו, התרופה לכך לא צריכה להיות השבה של רווחיו, שכן סעד זה משמעו חיוב של אפרתי להעניק לחברה שירות אישי. לטענתו של אפרתי, התרופה במקרה כזה צריכה להיות פיצוי כספי הנגזר ממחזור החברה, כפונקציה של פרק הזמן המקובל בחברה לחיוב בגין אי-תחרות.
החברה השיבה לטענה זו במסגרת סיכומי התשובה, וטענה כי עמדתו זו של אפרתי מהווה שינוי חזית אסור. החברה הוסיפה כי טענתו של אפרתי לפיה יש לפסוק פיצוי כנגזרת של מחזור החברה, מעידה על רצונו להסתיר את היקף הפעילות שביצע עם לקוחות החברה, תוך ניכוס הרווחים לכיסו.
אפרתי טען כאמור כי החברה אינה יכולה לחייב אותו להוסיף ולהעמיד לה שירותים, וכי קבלת הטענה לפיה החברה זכאית לרווחיו, כמוה כטענה כי אפרתי אינו יכול להפסיק להעמיד לה שירותים. בהקשר זה הפנה אפרתי ס' 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 הקובע סייג לסעד האכיפה במצבים אלה.
אכן, בדרך-כלל הסכם למתן שירות אישי אינו הסכם שניתן לאכיפה. הטעם לכך נעוץ בהגנה על חירותו של הפרט, כבודו ופרטיות. יחד עם זאת, המשמעות איננה כי צד להסכם למתן שירות אישי משוחרר כליל מחובותיו לפי ההסכם ואין בכך כדי לשלול
--- סוף עמוד 27 ---
פסיקת סעד כספי של השבה (או פיצוי). לכן אין מניעה כי אפרתי יצטרך לפצות את החברה בגין הפרת התחייבותו שלא להתחרות בה, פיצוי אשר עשוי לגלם את האיזון הראוי בין זכויותיהם של הצדדים במקרה כזה (פרידמן וכהן, 512-510). כאמור, החברה ביקשה לשמור לעצמה את הזכות להגיש נגד אפרתי תביעה נפרדת, כאשר אם תוגש תביעה כזו, יידונו במסגרתה השאלות הנוגעות לגובה הפיצוי.
100. אשר לסוג ולגובה הסעד הכספי; לצורך ההכרעה בתביעה דנן שהינה תביעה למתן חשבונות בלבד לא ניתן ואין צורך להכריע בשאלת הסעד הכספי לו תהיה החברה זכאית בסופו של דבר. די בכך שהחברה תוכיח, ולו לכאורה, כי היא זכאית לתבוע סעד של השבת רווחים (בהיקף כזה או אחר). אני סבורה כי החברה אכן עמדה בנטל להוכיח זאת. כאמור לעיל, אין מחלוקת למעשה כי אפרתי התחרה בחברה והתקשר עם לקוחותיה ועם לקוחות חדשים בתחום הפעילות של החברה. טענת "ההדחה" של אפרתי - לא הוכחה. במקרה כזה, קיימת עילה לסעד של השבה של הרווחים שהפיק אפרתי כתוצאה מפעילות זו, וזאת מכוח דיני עשיית עושר שלא במשפט וכן לנוכח חובת האמון של אפרתי כלפי החברה. לכן, הוכח לכאורה שקיימת לחברה זכות לתבוע את הכספים שבגינם נדרש מתן החשבונות.