פסקי דין

עפ 2455/21 מדינת ישראל נ' אמיר ברמלי - חלק 42

06 יולי 2023
הדפסה

--- סוף עמוד 53 ---

שבהם הופקדו הכספים בידיו ושלח ידו בכספים; ו-טיפוס שני הדומה בנסיבותיו למצב השני, במסגרתו התכוון הגנב למעול באמון שניתן בו מראש, השיג את הכספים במרמה, ולאחר שהיו בידיו הגשים את תכניתו העבריינית ושלח בהם את ידו.

מבלי להפחית מחומרת הטיפוס הראשון, ברי כי הטיפוס השני, אשר מקיים הן את יסודותיה של עבירת הגניבה בידי מורשה והן את יסודותיה של עבירת קבלת דבר במרמה, הוא הטיפוס החמור יותר. זאת, בין היתר, משום שבעוד שבטיפוס הראשון נפגעים האינטרסים הרכושיים של נפגעי העבירה ויחסי האמון המיוחדים שהעבריין חב כלפיהם; בטיפוס השני נפגעים ערכים מוגנים אלו, ובנוסף לכך נפגע גם הערך המוגן שעניינו חופש הרצון והבחירה של נפגעי העבירה.

30. הנה כי כן, ניתן אפוא לסכם ולומר כי עיקר המחלוקת ביני לבין חברי, השופט שטיין, היא זו: בעוד שחברי סבור כי ביחס לכלל המשקיעים ביצע המערער עבירה של גניבה בידי מורשה המשתייכת לטיפוס השני (הוא, כזכור, הטיפוס החמור יותר), וגנב בדרך זו סכום של כ-340 מיליון ש"ח; לגישתי, ביחס לחלק מהמשקיעים, אשר ענו על שאלה מס' 16 בשלילה, ביצע המערער עבירה של גניבה בידי מורשה המשתייכת לטיפוס הראשון (החמור פחות, שאינו כולל עבירת קבלת דבר במרמה).

ולעניין זה יובהר: גם מי שהשיבו לשאלה מס' 16 בשלילה הפקידו את כספם בידי המערער בהמשך למצג לפיו ההשקעות שיבוצעו בכספם הינן הלוואות לטווח קצר. המערער היה מחויב למצג שהציג, ומשעשה בכספי המשקיעים שימוש אחר, ביצע עבירה של גניבה בידי מורשה.

יוער בהקשר זה כי גם לעניין הסכום שהושקע על ידי המשקיעים שהשיבו על שאלה מס' 16 בשלילה, ישנה מחלוקת בין המערער לבין המשיבה. איני מוצא לנכון לעמוד על גדריה של מחלוקת זו, וודאי שלא להכריע בה. די לי שאציין כי אפילו אם אניח לטובת המערער את ההנחות המקלות ביותר, כי אז שיש לקבוע כי נגנבו מידיי המשקיעים שלא ענו על שאלה מס' 16 בשלילה, ואשר כלפיהם בוצעה גניבה בידי מורשה המשתייכת לטיפוס השני (החמור יותר), סכום העומד על יותר מ-100 מיליון ש"ח. אין חולק כי סכום זה הינו סכום פנומנלי כשלעצמו, וכאמור לעיל, אין להקל ראש ביחס לעבירה של גניבה בידי מורשה המשתייכת לטיפוס הראשון, אשר בעקבותיה נגנב, לפי הגישה הנוחה למערער דלעיל, סכום של כ-240 מיליון ש"ח.

העונש

--- סוף עמוד 54 ---

31. אילו הייתי מסכים עם חברי כי מתקיים קשר סיבתי בין מצגי המרמה שהציג המערער לבין השקעת הכספים על ידי כל המשקיעים בקרנות קלע, קרי – כי כל 340 מיליון השקלים שהושקעו בקרנות קלע נגנבו על דרך של גניבה בידי מורשה המשתייכת לסוג השני (והחמור יותר) הכולל גם קבלת דבר במרמה לרבות יסוד הקשר הסיבתי, כי אז שהייתי מסכים עם חברי גם לעניין ההחמרה המוצעת על ידו בעונשו של המערער.

עמוד הקודם1...4142
43...47עמוד הבא