המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
תנ"ג 51021-02-13 כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ ואח' נ' אפרתי
ת"א 53375-06-14 אפרתי נ' כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת רות רונן
התובעת:
1.כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ
באמצעות מר צבי כסיף
ע"י ב"כ עוה"ד אלטשולר ואמיתי
נגד
הנתבע:
איל אפרתי
ע"י ב"כ עו"ד בייזר
פסק דין
1. מר צבי כסיף (להלן: "כסיף"), ומר אייל אפרתי (להלן: "אפרתי"), הם בעלי מניות בעלי חלקים שווים (50% כל אחד) בחברת כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ (להלן: "החברה").
2. כסיף הגיש - בשמה של החברה - נגד אפרתי, בקשה לאישור תביעה נגזרת. כסיף טען בבקשת האישור כי אפרתי גזל מהחברה את לקוחותיה, את חוזי העבודה שלה ואת הכספים אותם הוא גבה מלקוחות החברה באופן עצמאי. לטענתו של כסיף, נודע לו כי אפרתי פועל מאחורי גבו כדי לרוקן את החברה מנכסיה ולהעבירם לידיו שלו, על-ידי ביצוע פעילותה של החברה בעצמו, תוך שהוא מתחרה בחברה.
במסגרת התביעה הנגזרת התבקש סעד של מתן חשבונות נגד אפרתי בקשר עם פעילותו. בנוסף התבקש צו מניעה האוסר על אפרתי לעשות כל פעולה במסגרת פעילות החברה או הייעוץ השוטף שמעניק אפרתי בתחום עיסוקה של החברה (לרבות ללקוחות החברה שאפרתי נותן נטל שלא כדין).
3. בקשתו של כסיף להגיש תביעה נגזרת בשם החברה אושרה בהחלטה מיום 28.5.2014 (להלן: "ההחלטה בבקשת האישור"). בקשה לדיון חוזר שהגיש אפרתי על החלטה זו נדחתה.
--- סוף עמוד 2 ---
רקע עובדתי
4. החברה הוקמה על-ידי כסיף ואפרתי בשנת 1998, והיא עוסקת בבקרת שירות מעליות. במסגרת ההתקשרות ביניהם, נחתמו בין הצדדים שני הסכמים – הסכם למתן שירותים והסכם יזמות (ההסכמים צורפו כנספחים א'1 ו-א'2 לתצהיר עדותו הראשית של אפרתי והם יכונו להלן: "ההסכם למתן שירותים" ו"הסכם היזמות" בהתאמה). כאמור, כסיף ואפרתי הם שותפים בחלקים שווים במניות החברה. כמו כן בהתאם לנתוני רשם החברות, משמשים כסיף ואפרתי כמנהלים בחברה (נספח 7 לתצהיר כסיף. ר' גם ס' 13.5 להסכם היזמות).
רווחיה של החברה התחלקו בין שני בעלי המניות באופן שווה, ואף אחד מהצדדים לא משך משכורות מהחברה. לגישתו של אפרתי, הוא היה היחיד שפעל בחברה ועבד עבורה. אפרתי אף טען כי בניגוד אליו, שהחברה היתה מקור הפרנסה היחיד שלו, היה כסיף הבעלים של חברה נוספת וגדולה בשם אל-רום מעליות בע"מ (ר' ס' 16-17 לתצהיר עדותו הראשית של אפרתי).
5. בשנת 2010 נקלעו יחסי הצדדים למשבר. ביום 8.3.2010 הודיע אפרתי לכסיף במכתב ששלח אליו, כי מצב היחסים ביניהם אינו מאפשר המשך שיתוף פעולה, וכי הוא ימשיך להפעיל את החברה עד לסוף חודש מרץ 2010. אפרתי הציע כי אחד הצדדים ירכוש את חלקו של השני בחברה (נספח ב' לתצהיר אפרתי). ואכן, ביום 31.3.2010 חדל אפרתי להעמיד את שירותיו לחברה.
