בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 36251-07-22 אם.אייץ.אר 1 ניהול השקעות בע"מ ואח' נ' אוסלקה ואח'
לפני כבוד השופטת עינת רביד
תובעת והנתבעת שכנגד
אם.אייץ.אר 1 ניהול השקעות בע"מ
נגד
נתבע והתובע שכנגד
המשקיעים
עו"ד אסף אוסלקה
193 משקיעים בפרויקטים 14, 17 ו- 19 – הנהנים בנאמנות
החלטה
לפני מספר בקשות הדורשות הכרעה :
בקשה 123 - בקשת התובעת והנתבעת שכנגד (תכונה להלן: התובעת) למתן צו מניעה שיאסור על הנתבע והתובע שכנגד (אשר יכונה להלן: הנאמן) לחתום על הסכם למכירת מחצית מנכס בעיר מרציג שבגרמניה שמספרו בתיק הנכסים 14(להלן: נכס 14).
בקשה 130 - בקשת הנאמן למינוי כונס נכסים זמני על זכויות התובעת בחברת FM1 INVEST GERMANY BV (להלן: החברה ההולנדית) .
בקשה 132 - בקשת הנאמן לתת לו הוראות להתקשר בשם שותפות טרייר בגרמניה בהסכם הלוואה עם החברה ההולנדית על מנת להעמיד לה מימון ביניים בסך של 100,000 יורו מתוך הכספים שהתקבלו ממכירת נכס בעיר טרייר בגרמניה שמספרו בתיק הנכסים 19 (להלן: נכס 19).
רקע בתמצית וההליכים בסעדים שבכותרת
1. התובעת עוסקת באיגוד משקיעים לשם רכישת נכסים בגרמניה, ולשם כך נכנסה לשותפות עם שותף בגרמניה בשם פטריק מולר (להלן: פטריק).
2. הנאמן העניק שירותים משפטיים לתובעת, והחל משנת 2017 משמש נאמן עבור משקיעים בחלק מנכסי הנדל"ן הרבים אותם מנהלת התובעת בגרמניה ובכללם שלושה נכסים 14, 17 בעיר סאארברוקן (להלן: נכס 17) ו- 19.
3. עד לשנת 2017 המשקיעים היו נרשמים כבעלים של הנכס/ים באופן ישיר, כאשר החברה הישראלית שימשה כשותף כללי של שותפות ישראלית מוגבלת, כאשר המשקיעים היו נרשמים כשותפים המוגבלים.
4. בשנת 2017 שונה המתווה והתובעת לא פעלה עוד במסגרת שותפויות, אלא הנאמן נרשם כבעלים ושימש כנאמן לכל המשקיעים באותו נכס. ההליך היה כזה, שלאחר השלמת גיוס ההון העצמי מהמשקיעים, המהווה כ- 50% מעלות רכישת הנכס, וגיוס יתר המימון הנדרש להשלמת עלות רכישת הנכס, 50% מזכויות הבעלות בנכס נרשמו על שם הנאמן המחזיק את הזכויות בנכס עבור המשקיעים ו- 50% על שם החברה ההולנדית המוחזקת על ידי פטריק והתובעת.
5. בשלב מסוים החל סכסוך בין פטריק לבין התובעת, אשר בגינו מתנהלים בגרמניה ובהולנד הליכים משפטיים שונים.
6. ביום 24.7.2022 הוגשה תביעת התובעת כנגד הנאמן, וביום 8.6.2023 הוגשה תביעה שכנגד של הנאמן כנגד התובעת.
7. ביום 12.8.2022 במסגרת בקשה לסעד זמני קודם שהגישה התובעת (בקשה 1) ביקשו חלק מהמשקיעים באמצעות באי כוחם להצטרף לדיון. באותו שלב ביקשו זאת המשקיעים בנכס 19, הנכס שנדון בבקשה 1. בקשתם התקבלה. בהמשך הצטרפו משקיעים נוספים ובאי כוחם כיום מייצגים 189 מהמשקיעים בנכסים 14, 17 ו- 19 (להלן: המשקיעים).
8. טענות התובעת בבקשות שבכותרת נתמכו בתצהירו של מר יגיל מנוביץ (להלן: עד התובעת). טענות הנאמן נתמכו בתצהירו, וטענות המשקיעים נתמכו בתצהירו של מר צבי דאובר.
9. בימים 28.11.2023 ו- 30.11.2023 התקיימו דיונים בבקשות שבכותרת. שלאחריהם הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
בקשת התובעת - בקשה 123 למתן צו מניעה
תמצית טענות התובעת בבקשה לצו מניעה
10. התובעת מנהלת הליכים משפטיים רבים נגד פטריק, בין היתר הטילה על פטריק וחברות בבעלותו עיקולים רבים, ורק לאחרונה ניתנו נגדו 4 פסקי דין בגרמניה והולנד אשר יאפשרו לממש את העיקולים הרבים שהוטלו בהליכים קודמים. בין השאר, ניתן ביום 26.9.2023 פסק דין בגין מכירת נכס שמספרו 3 ללא ידיעת התובעת וגניבת כספי התמורה, ובהתאם חויב פטריק בתשלום סך של כ- 6.5 מיליון יורו בתוספת ריבית. התובעת מעדכנת את המשקיעים והנאמן בהחלטות בתי המשפט כדי שיובן ששיתוף פעולה עם פטריק פוגע במשקיעים.
11. לטענת התובעת התברר לה כי הנאמן פועל למכור את מחצית מנכס 14 ומנסה לשכנע את המשקיעים למכור את הנכס ואף מציג בפניהם שמאות המצדיקה את קיום העסקה. לטענתה, היא נדהמה מהתנהלותו של הנאמן שכן למרות פסקי דין והחלטות שניתנו נגד פטריק הוא ממשיך לסייע לו ואפילו מתעלם מכך שפטריק לא העביר את הרווחים מדמי השכירות של נכס 14 מזה תקופה ארוכה. זאת ועוד, הנאמן דאג להסתיר מהתובעת את כל תהליך של מכירת מחצית מנכס 14, כדי שהתובעת לא תוכל למנוע את המחטף, כפי שמנעה מחטף דומה ביחס למכירת נכס 19.
12. לטענתה, בסעיף 4.2 להסכם הרכישה עליו חתומים כל אחד ממשקיעי נכס 14 (להלן: הסכם הרכישה) נקבע כי השליטה המלאה והבלעדית על ניהול הנכס והליך הרכישה ומכירה הוא של התובעת. למרות זאת חורג הנאמן מהצהרתו לפיה הוא אינו מנהל את הנכסים ופועל למכור את הנכס בניגוד להסכם הרכישה.
