--- סוף עמוד 13 ---
פנתה באופן מפורש בדרישה אלא רק לאחר שהייתה בהריון[51], גרסה זו נתמכה גם בעדות של אסף עינת ורן דור חי.[52]
63. יצוין, כי בעדותה של התובעת בפנינו קיים קושי, שעה שהיא לא הצליחה להבהיר מתי התקיימה שיחת הדרישה לראשונה:
"ש: אוקי. אני רוצה לחזור איתך למשפט שדיברנו עליו בסעיף 11 לכתב התביעה כשאמרו לך שישונו תנאי ההעסקה שלך מה הבנת? שהשכר בסיס שלך ישתנה? שהבונוסים ישתנו? מה ישתנה?
ת: לא הבנתי שום דבר. כי זה לא נאמר לי מפורשות זה נרמז לי.
ש: מתי הבנת שהם לא מתכוונים לשלם לך את הבונוס הרבעוני?
ת: כשהייתי בזמן חופשת הלידה רגע סליחה, אני לא בטוחה אם זה היה בזמן חופשת הלידה או בזמן הזימון לשימוע הזה. לדעתי משהו ב, כשכבר בטוח הייתי בהיריון, זה כאילו קריטי שנייה להיזכר בדיוק? או כשהייתי בהיריון או כשהייתי כבר בחופשת הלידה.
ש: תמקמי אותנו על איזה שהוא תאריך פחות או יותר לא חייב להיות מדויק.
ת: סבבה רק שנייה. רק שנייה. אני חושבת, כן, בפברואר אלפיים ו, לא גם אז הוא לא אמר שזה בוודאות,
ש: אז אני שואל מתי כן פחות או יותר,
ת: אוקי שנייה אני מחפשת. אני חושבת שזה היה בהתכתבות שלנו כשהייתי כבר בחופשת לידה והתכתבנו במיילים ואז בפעם הראשונה הוא אמר רן דור חי כתב בצורה חותכת שהם לא מתכוונים לשלם את זה."
(עמ' 16 לפרוטוקול, קו תחתון הוסף).
64. כך, גם מעדותה של התובעת בהמשך עולה כי היא סברה שתהיה זכאית לבונוס הרבעוני שעה שלא נאמר לה מפורשת כי הוא לא ישולם לה:
"רק שנייה תן לי לסיים בבקשה את הזה. אם הוא לא התאימו לו תנאי ההעסקה שכתובים בחוזה שלי הוא היה צריך לבוא ולהגיד שומעת? מהיום והרגע הדבר הזה לא תקף מהיום והרגע, אנחנו מחליטים שהתנאים שלך הם כאלה וכאלה וכאלה ואני הייתי מחליטה אם זה מתאים לי או לא מתאים לי. בדיוק כמו בשיחה שאני עשיתי בפברואר אז פתאום הציעו לי רגע אולי שנייה נשנה את הבסיס שלך נגדיל את הבסיס שלך ואת הבונוסים נקטין אותם, הוא הציע לי את זה רן דור חי ואני לא הסכמתי אז באים לעובד ואומרים לו ככה הולך להיות מעתה והלאה ונתון להחלטתי אם אני מוכנה המשיך או לא."
(עמ' 20 לפרוטוקול).
65. עם זאת, בניגוד לטענת התובעת, רק ביום 14.4.19 בתגובתה לזימון לשימוע היא התייחסה לתשלום הבונוס הרבעוני. אכן, הצדק עם התובעת, תמוהה בעניינו העובדה כי הנתבעת השאירה את מכתב