6. בין הצדדים התנהל משא-ומתן לרכישת חלקו של כסיף בחברה על-ידי אפרתי. ביום 18.4.2010 חתמו הצדדים על מסמך הנושא את הכותרת "זיכרון דברים" (שלא צורף בהליך דנן) שלפיו ירכוש אפרתי מכסיף את חלקו בחברה תמורת סכום של 1.68 מיליון ₪ (להלן: "זיכרון הדברים"). באותו היום נשלחה הודעה ללקוחות החברה לפיה אפרתי רכש את חלקו של כסיף בחברה והפך להיות הבעלים והמנהל היחיד בה, וכי לפיכך כל התקשרות עם החברה תיעשה באמצעות אפרתי בלבד (נספח 3 לתצהיר כסיף).
7. כסיף ביקש לאכוף את זיכרון הדברים. אפרתי טען מנגד כי זיכרון הדברים לא שיקף את ההסכמות בין הצדדים. לטענתו, זיכרון הדברים נחתם על-ידיו בשעת לחץ, תוך שכסיף "הרגיע" אותו כי לא מדובר בהסכם מחייב, וכן על-רקע תלונת שווא שהגיש כסיף נגד אפרתי במשטרה.
--- סוף עמוד 3 ---
8. לנוכח האמור הגיש כסיף תביעה כספית לבית-משפט השלום לאכיפת זיכרון-הדברים – קרי לתשלום התמורה עבור מניות החברה בסכום של 1.68 מיליון ₪. הדיון בתביעה זו הועבר לבוררות לפני כב' השופט בדימ' דניאל ארנסט (להלן: "הבורר").
ביום 13.8.2012 ניתן על-ידי הבורר פסק בוררות (להלן: "פסק-הבוררות"), בו התקבלה עמדתו של אפרתי, נקבע כי לזיכרון-הדברים אין תוקף מחייב ותביעתו של כסיף נדחתה.
9. ביום 26.2.2013 הוגשה בקשתו של כסיף לאישור התביעה כתביעה כנגזרת.
ההחלטה בבקשת האישור
10. בהחלטה בבקשת האישור נקבע כי התביעה מתאימה להידון כתביעה נגזרת. נקבע שטענתו של כסיף היא כי אפרתי גזל את רכושה של החברה ואת לקוחותיה. הנזק שנגרם כתוצאה מכך הוא לכן נזק ישיר לחברה. כן נקבע כי העובדה שמדובר בחברת מעטים, איננה שוללת בנסיבות הענין את האפשרות להגיש תביעה נגזרת בשמה (חרף העובדה שבחברה כזו רשאי בעל-מניות להגיש גם תביעה אישית).
11. ההחלטה בבקשת האישור התייחסה לעובדה שהחברה אינה פעילה. נקבע כי החברה אינה מצויה בהליכי פירוק, ולכן העובדה שהיא אינה פעילה – אין בה כשלעצמה כדי להצדיק את המסקנה לפיה לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשמה. נקבע כי יתכן שניתן יהיה לחדש את פעילותה של החברה שהיתה פעילה עד ליום 31.3.2010, והיו לה לקוחות ומוניטין.
12. עוד נקבע כי לחברה עומדת לכאורה עילת תביעה נגד אפרתי, משום שהוא הודה בכך שמרבית לקוחות החברה עברו לעבוד עמו לאחר שהחברה חדלה לפעול. אפרתי לא פעל להשבת לקוחות החברה אליה גם לאחר שהבורר קבע - לבקשתו - כי לזיכרון-הדברים אין תוקף. לאחר ביטולו של זיכרון-הדברים, המצב המשפטי היה כזה שהחברה היתה חברה קיימת, שלא פורקה. הבעלות בכל נכסיה ובכלל זה לקוחותיה והחוזים עמם לא עברה לידי בעלי-המניות, ונותרה של החברה.
