41. עדותו של נתבע 4, חיים קלמן, הייתה עדות אמינה ומשכנעת. יש לזכור כי עד זה לא רק שהרגיש מחויבות לבעלים של חברת מידל איסט, אלא בד בבד, הרגיש גם מחויבות לקיבוץ וחבריו וזאת בהיותו נמנה על חברי הקיבוץ המקורי שהיה במקום. המפעל היה מקום עבודתו ומקור פרנסתו וממילא היה לו אינטרס אישי כי זה ימשיך ויצליח. עד זה הסביר כי ההצעה לפרוש את שכר הדירה לעוד מספר שנים, הייתה מאחר ותשלום שכר הדירה נכנס כבר לתזרים הקבוע של החברה והייתה הנחה שיהא ניתן להמשיך ולעמוד בו באותו אופן. זאת, בשונה מתשלומים משמעותיים מעת לעת הנדרשים כדי לפרוע את יתרת התמורה ואשר להם יש לאתר מימון מרווחי החברה. עוד אמר כי במועד בו היה עליהם לשלם לפי הסכם המכר החדש הם סיימו תשלומים לבנקים ולכן היה צפוי מקור תזרימי שיאפשר התשלומים ואכן אף הוחל בביצועם. בעדותו הסביר כי הציע לסרג'יו את הפרישה באמצעות תשלומי שכר דירה. הוא תיאר את המהלך כך -
--- סוף עמוד 25 ---
ואז אמרתי לו תשמע, בינואר 2018 מסתיימות, מסתיים הפריעון של 2 הלוואות שהיו לנו לבנקים לגבי ציוד שקנינו בעבר. בדרך כלל כשהיינו קונים ציוד, אם זה היה ציוד ישן אז לא היינו מקבלים מימון מהבנק, אם זה היה ציוד חדש היינו מקבלים 50% מערך הציוד או משהו כזה הלוואה מהבנק, ל-5 שנים או 7 שנים, משהו מהסגנון הזה. במקרה בינואר 2018 הסתיימו 2 הלוואות על 2 קווים, אחד מבנק מרכנתיל אחד מבנק הבינלאומי, שיצרו לנו כאילו פוטנציאל תזרימי של 5,800 או, אני לא זוכר בדיוק את הסכום המדויק, אבל לקחתי את ה-350 אלף דולר וחילקתי ואתם לאותו סכום ויצא לנו בערך 60 תשלומים. ואז באתי לאריק אמרתי לו תשמע, אני מציע שמינואר אנחנו נתחיל לפרוע את השטרי הון בצורה של תשלומים של 5,800 דולר מדי חודש ובמשך 60 תשלומים, 5 שנים, החוב הזה ייפרע. לאחר דיונים בקיבוץ הייתה הסכמה בנושא הזה ואז צץ לו אותו הסכם שבעצם נחתם, שהתחיל ב-2017....ואז כשהסתיימו התשלומים של ההסכם הישן התחלנו חודש אחרי זה, אולי חודשיים אחרי זה את התשלומים ובוצעו אם אינני טועה אני חושב 7 תשלומים, הספקנו לשלם איזה 7 תשלומים ..."
ר' משולי עמ' 65. ההדגשות שלי - ע.ז.
בחקירה הנגדית הוסיף ואמר -
"...אני חוזר ואומר בפעם אני לא יודע כמה בדיון הזה היום, המקור לתשלום החוב לנערן בפריסה השנייה היה הפסקת התשלומים של שכר הדירה, או סיום הסכם שכר הדירה מ-2007. .... שכר הדירה היה חלק מההוצאה של החברה. עד סוף פברואר-מרץ 2017 הגר: לנו הוצאה חודשית בגובה של 13,8267 דולר על שכר דירה, וידענו שמהחודש שלאחר מכן מרץ אני חושב, זה יורד ל-2,000 דולר. לקחנו את המקור הזה שנוצר לנו, כי ההוצאה הזו כבר הייתה מופעיה אצלנו בתוך ההוצאות, ואמרנו בוא לא נוריד את ההוצאה ל-2,000 דולר ונהנה מזה לדברים אחרים, אלא נקצה את זה לפרוע את החוב לנערן. ...אני רק אומר לך שהשכר דירה היה צבוע כחלק מההוצאה של החברה, ופה מדבור על הפיכת החוב לחלק מההוצאה של החברה, שכר דירה.