13. לטענתה, הנאמן פועל בניגוד לסעיף 10 להסכם הנאמנות עליו חתומים כל אחד מהמשקיעים, התובעת, והנאמן (להלן: הסכם הנאמנות) שבו נקבע כי "הצדדים מסכימים כי הנאמן ירכוש עבור הרוכש, יפעל ויבצע את כל הפועלות בקשר עם רכישת הזכויות בנכס בהתאם לתנאי הרכישה ובהתאם להוראות הנהנה הכפופות להסכם הרכישה, וכי רכישת הזכויות בנכס תעשה על ידי הנאמן עבור הנהנה בהתאם לתנאי הסכם זה". וסעיף 11 הקובע "מובהר בזאת כי בכל הקשור לביצוע פעולות עבור הנהנה, הרי שהנהנה אינו רשאי לבקש מהנאמן לבצע פעולות המנוגדות לתנאי הסכם הרכישה".
14. לטענתה, היא אינה יכולה להשלים עם מכירת מחצית הנכס, אשר מחציתו בית מגורים, המכונה "בית האחיות", בשטח של 1,650 מ"ר (להלן: בית האחיות) ומחציתו השנייה היא נכס מסחרי בשטח של 2,140 מ"ר (להלן: הנכס המסחרי). לטענתה, מכירה זאת תפגע בעתיד במכירת הנכס המסחרי וחמור מכך ונוכח מעשיו של פטריק קיים חשש ממשי כי זה יגנוב את כספי התמורה, ולכן אין מנוס ממתן צו מניעה שימנע חתימת הנאמן על הסכם המכר.
15. התובעת עותרת לאסור בשלב הראשוני על הנאמן לחתום על ההסכם למכירת מחצית הנכס או לחתום על כל מסמך אחר הקשור לנכס 14 וזאת לכל הפחות עד שיעלה בידה לבדוק את ניסיון המחטף למכירת מחצית הנכס על ידי הנאמן ופטריק.
תמצית תשובת הנאמן לבקשה לצו מניעה
16. לטענת הנאמן, התובעת אינה יכולה לעתור לסעד המבוקש, אשר אינו נמנה על הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה.
17. לטענתו, אחריותו היא כלפי הנהנים ואין כל יריבות בינו לבין התובעת, שכן אין כל הסכם בינו לבין התובעת והוא נאמן עבור הנהנים בלבד. הוא אינו מעונין לנהל את הנכסים, אך מאז שהוגשה התביעה ועד עתה התחוור לו שהתובעת חרגה מחיוביה כלפי הנהנים והיא פועלת בחוסר תום לב לפגוע בהם. התברר שהתובעת אינה מנהלת את הנכסים אלא מזניחה אותם ומובילה אותם לכדי חדלות פירעון.
18. תביעה זו החלה עם מכירת נכס 19, בדצמבר 2022 אז הופקדה מלוא התמורה אצל הנוטריון ומאז מסרבת התובעת לחתום על שחרור כספים ותשלום הוצאות ומונעת חלוקת כספים למשקיעים. נוכח היעדר התשלום, הטילו ספקים עיקולים על הכסף והסכומים בפיגור נושאים ריבית שהגיעה למאות אלפי יורו. התובעת אף מסרבת לשלם לרו"ח עבור דוחות הנהנים ולמעשה דוחות המס אינם מוגשים לרשויות. בגין פעולות אלו הוגשה התביעה שכנגד.
19. לאחרונה אף נודע כי מר שובל מנוביץ יו"ר ועדת ההשקעות אצל התובעת (להלן: שובל) נטל מחשבון נכס 16 בגרמניה עשרות אלפי יורו מבלי ליידע את הנאמן, וכי הדרישה להשיב את הכספים נדחתה. לעניין זה מפנה הנאמן להחלטה בת"א (מחוזי-ת"א) 40568-01-23. לטענתו, התובעת מרוקנת את קופות החברות והביאה לכך שלא ניתן להבטיח את ניהול הנכסים. על כן הגיש פטריק בקשה לבית המשפט המסחרי בהולנד לנטילת זכויות החתימה הבלעדיות למי מהצדדים ומינוי דירקטור חיצוני בחברה ההולנדית. הבקשה התקבלה ומונה מר OLAF POORTHUIS (להלן: אולף) לדירקטור בחברה ההולנדית.
20. באשר לנכס 14 נטען כי הוא נרכש כיחידה אחת. נוכח התנהלות התובעת ביקשו הנהנים ופטריק למכור את הנכס. על מנת להבטיח רווח, פטריק ביצע פרצלציה, כך שבית האחיות יהווה תת חלקה והנכס המסחרי יהווה תת חלקה. החלוקה העלתה את שווי הנכס וסחירותו.
פטריק הזמין שמאויות עבור שני הנכסים והתקשר עם חברת תיווך למציאת רוכשים. נמצא רוכש לבית האחיות במחיר של 6.25 מיליון יורו, בעוד שעל פי השמאות הוערך הנכס ב- 5.5 מיליון יורו, כך שהמחיר שניתן מהווה רווח ניכר למשקיעים.
על פי הודעת פטריק ההוצאות הצפויות ממכירת בית האחיות עומדות על 995,000 יורו, וכי על שני הנכסים יחדיו קיימת משכנתא של 6.7 מיליון יורו.
לטענתו, ככל שיימכר הנכס המסחרי, במחיר שהוערך על ידי השמאי בסך של 7.8 מיליון יורו, ולאחר סילוק המשכנתא תיוותר יתרה טרם הוצאות של 6.6 מיליון יורו.
אם הוצאות המכירה יעמדו שוב על מיליון יורו, אזי ישנה יתרה לחלוקה של 5.6 מיליון יורו. המשקיעים השקיעו בנכס 4 מיליון יורו, ועל פי ההסכם הם קודם כל זכאים להשבת הקרן ואז להתחלק ברווחים עם החברה, קרי 800,000 יורו מהווים 20% רווח למשקיעים.
21. על כן ישנו אינטרס למשקיעים להסכים לעסקה. וגנר, הדירקטור שמונה, למד את העסקה, תומך בה וסבור כי המדובר בעסקה מצוינת בנסיבות.
22. הנאמן עשה אסיפה בזום עם המשקיעים שיכלו להשתתף, ואף ערך הצבעה ומתוך 74 משקיעים, 67 הצביעו בעד, אף אחד לא התנגד ו- 5 לא הביעו עמדה.
23. על כן הודיע פטריק למתווך על הסכמה עקרונית להתקדם לחתימה, הקונה בחר נוטריון ונקבע מועד לחתימה על ההסכם במשרדי הנוטריון בגרמניה.
24. לטענת הנאמן יש לדחות את טענות התובעת למתן צו מניעה, שכן הטענה לפיה מכירת חלק מהנכס תפגע במכירת הנכס המסחרי לא נומקה ולא גובתה בחוות דעת. דווקא הליך הפרצלציה הביא להעלאת שווי הנכס.
