10. משתוצאת פסק הדין סומכת עצמה על הנסיבות הקונקרטיות של ההליכים בין הצדדים, ואין בה כדי לקבוע הלכה חדשה ועקרונית, אין פסק הדין מגלה עילה לקיום דיון נוסף (ראו והשוו: דנ"א 8656/21 דאו נ' גרינברג, פסקה 17 (17.7.2023); דנ"א 5653/22 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פסקה 15 (15.2.2023); דנ"א 1515/22 מרכז רפואי שערי צדק נ' מטרי, פסקה 10 (17.4.2022)). לכך אוסיף, כפי שהדגיש השופט סולברג (בפסקה 19), כי נראה שהחוב בגין ההשקעה הראשונית "עודנו שריר וקיים", ועל כן פסק הדין כשלעצמו אינו מונע מהמבקש לפעול באפיקים אחרים בהקשר זה. טענותיו הנוספות של המבקש, ובפרט השגותיו על אופן הדיון בבקשה לרשות ערעור, הן "ערעוריות" במהותן ומשכך אינן מצדיקות על פניהן קיום דיון נוסף (ראו: דנ"א 2140/23 פלונית נ' אלמונית, פסקה 20 (8.5.2023); דנ"א 8266/22 שמול נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 25 (2.4.2023)).
11. מן הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ש"ח.
ניתנה היום, ל' באב התשפ"ג (17.8.2023).
ה נ ש י א ה