47. אפרתי הודה כי הוא עבד עם לקוחות של החברה, אולם טען כי עובדה זו היא לגיטימית משום ששני בעלי-המניות זנחו את החברה ופנו לעבוד באופן עצמאי עם הלקוחות שהיו בעבר של החברה. כסיף ואפרתי התחרו ביניהם על לקוחות החברה, שחדלה להעמיד להם שירותים. בכך הם הסכימו על הפסקת פעילות החברה, ומדובר לכן בהחלטה של החברה.
48. אפרתי ציין כי יש לתת משקל להסבר התמוה של כסיף ביחס לאחזקת הכספים בנאמנות; לכך שכסיף לא ניסה להפעיל את החברה; לכך שכאשר הבין כסיף שאפרתי אינו מתכוון לכבד את זיכרון-הדברים, הוא הגיש תביעה כספית תוך שמירה על טובתו האישית בלבד; לכך שכסיף סתר את עצמו ושינה את גרסאותיו; ולכך שכסיף הסתיר את העובדה שהוא עבד עם לקוחות החברה ועם לקוחות אחרים, והודה בכך רק לאחר החלטת בית-המשפט בנושא.
--- סוף עמוד 11 ---
טענות החברה בסיכומי התשובה
49. בסיכומי התשובה טענה החברה כי טענתו של אפרתי לפיה גם כסיף "העביר אליו" לקוחות, היא טענה כבושה שלא הוכחה על-ידיו. לטענת החברה, אפרתי כשל בניסיונו להפריך את גרסתו של כסיף בנוגע לשמירת הכספים שהתקבלו במסגרת התקשרויותיו עם לקוחות החברה בנאמנות עבור החברה. לשיטת החברה, אפרתי יכול היה להגיש תביעה נגזרת נגד כסיף, אך הוא לא עשה כן. החברה כופרת בטענה שכסיף הסתיר את המידע בנוגע להתקשרויותיו עם לקוחות החברה. לטענתה, השאלות בשאלון בנושא זה אינן רלבנטיות להליך, אך כסיף כיבד את החלטת בית-המשפט שהורה לו להשיב לשאלון. החברה ציינה כי כסיף לא פנה ללקוחות החברה, וזאת בניגוד לאפרתי.
50. החברה הוסיפה כי טענותיו של אפרתי כוללות סתירות ואמירות בעלמא שלא הוכחו. כך, לא הוכחה הטענה לפיה כסיף סירב לסגור את חשבון הבנק של החברה. טענתו של אפרתי כאילו פנה ללקוחות החברה רק לאחר החתימה על זיכרון-הדברים לא הוכחה, ונסתרה בראיות החברה. החברה טענה עוד כי אפרתי מסלף את העובדות. כך, טענתו לפיה הצדדים זנחו את החברה בהתנהגות עומדת בסתירה לטענה (המוכחשת) כי כסיף הוא שמנע מאפרתי לעבוד עבור החברה. גם הנתונים בנוגע לגזלת מסד הנתונים של החברה על-ידי אפרתי סולפו.
51. החברה הוסיפה וטענה להרחבת חזית ולשינוי חזית מצד אפרתי. לשיטתה, הטענות שהעלה אפרתי בכתב ההגנה נגעו להתנהגותו של כסיף בלבד אך לא להתנהגות של אפרתי. עוד נטען כי השאלה אם פסק הבוררות השיב את המצב לקדמותו הוכרעה בהחלטה בבקשת האישור.