25. באשר לחששה של התובעת כי פטריק יגנוב את הכסף, הרי ובכל הנוגע לנכס 19 לא הובאה כל ראיה כי פטריק גנב את הכסף. בנוסף, פטריק לא יוכל לגנוב שכן זכויות החתימה בהסכם נקבעו כזכויות משותפות. הנאמן ידאג שזכויות החתימה לשחרור הכספים מידי הנוטריון יהיו ביחד עם פטריק והוא לא יוכל ליטול כספים ללא הסכמתו.
26. לטענת הנאמן הסכם ההשקעה קובע כי הנהנים הם בעלי הזכויות בנכס, והתובעת מוגדרת כנותנת שירותי ניהול בלבד. משעה שהנהנים ערכו הצבעה והחליטו על מכירת הנכס התובעת אינה יכולה למנוע מהם למכור את רכושם.
27. באשר לפסקי הדין נגד פטריק, אזי למיטב ידיעתו הם אינם חלוטים. זאת ועוד, מעיון בהם מתגלה כי פטריק לא גנב כספים לכיסו אלא העביר כספים בין נכסים בקבוצה. מעשה אותו עשתה גם התובעת ובסכומים ניכרים, ואף נוטלת כספים מהנהנים והשותפות.
תמצית תשובת המשקיעים המיוצגים
28. המשקיעים בפרויקטים השונים התקשרו עם התובעת בהסכמים במסגרתם העמידו כספים לרכישת זכויות בנכס מוגדר בגרמניה לגביו יסופקו "שירותי ניהול" על ידי התובעת. באופן זה התקשרו המשקיעים בין היתר ביחס לנכס בפרויקט 14.
29. בהסכם הרכישה הוענקו לתובעת סמכויות אבסולוטיות ביחס לכל פעולה הקשורה בהשקעה בנכס, ניהולו וכיוצא בזה, כמו גם להוצאות שישולמו מכספי המשקיעים. מנגד לא מופיעה בהסכם ולו הוראה אחת קונקרטית לגבי הפעולות שעל התובעת לבצע במסגרת "שירותי הניהול" עבורם התקשרה עם המשקיעים, למעט הוראות כלליות בסעיפים 3.5-3.4 לפיהן היא תבצע את כל הבדיקות הנחוצות לרכישת הנכס ותשלים את הליך הרכישה/המימון. ניסוח זה נועד לשלול כל יכולת לטעון להפרת ההסכם על ידי התובעת.
30. לטענתם, בהתאם לסעיפים 25ב1 ו- 26 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) יש להעדיף את הפרשנות לפיה במסגרת ההתקשרות עם המשקיעים מחויבת התובעת לבצע פעולות מסוימות להגשמת ההסכם.
31. זאת ועוד, לשון סעיף 7 להסכם הקובע מנגנון לחלוקת רווחים שוטפים ורווחים ממימוש הנכס מבהירה כי תכליתו להשיא את רווחי המשקיעים. לכן ניתן לקבוע כי על התובעת הנותנת שירותי ניהול מוטלת החובה לפעול באופן אשר ישיא את רווחי המשקיעים ולכל הפחות לנהוג באחריות בכסף ובכספים המסורים לניהולה.
32. על כן תוקף שיקול הדעת המוחלט בסעיף 4.2 להסכם הרכישה, ואותו ייפוי כוח בלתי חוזר בהתאם לסעיף 12 להסכם הרכישה, שלגביהם טוענת התובעת, מותנים בהתחייבותה לפעול להשאת התועלת למשקיעים ולעשיית שימוש בזכויותיה החוזיות בתום לב.
33. לטענתם, משהתובעת לא פעלה בהתאם לאמור, אזי היא הפקיעה את אמונם של המשקיעים במניעיה, ואיתם פקעו גם ייפוי הכוח והסמכות האבסולוטית שמכוחם מבקשת התובעת לפעול ולמנוע מהם, באמצעות הנאמן למכור את זכויותיהם בנכס.
34. השאלה אם המכירה פוגעת באינטרס של התובעת אינה מעלה ואינה מורידה מקום בו אינטרסים אלו נולדו בחטא ובכל מקרה הם נסוגים מפני האינטרסים של המשקיעים, שכן בהתאם למצג שהציגה להם התובעת כלל לא אמורים להיות לה אינטרסים שאינם של המשקיעים. רק המשקיעים מימנו את ההון העצמי של הנכס ולכן הם בלבד שיחליטו מה לעשות בקניינם. ככל שמדובר בעסקה גרועה הסיכון רובץ על המשקיעים.
35. באשר לטענות הגניבה נגד פטריק נטען כי כל פסקי הדין בגרמניה ניתנו במסגרת תביעות אזרחיות המתנהלות בין פטריק לבין תאגידים שבשליטתו ובין תאגידים בשליטת התובעת. כמו כן, התובעת ערבבה באופן חסר תקדים בין נכסים וכספים תוך התעלמות מההפרדה בין הפרויקטים.
36. לגופו של עניין, המשקיעים שבעי רצון מהמנגנון שנעשה בו שימשו בפרויקט 19 לפיו התמורה מוחזקת בידי הנוטריון הגרמני אשר דואג, כשהתובעת אינה תוקעת מקלות בגלגליו, לתשלומים הכרוכים בעסקה ורשאי לשחרר כספים לידי הצדדים רק בהתאם למסוכם מראש.
37. המשקיעים שוללים את טענת התובעת לפיה פטריק שואף לקדם את העסקה למחייתו, בשל העיקולים שהוטלו על נכסיו במסגרת ההליכים שנקטה נגדו התובעת. המשקיעים סבורים שמהודעת הדוא"ל ששלח הנאמן למשקיעים עולה שהתמורה תשמש לסילוק המשכנתא הרובצת על הנכס.
בקשות הנאמן - 130 ו- 132, למינוי כונס נכסים זמני ולמתן הוראות
תמצית טענות הנאמן
38. לטענת הנאמן התנהלות התובעת מביאה לפגיעה קשה בנהנים, שכן על אף הצטברות סכומים נכבדים בחשבונות הנאמנות של נכסים 14 ו- 17 התובעת מסרבת לחלקם ודורשת להעבירם לידיה. נוכח התנהלותה הוגשה התביעה שכנגד במסגרתה התבקשו מספר סעדים בהם חלוקת התשואות וקבלת החלטות מתחייבות לצורך הבטחת כספי הנהנים.
39. לטענתו, הסכסוך המשפטי בין התובעת לבין פטריק הביא את הנכסים לכדי משבר גדול. נוצר מצב שהתחלפו זכויות החתימה בחברות הנכסים מכוח החלטות בתי המשפט בגרמניה. שובל, קיבל זכויות חתימה במקום פטריק, ומאז העברת זכויות החתימה, התובעת אינה מקיימת את חובתה לשמור על הנכסים, לא טורחת לשלם לספקים ומוסדות בנקאיים, ונטלה מחשבונות הנכסים לפחות 2 מיליון יורו, שאף לא סנט ממנו הועבר למשקיעים.
40. ריקון קופות החברות הביא למצב בו לא ניתן להבטיח את ניהול הנכסים. על כן הגיש פטריק בקשה לבית המשפט המסחרי בהולנד לנטילת זכויות החתימה הבלעדיות למי מהצדדים ומינוי דירקטור חיצוני. הבקשה התקבלה ואולף מונה לדירקטור בחברה ההולנדית.
אולף החליט על מינויו של מר שטפן וגנר (להלן: וגנר) כדירקטור נוסף (על פטריק ושובל) בחברות בקבוצת החברה ההולנדית. לעניין זה נטען כי בעבר וגנר מונה כדירקטור אך נאלץ להתפטר לאחר ששובל סרב לאשר את תשלומי שכר טרחתו.
וגנר שוחח עם פטריק ושובל, וניסה להביא אותם לשתף פעולה על מנת להבטיח ניהול תקין עד למכירת כל הנכסים, פטריק הסכים למינוי אך שובל פועל לסכל את מינויו של וגנר.
41. לטענת הנאמן, נוצר מצב של DEAD LOCK שמונע את ניהול הנכסים, שכן שובל לא מאשר כל תשלום מזה חודשיים. אף וגנר ניסה לבצע תשלומים אך התנהלות שובל מונעת ממנו לבצע את עבודתו. התובעת הגישה בקשה לבית המשפט בגרמניה לבטל את מינויו של וגנר וכשהגיע מועד הדיון הגישה בקשת דחייה. התובעת שלחה באמצעות עורכי דינה מכתבים לבנקים בהם מתנהלים חשבונות החברות בו הם מאיימים בתביעות אם יאושרו הוראות תשלום של וגנר. מחשש אותם מכתבים, הבנקים לא מאושרים הוראות של וגנר. זאת ועוד, פטריק שילם מכיסו את שכרו של אולף אך התובעת שלחה לוגנר מכתב לפיו אסור לו לעשות שימוש בכסף שכן לטענתה המדובר בכספי משקיעים.
עוד נטען, כי אולף שלח את ההחלטות הממנות את וגנר לרישום ברשם החברות הגרמני, ואילו התובעת הגישה התנגדות לרישומו ומסכלת את הרישום.
למעשה התובעת פועלת לסיכול מינוי הדירקטורים תוך ידיעה כי החברות נמצאות ללא ניהול, תוך שהיא עוסקת בריקון חשבונות הבנק של החברות.
42. נוכח האמור לעיל, ומצב החברות, הודיע וגנר כי בכוונתו להגיש בקשה להכריז על וודגסן (נכס מספר 2) כחדלת פירעון. לעניין זה הסביר שעל פי הדין הגרמני כאשר דירקטור מגלה שחברה אינה יכולה לשאת בחובותיה יש לו חובה בדין להגיש תוך 21 יום בקשה לבית המשפט שיכריז עליה כחדלת פירעון, קרי עד ליום 15.11.2023. לטענתו, אולף ווגנר סבורים שההכרזה על וודגסן כחדלת פירעון תמוטט את כל הקבוצה בעיקר בשל יחסי גומלין ההדוקים בין החברות ותביא לחדלות פירעון של החברה גם כן. נוכח החשש האמור, פנה הנאמן לתובעת בדרישה לאשר את מינויו של וגנר ולעצור את חדלות הפירעון, אך התובעת אדישה לתוצאה זאת.
43. לטענתו, הליך חדלות הפירעון נובע מ - DEAD LOCK ולא מחוסר תזרים ועל כן מינוי דירקטור חיצוני יאפשר ניהול תקין והבטחת השקעת הנהנים.
44. על כן נטען כי על בית המשפט להפעיל סמכותו בהתאם לתקנה 111 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) למנות כונס נכסים זמני אשר ייקח את סמכויות התובעת ויפעל כדירקטור בחברה ההולנדית להציל אותה מחדלות פירעון. בית המשפט מתבקש למנות כונס זמני ולהסמיכו לקבל החלטות במסגרת החברה ההולנדית או כל החברות בקבוצה, הכול לטובת המשקיעים.
45. לטענת הנאמן הוא מונה כנאמן ועל כן ובהתאם לסעיף 10 לחוק הנאמנות התשל"ט-1979 הוא מוסמך לבקש מבית המשפט כל סעד שנדרש להגן על נכסי הנאמנות, כמו גם למנוע להם נזקים.
46. לטענתו, הליך חדלות פירעון בנכסים יביא בהכרח להפרה של כל הסכמי ההלוואה או השעבוד של הנכסים ולמימוש מידי וכפוי של כל הנכסים לצורך כיסוי מידי של כל ההלוואות או האג"ח החלים על הנכסים. מכירה כפויה תפחית את המחיר הנכס ובהתחשב בכך שעל כל הנכסים רובצת משכנתא יכול ומחיר מופחת יכסה את ההלוואות בלבד מבלי שתיוותר החזר הקרן למשקיעים. זאת נוסף לעלויות הליך חדלות הפירעון בחו"ל שצפויות להיות אדירות.
47. לטענתו, התובעת פועלת לריקון חשבונות החברות ומעבירה כספים לכיסה תוך ידיעה כי הדבר יחייב את וגנר להכריז על החברות כחדלות פירעון.
48. עוד נטען, כי הנאמן זכאי ובעל סמכות להגיש את הבקשה למינוי כונס זמני לזכויות החברה ההולנדית שכן החברה ההולנדית מהווה 100% בכל אחת מהשותפויות המוגבלות בגרמניה (KG) שמנהלות את נכסי הנאמנות. משמע, חדלות פירעון תשפיע ותפגע בנכסי הנאמנות.
49. לטענתו, לא יגרם לתובעת כל נזק ממינוי כאמור שכן הכונס הזמני יפעל רק לטובת החברה ההולנדית ולא יפגע בזכויות החברה ההולנדית. כאשר התנהלות התובעת היא הגורמת לנזק בלתי הפיך לנכסי הנאמנות.
50. על מנת להדגיש את גודל הבהילות, הובהר כי וגנר התפטר מחברת MOD בהיעדר תשלום שכר טרחה והתנהלות התובעת. MOD היא חברה המשמשת כמנהל כללי בתאגידים בבעלות החברה ההולנדית. התפטרותו מחמירה את מצב הנהנים שכן היא משאירה את התאגידים ללא יד מכוונת על מנת להבטיח ניהול תקין.
51. על כן התבקש בית המשפט למנותו ככונס נכסים על מניות התובעת בחברה ההולנדית או זכויותיה מכוחן, בכל חברה אחרת המנהלת זכויות או חשבונות בנק בנכסי הנאמנות ולמנות את הכונס הזמני כדירקטור באותן חברות במקום שובל, וכן להסמיך את הכונס לקבל כל החלטה מחייבת לצורך שמירה, ניהול נכסי הנאמנות והבטחת כספי הנהנים, כל זאת עד להכרעה בתביעה שכנגד.
52. עוד עותר הנאמן, במסגרת בקשה 132, להורות לו להתקשר בשם שותפות טרייר בגרמניה בהסכם הלוואה עם החברה ההולנדית, שהיא חברת האם של החברות המחזיקות בנכסים, על מנת להעמיד לחברה ההולנדית מימון ביניים בסך של 100,000 יורו מתוך הכספים שהתקבלו ממכירת נכס 19.
במסגרת בקשה זאת חוזר הנאמן על הטענות בבקשה למינוי כונס נכסים וטוען בנוסף שוגנר מצהיר כי הוא זקוק בדחיפות למימון לצורך ביצוע פעולותיו לרבות שכרו ושכר אנשי מקצוע שיסייעו בעבודתו. וגנר דורש 100,000 יורו שישולמו ישירות אליו. לאור ניסיון העבר בו נאלץ להתפטר לאחר ששובל לא שילם את שכרו.
53. פועלו של וגנר חיוני לשרידות החברות ומניעת הליכי חדלות פירעון, ככל שכרו ישולם הוא ימשיך בעבודתו עד למועד בו יכריע בית המשפט בגרמניה כי אין בסיס לבקשות התובעת ויש לרשום את המינוי כדירקטור בחברות, אז גם יוכל לבצע תשלומים מתוך החברות ולא יהיו הליכי חדלות פירעון. כיוון שמכירת נכס 19 הותירה סך של 7.8 מיליון יורו בחשבון הנוטריון בגרמניה הרי מבוקש שבית המשפט יתיר לחתום על הסכם הלוואה עם חברה בשם M PROPERTIES בשליטת פטריק, כאשר בהסכמת אולף יועבר הכסף ישירות לוגנר.
54. המשקיעים המיוצגים נתנו הסכמתם לבקשה.
תשובת התובעת לבקשות הנאמן
55. בהתאם להסכם הרכישה אשר נכתב ונוסח על ידי הנאמן ונחתם על ידי כל אחד מהמשקיעים, קובע סעיף 4.2 כי השליטה המלאה והבלעדית בניהול הנכס והליך המכירה והרכישה הוא של התובעת.
בסעיף 6.7 להסכם הנאמנות אשר נכתב ונחתם על ידי הנאמן חל עליו איסור למכור, להעביר או לשעבד את הזכויות במקרקעין, ובהתאם לסעיף 11 להסכם הנאמנות נקבע כי בכל הנוגע לביצוע פעולה עבור הנהנה, הרי שנהנה אינו יכול לבקש מהנאמן לבצע פעולות המנוגדות לתנאי הסכם הרכישה.
56. לטענתה, כפי שפורט בעבר, היא מנהלת הליכים משפטיים נגד פטריק בגדרם הוטלו על פטריק וחברות בבעלותו עיקולים רבים ואף ביום 26.9.2023 ניתן נגדו פסק דין בגין מכירת נכס 3 ללא ידיעתה וגניבת כספי התמורה ובהתאם חויב להשיב לה כ- 6.5 מיליון יורו בתוספת ריבית.
בד בבד, התברר כי המאבק בפטריק כרוך בהוצאות רבות הממומנות מהכנסות הנכסים מדמי שכירות באופן שווה ובהתאם לחלקו של כל אחד מהנכסים להליך המשפטי שבגינו נדרשת ההוצאה.
57. למרות כל פסקי דין וההחלטות שניתנו נגד פטריק, הנאמן אינו רואה כל פסול ומשתף איתו פעולה תוך סיכון המשקיעים להפסד נוסף, ורק לאחרונה התעלם מגניבת דמי השכירות של נכס 19 על ידי פטריק לתקופה מיום 1.1.2023 בסך של 477,140 יורו, אשר היו אמורים לעבור לקונה. זאת נוסף על עצימת עיניו של הנאמן אשר איפשר לפטריק לגנוב 5.5 מיליון יורו מתמורת המכירה, אשר בגינן לא ניתן לתבוע את פטריק ללא ייפוי כוח של הנאמן לב"כ בגרמניה.
בעקבות המינוי של אולף ושל וגנר הסבירו ב"כ התובעת בגרמניה למנהליה כי אם וגנר יחתום על ייפוי כוח ניתן יהיה לתבוע את פטריק בנכסים בהם הוא משמש כנאמן ונגנבו כספים על ידי פטריק ורצוי לעשות כן בהקדם נוכח חוק ההתיישנות על פי החוק הגרמני.
היות ומותב זה קבע כי לא ניתן לחייב את הנאמן לחתום על ייפוי כוח להגשת תביעה בגרמניה, פנו ב"כ התובעת בגרמניה לוגנר לשם הגשת תביעות נוספות נגד פטריק בשל גניבות שביצע בשלושה נכסים ובשווי רב. אף וגנר התעלם מפניותיהם וסירב לשתף פעולה.
58. לעניין זה הובהר כי וגנר התפטר מתפקידו ביום 14.11.2023 באופן חלקי ובחברות של נכסים 14 ו- 19 הוא ממשיך בתפקידו.
59. במקביל פנתה המשיבה לאולף ועדכנה אותו על פסקי הדין שניתנו נגד פטריק וביקשה ממנו כי לאור חשדה שפטריק העביר לאולף שכר מכספי הנכסים, יציג אסמכתה למקור התשלום על מנת לוודא שפטריק לא ממשיך בגניבותיו.
60. יתרה מזאת התברר כי אולף מנסה לפעול בניגוד לפסקי הדין שהתקבלו לגבי ניהול החברה בגרמניה ולהעביר החלטות בחברות אשר כל מטרתן להרחיק את התובעת מניהול החברות בגרמניה ולתת לוגנר ביחד עם פטריק חופש פעולה ובמיוחד להעביר החלטה המנוגדת לתקנון החברה המחזיקה בבאדן באדן ולקחת מיליון יורו מבלי שהתובעת תדע על כך.
61. התובעת פנתה לבית המשפט בהולנד לגבי מחדליו של אולף ובגרמניה לגבי מחדליו של וגנר, והתקיימו דיונים בימים 27.11.2023 ו- 30.11.2023. לעניין זה נטען כי ערכאות אלו הן היחידות בהן ניתן לחקור את אולף ווגנר ולברר את הטענות שמעלה הנאמן בעניינם.
