(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
(א) מקום ביתו הקבוע;
(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל-
(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;
לענין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום;
(3) החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה"
- לעומת זאת, הגדרת "תושב ביישוב מסוים" שבסעיף 11(א) לפקודה אינה מוסיפה דבר למילים הכלליות אשר מדברות על "יחיד שמרכז חייו באותו יישוב".
- כפי שניתן לראות, ההגדרה של "תושב ישראל" זהה בבסיסה להגדרת "תושב ביישוב מסוים". שתי ההגדרות מדברות על נישום שמרכז חייו נמצא בישראל/באותו יישוב. ברם, בגדרו של סעיף 1 לפקודה המחוקק לא הסתפק בהגדרה כללית והִבְנָה את שיקול הדעת השיפוטי - ואת שיקול הדעת המעין-שיפוטי של פקידי השומה - ביחס ליישומה של ההגדרה "מרכז חייו". הבנייה זו של שיקול הדעת כוללת רשימת זיקות לישראל אותן יש להביא בחשבון בקביעת מרכז חייו של הנישום ("מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים"); וכן רשימה בלתי ממצה של זיקות שאף אותן יש חובה לשקול ("מקום ביתו", "מקום ... משפחתו", "מקום עיסוקו", "מקום האינטרסים הכלכליים", "מקום פעילותו בארגונים"). בנוסף לכך, המחוקק קבע שתי חזקות הניתנות לסתירה אשר מניחות - באופן טנטטיבי, עד אשר יוכח אחרת - כי מרכז חייו של נישום יחיד נמצא בישראל. לעומת זאת, בעניינו של "תושב ביישוב מסוים", עליו מדבר סעיף 11 לפקודה, הסתפק המחוקק בהגדרה הרחבה של "מרכז חייו ביישוב המסוים" ובחר שלא להבנות את שיקול דעתם של רשות המיסים ושל בתי המשפט.
- אני סבור כי החלטת המחוקק להימנע מהבניית שיקול הדעת בהגדרת "מרכז חייו" שבסעיף 11 לפקודה צריכה להשפיע על יישומו של מבחן "מרכז החיים" בגדרי הסעיף. ביתר פירוט: סבורני כי בהפעלתו של מבחן "מרכז החיים" בגדרו של סעיף 11 לפקודה חייבת רשות המיסים - וחייבים גם אנחנו - להביא בחשבון את תכלית ההטבה שהסעיף מעניק לנישום כשיקול מרכזי עד-כדי-מכריע. גישה זו בעניינה של תושבות אומצה על ידי השופט ח' מלצר בתיק בית דין גבוה לצדק 2123/08 פלוני נ' פלונית, פ"ד סב(4) 678, 709-708 (2008) - פסק הדין אשר נסוב על פרשנות ההיגד "מרכז חייו" אשר מופיע בסעיף 4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953.
ואלה הם הדברים שאמר השופט מלצר באותה פרשה: