49. בהקשר זה רק דברי הנתבע 4 החל משולי עמ' 69 כדלקמן:
"המכונה הזו שהיא לדעתי נמכרה במחיר הוגן לחלוטין. זאת אומרת, 300 אלף דולר על מכונה משומשת זה דבר שהוא בהחלט, מכונה מהסוג הזה עם התפוקות שהיא יודעת לעשות בהחלט בסדר. 175 אלף דולר קיבלנו במזומן ו-125 אלף דולר נתנו אשראי של 3 חודשים או משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק מה. אינני יודע אם זה שולם או לא, כי זה נפל כבר אחרי תקופתי מה שנקרא, בתקופת
--- סוף עמוד 29 ---
הפירוק, אבל 175 אלף דולר הוזרמו לחברה. אני רוצה לציין שהמפרקת מכרה את כל המפעל ב-550 אלף ₪, שקל, כן? במפעל היו 3 קווים, 2 קווים כאלה ועוד קו לייצור קומפאונד שהיה שווה הרבה יותר מזה. מלגזות, צ'ילרים, קומפרסורים, You name it, מלאי של חומרי גלם, מלאי של תוצרת גמורה, ב-550 אלף ₪. פה מכונה נמכרה במעל מיליון ₪, מכונה אחת בלבד. כך ש-, אני חושב שעשינו פה עסקה טובה. אנחנו גם קיבלנו כסף במזומן, לפחות ה-175 אלף דולר הוזרמו לתזרים של החברה באופן מידי.
בעמ' 70 הוסיף ואמר, עת בחן את הסבירות ביחס להערכת שווי שנערכה עוד בשנת 2014 ובערכי כינון, לצורכי ביטוח (ר' מוצג י"ב) -
"מה שאנחנו רואים פה שמבחינת מספר הקווים שהיו בפי וי רן, פה מדבור [צ"ל מדובר] לפי דעתי על 2014 אם אני לא טועה, אני לא זוכר בדיוק מתי ההערכה, כן, הוא כותב פה, שים לב, מבנים הערכת ברנפלד הייתה 22 מיליון ₪ ב-2014. אנחנו רואים פה שיש 2 קווי סטרצ' של 100 טון, אתה רואה, בסעיף 12 זה כתוב כן, 2 קווים ברוחב 1.5 מטר זה זה זה, 800 אלף דולר. זאת אומרת, 400 אלף דולר שוויו של קו, קו שאני מכתרי [צ"ל - מכרתי] ב-300 אלף דולר שווי כינון שלו 400 אלף דולר לפי ה-, זאת אומרת עשיתי עסקה לא רעה, ובסעיף 20 אנחנו רואים את הקו של השרינק ששוויו 350 אלף דולר. בעצם, אלה כל הקווים שיש לנו במפעל בתקופה הזו, ויש פה כמובן שווי של סך הכל כמעט 3 מיליון דולר, 2.878 מיליון, שזה כולל את כל רכוש המפעל.
ההדגשות בציטוטים הם שלי - ע.ז.
כאמור העד הפנה לכך שהדו"ח נערך בערכי כינון והמכירה הייתה גם מספר שנים לאחר מכן כאשר יש מקום להנחה שבחלוף שנים נוספות ירד שווי המכונה.
50. התרשמתי אפוא כי השווי בו נמכרה המכונה היה ראוי. זאת בהתחשב בכך שדובר במכונה משומשת שעמדה ללא שימוש; בהתחשב בהערכת שווי שנערכה מספר שנים קודם לכן ובערכי כינון. בוודאי שכך הוא כאשר בהמשך, מימוש באמצעות המפרקת הוליד סכום זעום יחסית שנכנס לקופת הפירוק, אף שאין טענה כי לא עמדו מכונות דומות למכירה עת שהחברה נכנסה לפירוק. זאת ועוד, בהתחשב במועד המכירה ובכך שחלק מהתמורה נכנס לכיס החברה לפני שהחל הפירוק (כאמור חלק מהתמורה הייתה עתידה להיכנס בתשלומים, אשר מועדם חל לאחר שהחל הפירוק) ומסמכי המכירה לא הוסתרו בתיק הפירוק - יש מקום להנחה שלו היה פגם במכירה זו, הייתה המפרקת מגישה תביעה בעניין זה, אך תביעה שכזו לא הוגשה.