62. בהמשך התברר לתובעת כי למרות הניטרליות של וגנר ואולף, הללו פועלים במרץ יחד עם הנאמן ופטריק למכור את מחצית מנכס 14.
63. בניגוד לדד ליין של ה- 15.11.2023 שציין הנאמן כהצדקה לקבלת בקשתו, לא ננקטו כל הליכי חדלות פירעון נגד החברה ההולנדית או על חברה אחרת הקשורה לתובעת.
64. הנאמן טוען לחדלות פירעון בנכס 2 בוודגסן, אולם הכספים היחידים שחסרים שם הם הכספים שפטריק גנב ובגינן מתנהלת תביעה נגדו ואף הוטלו עליו ועל חברות בבעלותו עיקולים בהיקף של כ- 4 מיליון יורו.
65. לטענתה, שיא החוצפה היא בקשת הנאמן להסדיר הלוואה מכספי מכר נכס 19 לחברה ההולנדית, בכדי שזאת תעביר את הכסף לפטריק שיעביר לוגנר ושיהיה אפשר למכור מחצית מנכס 14. מלבד שיש צורך לתבוע את פטריק על גניבת 8.7 מיליון יורו מכספי מכירת נכס 19, הרי שנוכח אדישות הנאמן פטריק גונב מידי חודש את דמי השכירות לנכסים 14 ו- 17.
66. כלל הטענות לחדלות פירעון אינו מגובות באסמכתאות, ובמקרה הטוב מגובות בדבריהם של אולף וגנר ופטריק שאלו כאמור ייחקרו בבתי המשפט בגרמניה והולנד.
67. עוד לא ברור כיצד הנאמן אשר מצהיר כי הוא אינו מנהל את הנכסים, החל לחרוג מתפקידו ופועל למכור את נכס 14, ובמקביל מתכנן לנייד כספים מפרויקט לפרויקט ועוד.
68. באשר לבקשה למתן הוראות נטען על אף פסקי הדין שניתנו נגד פטריק והידועים לנאמן, הוא עדיין מאמין כי אם יינתן לפטריק הלוואה של 100,000 יורו, הנ"ל ישלם אותם לוגנר ולא יגנוב אותם כפי שגנב עד היום.
69. לטענתה, כל מטרת הבקשה למימון היא לעקוף את התובעת ולמכור מחצית מנכס 14 מאחר ווגנר מתנה את אישור המהלך בהעברת תשלום שכרו. לטענתה, מתן הלוואה בסך של 100,000 יורו דרך חברה של פטריק לא תועיל הן נוכח הסיכוי כי פטריק יגנוב את הכסף לכיסו ובין אם נוכח סירובו של וגנר לתבוע את פטריק בתביעות נוספות.
תשובת המשקיעים המיוצגים
70. בראשית תשובתם ציינו כי הם מסכימים לבקשת הנאמן. אך ביקשו לפרט מידע נוסף הרלוונטי להכרעה.
71. החברה ההולנדית, היא חברת האם המחזיקה בעקיפין כמעט בכל התאגידים שעל שמם רשומים הנכסים שנרכשו בכספי משקיעי התובעת (להלן: הקבוצה), נשלטת בחלקים שווים על ידי התובעת ופטריק. ביניהם מתנהלים הליכים משפטיים מזה שנים ובגינם נקלעה חברת האם למבוי סתום.
72. משכך קבע בית המשפט בהולנד בהחלטה מיום 20.7.2023 כי החברה ההולנדית אינה מתפקדת ועל מנת לחלצה מהמבוי הסתום יש למנות לה דירקטור בלתי תלוי שיקבל עבורה החלטות מתוך ראיית טובתה וטובת הקבוצה, ובהתאם מונה אולף כדירקטור של החברה ההולנדית, אשר לא הייתה לו כל זיקה קודמת לחברה ההולנדית או לבעלי מניותיה.
73. מכיוון שהקבוצה מורכבת משורת תאגידים גרמניים, שבכל אחד מהם נדרשת קבלת החלטות שוטפת, מינה אולף את וגנר, מומחה בתחום שיקום חברות, לדירקטור מכריע בכל אחד מהתאגידים הללו, נוסף לפטריק ושובל, כך שביחס לכל החלטה יוכל להיווצר רוב ויתאפשר לחברות הקבוצה לקבל החלטות. וגנר מונה לתפקיד דומה לפני יותר משנה ממנו נאלץ להתפטר לאחר שהתובעת סירבה לאפשר את תשלום שכרו.
74. נוכח טענותיה של התובעת נגד פטריק ניתן היה לצפות כי תקדם בברכה ניהול הקבוצה על ידי אנשי מקצוע אובייקטיבים, אך במקום זאת היא פועלת לסכל את עבודתם, שכן מנעה מהם לעשות שימוש בכסף שהפקיד פטריק בקופת בית המשפט בהולנד לצורך הבטחת שכרם; מנהלת הליכים משפטיים לבטל את מינויים; הודיע לבנקים מסחריים כי מינוי וגנר שנוי במחלוקת ואין לכבד את הוראותיו.
75. נוכח התנהלות התובעת הודיעו וגנר ואולף כי בנסיבות אלו הם מחויבים לפתוח בהליכי חדלות פירעון בעניינם של חלק מתאגיד הנכסים ושל החברה ההולנדית, לחילופין על מנת שלא לשאת באחריות כאמור עליהם להתפטר באופן שיחסל את שאריות אמון הנושים בגרמניה בקבוצה ויביא את נושי התאגידים לפתוח בעצמם בהליכים שיביאו לקריסת הקבוצה כולה. לטענתם במצב כזה יתאיינו סיכוייהם לקבל את כספם חזרה.
76. אולף ציין כי הזהיר את התובעת בדבר התוצאות הצפויות של התנהלותה אולם זו גילתה אדישות מוחלטת ולהתרשמותו נראה כי היא אף חותרת ביודעין לקריסת הקבוצה.
77. לטענתם, בשנה וחצי האחרונות נחשפו לעיניהם מעשי תרמית שיטתיים שבוצעו על ידי התובעת החל מעצם העובדה שגייסה כספים לצורך יצירת נכסים לעצמה. דרך עמלות עתק שגבתה בלי לתת על כך דין וחשבון, וכן ערבוב בין כספי משקיעים בפרויקטים שונים, וכלה בשימוש חסר רסן בכספי המשקיעים למטרותיה ובניגוד לרצונם. מהמידע הרב שהצטבר עולה כי התובעת אינה פועלת לטובת המשקיעים ומעדיפה את האינטרס הצר שלה על טובתם.
דיון והכרעה בבקשת התובעת לצו מניעה (בקשה 123)
78. לאחר ששמעתי חקירות של המצהירים, עיינתי בטענות הצדדים ובסיכומיהם בכתב, ומבלי להכריע באופן מוחלט בטענות הצדדים, דבר שאיני נזקקת לו, אני מורה על דחיית הבקשה. אנמק.
79. בבקשה לסעד זמני נבחנים שני שיקולים עיקריים: סיכויי התביעה – במסגרתו על התובע לסעד זמני להראות שלא מדובר בתביעת סרק, אלא בשאלה רצינית לדיון (ראו תקנה 95(ב) לתקנות); ומאזן הנוחות – במסגרתו על בית המשפט לבחון אם בהערכת מכלול הסיכונים והסיכויים, אי מתן הסעד הזמני עלול להסב נזק למבקש שיהיה גדול מהנזק שעשוי להיגרם למשיב אם יינתן אותו סעד זמני (ראו: תקנה 95(ד)(1) לתקנות). ככלל, בין שני השיקולים הללו מתקיימת "מקבילית כוחות", אך נקבע זה מכבר בפסיקה כי הבכורה תינתן לשיקולים במסגרת מאזן הנוחות (ראו רע"א 5841/11 אקסלרוד איטה נ' בנק מזרחי, בפסקה 24 (20.9.2011)). לצד שיקולים אלה, על בית המשפט להתחשב גם בשיקולי יושר וצדק, ובתוך כך – בתום ליבו של מבקש הסעד והמועד בו הוגשה הבקשה (תקנה 95(ד)(3) לתקנות). ראו רע"א 1708-23 רפי אשמי נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ, 7.5.2023, סעיף 14. לאור עקרונות אלה אבחן את המקרה הנדון.
80. הנאמן בשם המשקיעים פועל כדי למכור את חלקם של המשקיעים בנכס 14. המשקיעים הם בעלי 50% מנכס 14, כאשר 50% הנותרים של נכס 14 מוחזקים על ידי התובעת ופטריק דרך אחד מתאגידי החברה ההולנדית. בהתאם להסכם הרכישה עולה כי התובעת מוגדרת כנותנת שירותי ניהול לרכישת הנכס בגרמניה לכל המשקיעים במשותף.
81. המשקיעים, שהם אלה שהשקיעו את ההון העצמי בנכס, מעוניינים במכירה. בנכס 14 השקיעו 74 משקיעים כארבעה מיליון יורו. בתגובת הנאמן לצו המניעה מיום 21.11.2023 הוא ציין שהוא ערך הצבעה ובה 67 הצביעו בעד המכירה, אף אחד לא התנגד ו -5 לא הביעו עמדה (סעיף 34 לתגובה). ביום 29.11.2023 הנאמן אף צירף אישורים בכתב של מרבית המשקיעים למכירת נכס 14 (50 שהסכימו וללא מתנגדים). בדיקת המצביעים הראשונה אף מעלה שיותר ממחצית מהם מיוצגים במסגרת הליך זה על ידי באי כוח המשקיעים (ראו ייפויי הכוח שצורפו על ידי באי כוח המשקיעים בקלסרים). לעניין זה לא מיותר לציין שעל פי סעיף 10 להסכם הנאמנות, מנגנון ההחלטה של המשקיעים הוא "הצבעה או הסכמה בכתב".
82. התובעת מבקשת למנוע מהמשקיעים לבצע את המכירה באמצעות צו מניעה זמני שיאסור על הנאמן, שאמור לחתום על מסמכי המכירה בשם המשקיעים, לחתום על המסמכים. לדברי הנאמן, הקונה של נכס 14 ציין שימתין עם הרכישה עד ליום 8.12.2023.
83. לשלב זה של הדיון שהוא דיון בסעד זמני, די בכך שאציין שעל פי זכות הקניין, שהיא כידוע זכות בעלת מעמד חוקתי, זכאים המשקיעים למכור את רכושם ועל מנת למנוע זאת מהם צריכה התובעת להראות עילה של ממש. ודוק, התובעת לא טוענת לזכויות ביותר ממחצית הנכס, ואין מחלוקת שמחצית הנכס שייכת למשקיעים בלבד ואין לתובעת כל זכויות בהם.
84. בסיכומי התשובה של התובעת נראה כי גם היא סוברת כך ולכן נכתב שם: "התובעת תחזור ותדגיש כי כל התנגדותה למכירה נובעת מאי כדאיות העסקה" (סעיף 14 לסיכומי התשובה). למרות זאת, ולמען הזהירות אדון במכלול טענות התובעת, לרבות "אי הכדאיות".
85. נראה כי יש לפתוח דווקא בסעיף 6.3 להסכם הרכישה הקובע כי תקופת ההחזקה של הנכס על ידי המשקיעים תהיה לפחות 6 שנים, כאשר אין מחלוקת כי אלו חלפו להן באוקטובר 2023. לעניין זה נכתב במפורש בסעיף 6.3 רישא: "מוסכם על ידי המשקיעים בחתימתם על הסכם זה כי כברירת מחדל יחזיקו בנכס כבעלים לפחות 6 שנים מיום רכישת הנכס, ובחלוף 6 שנים (אלא אם הוחלט אחרת) יוצא הנכס למכירה" (ההדגשה הוספה – ע' ר'). מכאן שאומד דעת הצדדים היה שהנכס יימכר בתום שש שנים של החזקה "אלא אם יוחלט אחרת". דהיינו המשקיעים ציפו שהשקעתם תושב להם בתום שש שנים. החלטה "אחרת" המבטלת את המכירה בתום שש שנים, בכתב או בעל פה, שהובאה בפני המשקיעים - לא הוצגה בפני.
86. התובעת בסיכומי התשובה מתייחסת לסעיף זה (סעיף 6.3) תוך שהיא מפנה לסעיף 4.2 להסכם הרכישה וטוענת שעל פיו ההחלטה בנוגע למכירה "שייכת לתובעת בלבד" (סעיף 10 לסיכומי התשובה של התובעת). בדקתי את סעיף 4.2 להסכם הרכישה ושם נכתב:
"השליטה המלאה והבלעדית על ניהול הנכס והליך הרכישה והמכירה, כמו גם הסמכויות לפעול בשם המשקיעים תהיינה בידי נותן שירותי הניהול. נותן שירותי הניהול ינהל את כל עסקי וענייני המשקיעים בנכס לפי שיקול דעתו ויהיה רשאי לבצע לצורך כך כל פעולה שהיא העולה בקנה אחד עם לצורך השלמת רכישת הנכס וניהולו, בעצמו או בשם המשקיעים" (ההדגשה הוספה – ע' ר').