13. עוד נקבע כי העובדה שהיחסים בין בעלי-המניות היו מעורערים או כי קיים קושי להמשיך להפעיל את החברה במתכונתה הקודמת - אין בה כשלעצמה כדי להצדיק כי מי מבעלי-מניותיה ייקח לידיו רכוש שהיה בעבר רכוש החברה. כן נקבע בהחלטה כי אפרתי לא הוכיח את חוסר תום-ליבו של כסיף בהגשת הבקשה.
--- סוף עמוד 4 ---
14. לכן, אושרה בקשתו של כסיף להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד אפרתי.
ההחלטה בבקשה לדיון חוזר
15. אפרתי הגיש בקשה לדיון חוזר על ההחלטה בבקשת האישור. הבקשה נדונה לפני הרכב תלתא (כב' השופטים קרת-מאיר, כבוב ורוזן), אשר דחה ביום 12.5.2015 את הבקשה.
16. בהחלטה בבקשה זו נקבע כי לחברה יש עילת תביעה ברורה נגד אפרתי - בגין ריקון החברה מלקוחותיה ומהמוניטין שלה, ובשל העובדה שאפרתי לא השיב את הלקוחות לחברה עם סיום הליכי הבוררות בין הצדדים. בהליכים אלה התקבלה, כאמור, טענתו של אפרתי שאין תוקף לזיכרון-הדברים, ושני הצדדים נותרו לכן בעלי-מניות שווים בחברה. בית-המשפט קבע כי כאשר הנזק הישיר נגרם לחברה ולא לבעלי-המניות, הרי שהדרך המתאימה ביותר לבירור המחלוקת בין הצדדים היא בהליך של תביעה נגזרת.
17. בית-המשפט הוסיף כי טענותיו של אפרתי באשר להתנהלותו של כסיף לאורך דרכם המשותפת בניהול החברה, עלולות, אולי, להצביע על התנהלות לא הוגנת לכאורה במישור היחסים בין הצדדים. אולם, אין בהן כדי לפגוע במסקנה על-פיה עילת התביעה במקרה הנוכחי היא עילת תביעה של החברה.
18. עוד נקבע כי על-פי טענותיו של אפרתי היו היחסים בין בעלי-המניות מעורערים כבר זמן קצר לאחר הקמתה של החברה. במהלך כל אותן שנים פעלה החברה באופן רווחי וצברה לקוחות ומוניטין. אין כל מניעה כי הצדדים יוסיפו לפעול באופן דומה גם בעתיד, חרף היחסים המעורערים ביניהם. היחסים המעורערים הללו אין בהם כדי לדחות את האפשרות להגיש בשמה של החברה תביעה נגזרת בטענה של גזלת אותם לקוחות שצברה החברה במהלך קיומה. עוד נקבע כי אין מקום להתערב במסקנה לפיה הגשת התביעה היא לטובתה של החברה, ואין לקבוע שכסיף פעל בחוסר תום-לב בהגשת התביעה.
טענות הצדדים
19. לאחר שהבקשה לאישור תביעה נגזרת התקבלה, התנהל ההליך של תביעת החברה נגד אפרתי לגופו. פסק-דין זה מתייחס לתביעה זו, לאחר שהיא נשמעה במלואה. יובהר כי הצדדים התייחסו בסיכומיהם למר כסיף כאל תובע נוסף, למרות שלאור
--- סוף עמוד 5 ---
העובדה שמדובר בתביעה נגזרת, התובעת בתביעה היא החברה, ומר כסיף הוא רק מי שמייצג אותה ומשמש כאורגן שלה לצורך התביעה.
