| בבית המשפט העליון |
| רע"א 2979/16 |
| לפני: | כבוד השופט י' דנציגר |
| המבקשות: | 1. Magic Softare Enterprises Ltd |
| 2. מג'יק תעשיות תוכנה לישראת בע"מ |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. פאיירפליי בע"מ |
| 2. נעם הניג |
| בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 9.03.2016 בהפ"ב 51966-12-15 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' שבח |
| החלטה |
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שבח) בהפ"ב 51966-12-15 מיום 9.3.2016, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבים למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות,התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).
רקע והליכים קודמים
- בחודש יולי 2007 התקיימו מגעים בין הצדדים לבחינת אפשרות לשיתוף פעולה עסקי ביניהם. ביום 19.12.2007 חתמו המבקשות על הסכם התחייבות לשמירת סודיות כלפי המשיבים. סעיף 5 להסכם הסודיות כלל תנית בוררות הקובעת, בין היתר, כי כל סכסוך בין הצדדים יתברר לפני מותב של שלושה בוררים. בחודש מאי 2009 נערך בין הצדדים הסכם נוסף, שהחליף את סעיף 5 להסכם הסודיות, וקבע, בין השאר, כי "הסכסוכים בין הצדדים הכפופים לתנית הבוררות שבהסכם יבואו בפני בורר יחיד שזהותו תוסכם בין הצדדים". בשנת 2009 החל להתנהל בין הצדדים הליך בוררות, על רקע מחלוקות שנתגלעו ביניהם, לפני כבוד השופט בדימוס אורי גורן. בהחלטתו מיום 15.12.2010 הכריע הבורר בשאלת החבות וקבע כי המבקשות חייבות בנזקים שנגרמו למשיבים. במהלך ניהול הליך הבוררות, פנו המשיבים לבורר בעתירה לתיקונו ולעדכונו של כתב התביעה, נוכח גילויים חדשים של נזקים שנגרמו להם לדבריהם על ידי המבקשות. בהחלטתו מיום 12.2.2012, קיבל הבורר באופן חלקי את הבקשה בקׂבעו, בין היתר, כי "נזקים נוספים ומאוחרים יותר – יתבעו בהליך נפרד מאחר ואני רואה בהם עילות תביעה חדשות או לחילופין ניתן היתר לפיצול סעדים". ביום 13.1.2015 ניתן פסק בוררות אשר חייב את המבקשות לפצות את המשיבים בגין הנזקים שנגרמו להם. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת י' שבח)בהפ"ב 21246-04-15והפ"ב 54746-04-15 מיום 19.11.2015, נדחתה בקשת המבקשות לביטול פסק הבוררות והוא אושר.
- בהמשך, עתרו המשיבים לבית המשפט המחוזי בבקשה למנות בורר על מנת שיכריע בנזקים נטענים שנגרמו להם על ידי המבקשות בשנים 2011 ואילך, ואשר בהתאם להחלטת הבורר מיום 12.2.2012 לא נדונו במסגרת הליך הבוררות שהתקיים. המשיבים נימקו את בקשתם בכך שביום 8.3.2012 פנו למבקשות על מנת למנות בורר שידון בתביעותיהם הנוספות, אולם נענו בסירוב. עוד נטען כי פנייה נוספת למבקשות מיום 22.11.2015, מיד לאחר מתן פסק הדין שאישר את פסק הבוררות, לא נענתה כלל. המבקשות התנגדו לבקשה ממספר טעמים. בין היתר, טענו המבקשות כי תוקפה של תנית הבוררות פקע כבר במחצית הראשונה של שנת 2012; כי תיקון תנית הבוררות מחודש מאי 2009 נעשה בצורה מתוחמת ונקודתית ולא באופן קבוע; כי בקשת המינוי אינה מפרטת את מכלול העילות והסעדים שברצון המשיבים לתבוע; כי המשיבים לא עמדו בדרישת סעיף 8(ב) לחוק הבוררות; וכי הבקשה לוקה בשיהוי, משלא נעשה דבר לקדֵם מינוי בורר מאז הפנייה שנדחתה בשנת 2012.