--- סוף עמוד 16 ---
הקבוצה. מדובר בחברת סחר אשר הוקמה עוד בשנות השמונים ורוב המכירות שלה היו בשלב מסוים של החברה דנן. היקף פעילות אותה חברה לא הצדיק להחזיק מנכ"ל שם ולכן גם לחברה זו נתן שירותים, כנגד תשלום, אשר התקבל לכיס החברה. העד ציין כי הוא הופתע מבקשת הפירוק והבין שבכך נחסמה הדרך בפני סיכוי לשיקום החברה. לדבריו - עד לאותו מועד המשיך והמשיך, חרף הקשיים שעלו מעת לעת, אך עת הוגשה פניה לפירוק החלו כל בעלי החובות להתקשר עם השאלה מה עם התשלום שלהם והוא הבין שכעת לא נותר כל סיכוי לשיקום. חברות שביטחו את האשראי יצאו מיד (הוא שמע על כך מנושה, אף בטרם ידע על בקשת הפירוק) . הוא הבין כי מדובר למעשה במפולת מידית. העד עמד נחרצות על כך שהמפעל המשיך לעבוד עד לפירוק ולא הייתה כל הברחת נכסים. הוא ציין כי הבין מעדויות שהמפרקת למעשה הצליחה לחלץ רק 550,000 ₪ בהליכי הפירוק ולטעמו הדבר מלמד כי היא נכשלה למעשה במימוש. בחקירה הנגדית הבהיר כי כל עת שפנו אליו מהקיבוץ היה מעדכן במצב הכלכלי, ערך סיור במפעל לפונה ולא הסתיר מידע. עוד הבהיר כי סרג'יו לא הגיע במשך כחצי שנה בשנת 2017 מחמת אירוע רפואי והנסיעה אליו בשנת 2018 הייתה בהמשך לכך והתקיימה באירופה. העד לא חשב שהיה זה מתפקידו לסייע באיתור סרג'יו לצורך מסירת התביעה והוא שב והדגיש כי הבעלים הביאו כסף מהבית כאשר היה צריך. בעדותו נדרש גם לחברות בת של הקבוצה ומערכת היחסים בניהם. העד נשאל ארוכות על חב' מידל איסט ועלה כי אין הוא יודע על חברה זו למעט העובדה שהבעלים אלברט וסרג'יו מאחוריה. מאחר והקיבוץ הסכים לחתום עם חברה זו על הסכם המכר כבעלת חוב, הוא לא ראה מניעה לכך שיסמכו עליה להיות ערבה, כפי שנקבע בהסכם המכר החדש. הוא עמד נחרצות על כך שלא הייתה הברחת נכסים כנטען ובהקשר זה אמר בין השאר: "אני מקווה שיש לך ראיות לזה כי זה בליל של מילים" (ר' עמ' 94 ש' 11). עוד אמר -" "אין לך ראיות לזה כי זה לא קרה" (שם, ש' 22). הוא שב מספר פעמים בנחרצות על כך שלא הוברח ציוד ואין כל יסוד לטענה כאילו ראו ציוד שמוציאים מהמפעל על גבי משאיות. בהתאם לעדותו - דבר זה לא קרה. באשר לשווי הזעום יחסית שהתקבל בידי המפרקת רמז לכישלונה של זו ועמד נחרצות על כך שחוץ מאותה מכונה שלא הייתה בשימוש ונמכרה בשווי שוק, כל ייתר הציוד היה במקום (ר' לדוגמא עמ' 97 החל מש' 6) . הוא הבהיר כי ללא אותו ציוד, לא היה ניתן להמשיך לייצר כפי שעשו עד לסוף פעילות החברה. נתבע 4 רמז שהמפרקת הביאה אנשים לא מקצועיים ואף לא נעזרה בניסיונו. ההפניה של אנשי הקיבוץ לשיחה עם יוסי - הייתה לאחר שסיכמו שכאשר תהא תכנית מגובשת, יוסי הוא שיציג אותה לקיבוץ. הוא אמר כי היה בטוח שיוכלו להגיע להסדר עם הבעלים. היה ניכר כי הוא מצר על כך שהקיבוץ, כמו נושים נוספים לא יקבלו את כספם לנוכח המצב הכלכלי אליו נקלעה החברה וכניסתה לפירוק בעקבות פנית הקיבוץ לערכאות.