טענות החברה בסיכומים
20. החברה טענה באמצעות כסיף, כי היא חברה קיימת, שלא הוגשה נגדה מעולם בקשת פירוק. לחברה יש חשבון בנק פעיל, ובטרם הסכסוך בין הצדדים - היא היתה במגמת צמיחה. אפרתי היה ועודנו בעלים של 50% ממניות החברה, הוא משמש כדירקטור בה וככזה - הוא חב לחברה חובת אמון. אפרתי הודה כי 90% מלקוחות החברה עובדים עמו, ומכאן כי הוא התחרה בחברה. החברה טענה כי אפרתי עושה שימוש בשמה של החברה תוך גניבת המוניטין שלה לטובתו האישית. אפרתי לא הכחיש כי פעילותו הפרטית היא למעשה העתקה של פעילותה של החברה.
21. באשר לטענתו של אפרתי כאילו פעילות החברה נזנחה והופסקה, נטען כי אלה אינם פני הדברים. פעילות החברה לא הופסקה, אלא היא הועתקה על-ידי אפרתי לטובתו האישית, המנוגדת לאינטרס של החברה. החברה כפרה גם בטענה (שלגישתה מהווה הרחבת חזית) לפיה הצדדים החליטו בהתנהלותם על הפסקת פעילות החברה. עוד טענה החברה כי פעילותו של אפרתי מנוגדת לס' 18 בהסכם היזמות בין הצדדים.
22. החברה התייחסה לטענתו של אפרתי לפיה החברה לא היתה פעילה. החברה טענה כי אפרתי שינה את גרסתו, ולאחר שכפר בכך שהוא העביר לעצמו את לקוחות החברה, הוא טען בהמשך כי הצדדים החליטו לכאורה יחד על זניחת החברה. מדובר – כך נטען – בשינוי חזית אסור. על-כל-פנים, טענות אלה אינן מאיינות את זכותה של החברה לקבל את הסעדים להם עתרה. זאת משום שאין בחוסר פעילותה של החברה כדי לפגוע בזכותה לקבל כספים – אם זכות זו הוכחה.
23. לפי הטענה, אפרתי פעל מאחורי גבו של כסיף, וקיבל החלטות ניהוליות ללא שיתופו. אפרתי הגדיל לעשות כאשר פעל בניגוד לאינטרסים של החברה, העלים את רשימת הלקוחות שלה, גרם להפרת חוזים והתקשרויות קבועות שלה עם לקוחותיה, והעביר את הלקוחות לעצמו או למי מטעמו. אפרתי אף גבה כספים מלקוחות החברה לחשבונו, והעמיד בכך את החברה בסכנה ממשית לאחר שהוא רוקן אותה מתוכן.
24. החברה הוסיפה וטענה כי משאביה מבוססים רק על המוניטין שלה ועל רשימת לקוחותיה. לכן, פעולותיו של אפרתי רוקנו את החברה מתוכן, וכתוצאה מהם החברה אינה יכולה לחזור לפעילות שוטפת. החברה ציינה כי אפרתי עצמו הצהיר שעסקיה של החברה שגשגו ופרחו. לגישתה, אפרתי פעל בחוסר תום-לב לאחר
--- סוף עמוד 6 ---
שבפסק הבוררות נקבע שאין תוקף להסכם ההיפרדות בין הצדדים – וכתוצאה מכך חזר המצב לקדמותו קודם לזיכרון-הדברים. לגישת החברה, אפרתי שהיה זה שטען לבטלותו של זיכרון-הדברים היה צריך להמשיך כל העת לפעול לטובת החברה, מכוח היותו נושא משרה בה החב לה בחובת אמונים.
25. החברה הוסיפה כי אין לקבל את טענת אפרתי לפיה החברה משותקת לחלוטין מיום 31.3.2010, שכן אפרתי הוא שהביא לריקונה מפעילותה ומלקוחותיה, וזאת למרות שלגישתו שלו זיכרון-הדברים לא היה מעולם בעל תוקף מחייב. החברה הוסיפה כי ההתנהלות בין הצדדים העידה על כך שהם הניחו שמדובר בחברה פעילה בעלת-שם, לקוחות, הכנסות נאות ורווחים, ולכן היה אפרתי מוכן לשלם סכום של 1,680,000 ₪ לכסיף תמורת חלקו בה. לא נסתרה הטענה לפיה לחברה יש חשבון בנק בו מוחזקים כספים. מחקירתו הנגדית של אפרתי גם עולה כי הוא התקשר עם לקוחות החברה תוך שימוש בשמה של החברה, וגם עובדה זו מעידה על כך כי מדובר בחברה שרירה וקיימת.
26. לגישת החברה, הוכח שאפרתי גזל את לקוחותיה שלא כדין – לאחר שאפרתי הודה כי מרבית לקוחות החברה עובדים היום איתו. הודאה זו של אפרתי מהווה – כך נטען – הודאת בעל-דין, ולכן חל על אפרתי הכלל של הודאה והדחה. משאפרתי הודה כי הוא המשיך לעבוד עם לקוחות החברה, היה עליו להוכיח את טענותיו בהקשר זה. טענת ההגנה היחידה שהוא העלה היתה כי החברה לא היתה פעילה, והסתבר כי טענה זו היתה טענה "פיקטיבית".
27. עוד נטען כי הוכח גם שאפרתי החל להתחרות בעסקי החברה עוד בחודש מרץ 2010, ועוד לפני החתימה על זיכרון-הדברים, ואף לפני המועד בו החברה הפסיקה להיות פעילה והפכה למשותקת לגרסתו של אפרתי עצמו. אפרתי התחרה בחברה מול לקוחות קיימים – כפי שעולה מהמסמך ת/2. גזל הלקוחות הוכח ביחס לחברות "נתון", "צום מעליות", ישרוטל וחברת החשמל.
28. החברה טענה כי אפרתי, כבעל 50% ממניות החברה, הפר את חובותיו כלפיה – את חובת האמון כדירקטור, ואת חובתו לנהוג בתום-לב וללא ניגוד עניינים. מעבר לכך עוול אפרתי כלפי החברה בעוולות נזיקיות כשגרם לה להפר חוזים שלה עם לקוחות קיימים, גזל את הקניין הרוחני שלה והתעשר על חשבונה. מהות התביעה בשלב זה היא קבלת מידע, והחברה ביקשה לשמור על זכותה להגיש נגד אפרתי תביעה כספית נפרדת לאחר קבלת הצווים המבוקשים.
--- סוף עמוד 7 ---
29. הסעד לו עתרה החברה בתביעה הוא כאמור סעד של מתן חשבונות. החברה הוכיחה לטענתה את התנאים כדי לקבל את הסעד – היא הוכיחה כי אפרתי חב כלפיה בחובת אמונים ובחובה לנהוג כלפיה בתום-לב, בהיותו בעל-מניות בחברה ונושא משרה בה. כן הוכח כי קיימת לחברה עילת תביעה טובה נגד אפרתי, וזאת הן בהחלטה בבקשת האישור והן בהחלטה ההרכב במסגרת הדיון החוזר מיום 12.5.2015.
30. באשר לטענותיו של אפרתי, נטען כי חלק גדול מהאמור בתצהירו כלל אינו רלוונטי. עוד נטען כי לא הוכח ביחס לאף לקוח אחד כי כסיף שכנע אותו לעבור לעבוד עמו. כסיף העיד כי הוא לא יזם מעולם פנייה ללקוחות, והתמורה שהוא קבל בקשר עם הלקוחות החדשים הבודדים שהוא נתן להם שירות, מוחזקת בחשבון נאמנות עבור החברה.
31. באשר לטענה לפיה כסיף ואפרתי הסכימו בהתנהגותם להפסיק להפעיל את החברה, ציינה החברה כי טענה זו מהווה הרחבת חזית. לגופו של ענין, אין בטענה זו כל היגיון עסקי, והדברים אף סותרים את גרסתו של אפרתי עצמו, שטען בכתב ההגנה שכסיף היה אחראי להפסקת פעילות החברה החל ממרץ 2010, משום שהוא מנע מאפרתי להמשיך להפעיל את החברה.