69. ועוד, אינני יכול לקבל את טענת התובעים כי במהלך השנים התרשלה הכנסת והתרשלו רשויות המדינה בכך שלא ערכו מחקרי עומק באשר לתוצאות המתווה הנורמטיבי של חוק הפונדקאות. ראשית, עיון בעבודת הועדות – הן ועדת אינסלר והן ועדת מור יוסף מלמד על המאמרים המשווים השונים שהונחו לפניהם ועל אנשי המקצוע הרבים שראיינו אנשי הועדות קודם למתן המלצותיהן. ומעבר לכך, ובכל הכבוד, מחקרי עומק אקדמאיים, אינם בהכרח הכלים הנכונים לבחינת הסוגיות הקשות שמעלה חוק הפונדקאות, באקדמיה ימצא תומך ומנמק לדעה זו או לדעה אחרת, אומנם יש בכך על מנת להועיל בעצם הבאת הנימוקים הנדרשים לבחינה על ידי המחוקק ואולם קשה לראות במחקרים בתחום זה כלי עזר חד משמעי לצרכי החקיקה בישראל, מבלי לפגוע חלילה בכותבים אומר כי יש להבחין בין מאמר אמפירי למאמר בו הכותב כותב את דעתו האישית, וכאלה יש כמספר הכותבים – ברחבי המרשתת אנו יכולים למצוא מחקרים/מאמרים שמסקנותיהם שונות זה מזה באופן קיצוני ואף מביך לעיתים, דבר שיש בו ללמד כי עסקינן בסוגיה שאינה עובדתית בעיקרה וכי מסקנותיה לרוב הן עניין להשקפת עולמו הפרטי של הכותב.
ואף למחקר משפטי משווה יש את חסרונותיו שלו בהתייחס למיוחדות והשונות של הציבור הישראלי, כפי שציין הש' א. ברק בספרו פרשנות במשפט, כרך ג', פרשנות חוקתית (תשנ"ד), עמ' 236-237 -
"אכן, משפט משקף חברה, וחברה היא פרי מערכת מורכבת של נתונים. אלה משתנים ממקום למקום, ועמו משתנה המשפט. המשקל שניתן בחברה נתונה לשיקולים השונים משקף את תרבותה, את ההיסטוריה שלה ואת מכלול ערכיה, ואלה שונים בחברות שונות. מכאן הצורך בזהירות רבה כאשר מתבקשת השראה השוואתית במשפט בכלל ובמשפט החוקתי בפרט..."
מכל מקום, בנדון לאורך כל תהליך החקיקה, הוצג בכנסת הדין ביחס לפונדקאות במדינות שונות בעולם (ראו דו"ח ועדת אינסלר ודו"ח ועדת מור יוסף וכן
--- סוף עמוד 48 ---
פרוטוקולי ועדת העבודה והרווחה), וגם מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג סקירה בעניין זה לחברי הכנסת (ראו המוצגים "פונדקאות בישראל" (28.11.05)– מוצג 57 למוצגי הנתבעות; "פונדקאות בישראל ופונדקאות של ישראלים בחו"ל המצב הקיים והצגת המלצות ועדה ציבורית לשינויו" (29.5.2012); "מידע בנושא פונדקאות לזוגות חד מיניים בישראל (19.5.13) – מוצג 59 למוצגי הנתבעות; "תהליך הפונדקאות בישראל ועלותו (7.10.18)– מוצג 60 למוצגי הנתבעות). יש, אפוא, לתמוה על עצם טענת התובעים כי לא הונחו לפני הכנסת מאמרים וחוות דעת בעניינים הנוגעים לחקיקה הנזכרת, וכי חברי הכנסת לא בחנו כנדרש את ההמלצות והאפשרויות בעניין בנוגע לשינוי החקיקה, טענה שאינה נכונה מן הפן העובדתי, כפי שסקרנו מעלה.