27. למעלה מן הצורך, מוסיפה המדינה וטוענת כי טענת המערער בדבר היעדר הקשר הסיבתי בין הצגת המצגים שהציג לבין חיסרון הכיס של המשקיעים – דינה להידחות. לטענתה, המערער מנסה להיבנות מהשאלה שבשאלון, אולם אין בכוחם של השאלונים לספק תשובות לשאלות משפטיות מובהקות, כדוגמת שאלת הקשר הסיבתי. השאלון נוסח באופן כללי, מבלי שסיפק למשקיעים נתונים מדויקים אשר אפשרו להם לתת תשובה מלאה או מורכבת; כמו כן, המשקיעים ענו על השאלון בשלב מוקדם של ההליך, עוד בטרם היו מודעים באופן מלא להתנהלות המערער. המדינה מוסיפה וטוענת כי בית משפט זה קבע לא אחת שלצרכי הוכחתה של קבלת דבר במרמה אין צורך להוכיח כי אילולא התרמית הדבר שקיבל הנאשם לא היה מתקבל; בכגון דא, ניתן להסתפק בהוכחתה של השפעה ניכרת על המרומה. בענייננו, המצג היחיד שהוצג למשקיעים הוא השקעת הכספים בהלוואות הון לטווח קצר; ומשכך הוא, אין ספק כי אותו מצג כוזב השפיע השפעה ניכרת על החלטת המשקיעים להשקיע את כספם בקרנות קלע.
28. באשר לגזר הדין – לגישת המדינה, עונש המאסר שהוטל על המערער חורג לקולא מהענישה הראויה. המדינה סבורה כי עונש זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך החברתי למצות את הדין עם נאשמים שביצעו עבירות כלכליות חמורות, ורוקנו אנשים תמימים מחסכונותיהם. המדינה טוענת אפוא, במסגרת ערעורה, כי בית משפט קמא טעה בקבעו מתחם ענישה מקל בגין האישום הראשון; טעה טעות נוספת בהחליטו לגזור את עונשו של המערער ברף התחתון של מתחם הענישה המקל; וכן טעה בכך שמצא לנכון לחפוף את עונשי המאסר שהשית על המערער בגין שלושה אירועים פליליים נפרדים. לטענת המדינה, העונש שהושת על המערער אינו משקף את הפגיעה במאות הקורבנות אשר בטחו ונתנו אמון בו ומסרו לידיו את חסכונותיהם, וכן את היקפה הכספי העצום של הפגיעה ואת סכום הכסף הגדול ששלשל המערער לכיסו הפרטי. בדיון שנערך לפנינו, טענה המדינה כי במקרה דנן העונש ההולם עומד על 14 שנות מאסר לריצוי בפועל. המדינה טוענת כי מן הדין להחמיר גם את רכיב הקנס אשר הושת על המערער, שכן שיעור הקנס הנמוך אינו הולם את הנזק הכספי העצום אשר נגרם על ידי המערער, שכאמור עומד על מאות מיליוני שקלים. המדינה מבקשת, על
--- סוף עמוד 16 ---
כן, כי נחמיר את עונשו של המערער במידה ניכרת – הן ברכיב המאסר שיהא עליו לרצות מאחורי סורג ובריח, והן ברכיב הקנס שיהא עליו לשלם.