87. לטעמי, בשלב זה של הדיון שהוא כאמור סעד זמני ובטרם שמיעת כל הראיות, הרי הדרך הסבירה לקרוא הוראה זו היא תוך הדגשת המילה "הליך", "הליך הרכישה והמכירה", אשר יהיו בשליטה המלאה והבלעדית של התובעת. אך עצם קבלת ההחלטה על המכירה אינה בגדר "הליך המכירה". זו הפרשנות הסבירה ביותר של קריאת הטקסט, משום שכל פרשנות אחרת מפקיעה מידי המשקיעים את המאפיין הבולט של זכות הקניין והיא הזכות למכור את הנכס. פגיעה כל כך חמורה במשקיעים מן הראוי לה שתעשה בצורה מפורשת ולא כבדרך אגב בהוספת מילה אחת "מכירה" לתוך סעיף שעיקרו עוסק בניהול הנכס ומתן שירותי ניהול למשקיעים. לכן פרשנות סבירה, לשלב הסעד הזמני, תכוון לכך שכוונת הסעיף היא להקנות שליטה על ההליך של המכירה, אך לא על החלטה על עצם המכירה.
גם הסיפא לסעיף 6.3 להסכם הרכישה והסעיפים הנוספים המובאים בסיכומי התובעת כהוכחה לשליטה של התובעת בהליך המכירה אין בהם כדי לשכנע בשלב זה.
כך גם, סעיף 6.7 להסכם הנאמנות אוסר על הנאמן למכור את חלקו של המשקיע בנכס "ללא הסכמתו המפורשת של הנהנה", כאשר הנאמן מציג הסכמה של מרבית המשקיעים. בכל מקרה אין בפני בקשה לצו מניעה של משקיע, אלא התובעת, שהיא נותנת שירותי הניהול, היא שעתרה לצו המניעה.
וכן, סעיף 11 להסכם הנאמנות הקובע שהנהנה לא יכול לבקש מהנאמן לבצע פעולות שהן בניגוד להסכם הרכישה, הרי שכפי שציינתי פרשנות סבירה היא שהסכם הרכישה לא התכוון למנוע החלטה על מכירה של הנכס בוודאי בתום שש השנים שנקבעו להחזקת הנכס.
88. אשר לסוגיית השליטה בהליך המכירה, הקבועה בסעיף 4.2 הנ"ל, יש בה הגיון רב, כל עוד בין המשקיעים לבין התובעת יש אמון, שאז לטובת כל המעורבים ויעילות הליך המכירה יש לאפשר לתובעת שליטה מלאה על ההליך.
אולם בדיון לפני עולה שאין עוד אמון בין המשקיעים לבין התובעת, כפי שמציינים באי כוח המשקיעים בסיכומיהם. ב"כ המשקיעים טוענים בשם המשקיעים, שהתובעת נגועה בניגודי עניינים בכל התנהלותה בנכס ולכן אין עוד מקום לאפשר לה שליטה מלאה על הליך המכירה, לכל הפחות בכל הנוגע לנכס הנדון, ובשלב זה.
כאן יש להזכיר שעד התובעת הסכים בחקירתו שהתובעת לא השקיעה כספים כלשהם בפרויקט (עמוד 32 שורה 8) לעומת המשקיעים שהשקיעו את מיטב כספם ומבקשים לנסות לקבלו חזרה. המשקיעים חוששים להשקעתם לנוכח ההליכים המשפטיים הבלתי פוסקים והמבוי הסתום שבהתנהלות בין התובעת לפטריק, אשר התובעת כלל אינה מסתירה את ההליכים והמבוי הסתום, אלא ההפך היא דורשת מהמשקיעים שהם יישאו בהוצאות העתק של אותם הליכים משפטיים (מעל 2 מיליון אירו, עמוד 11 שורה 16 לפרוטוקול) באמצעות כספים שמתקבלים מהנכסים. ההתנהלות בין התובעת לבין פטריק היא כזו שנכון לעכשיו, גם מינוי גורם חיצוני על ידי בית המשפט בהולנד ביולי 2023 (ראו הודעה מטעם המשקיעים מיום 26.11.2023) אינו מצליח לקדם את פעילות החברה שאינה מצליחה לשלם חובות או לחלק כסף למשקיעים.
מכאן שעל פניו, המשקיעים מעדיפים שלתובעת לא תהיה שליטה על הליך המכירה.
89. מכל האמור לעיל עולה שלמשקיעים נותרה תמיד הזכות למכור את הנכס על פי שיקול דעתם בוודאי כאשר הסתיימו להן שש השנים. לו הייתה התובעת פונה למשקיעים בסמוך לתום שש השנים, מציגה להם חוות דעת שמאית ומשכנעת אותם שאין מקום לבצע את המכירה כי אז היה מקום לטענתה שעליה להיות זו ששולטת בהליך המכירה. אולם משחלפו להן שש השנים ו"ברירת המחדל" היא מכירת הנכס והתובעת לא עשתה דבר לשם כך, הרי שזכאים המשקיעים שאיבדו אמון בתובעת לצאת בהליך מכירה משל עצמם והתובעת שעליה נטל ההוכחה צריכה לשכנע כי יש מקום לקבל בקשה לסעד זמני לעצור את המשקיעים מלמכור נכס השייך להם. לא מצאתי שבשלב זה הצליחה התובעת להרים את נטל ההוכחה.
90. טענה נוספת של התובעת היא התמורה שנקבעה למכירה הנסמך על חוות דעת שמאיות מגרמניה שניתנו עוד באוגוסט 2023. לטענתה, השמאויות שהוזמנו על ידי פטריק אינן משקפות את שוויו האמיתי של נכס 14. לעניין זה נטען כי המדובר בשמאויות שצורפו ללא אישור נוטריוני או אפוסטיל, לתובעת לא ניתנה האפשרות לחקור את עורכם, ועדות הנאמן בעניינם היא עדות שמועה.
91. עוד נטען על ידי התובעת, כי הנתונים בשמאויות שהוגשו אינם תואמים לדיווחים של פטריק, וגנר ואולף, וכי יש בהם כדי להשפיע על מחיר המכירה. לטענתה על פי השמאות דמי השכירות של בית האחיות הם בסך של 404,355 יורו ברוטו כפול 13.6 ועל כן נקבע שווי בית האחיות לסך של כ- 5.5 מיליון יורו בעוד שאם נחשב את דמי השכירות הנכונים של הנכס, הרי שהסכום הוא 841,755 יורו כפול 13.6 עולה כי שווי בית האחיות עומד על הסך של 11,477,868 יורו. לטענת התובעת, הנאמן מנסה לסייע לפטריק למכור את בית האחיות בחצי מחיר. עוד היא טוענת שלנוכח המוניטין של פטריק הרי שרוב הסיכויים כי הנאמן והמשקיעים מוטעים על ידו.
92. לעניין זה מתמודד הנאמן אחד לאחד עם טענות התובעת ועונה להן באריכות בסיכומי התשובה שלו (סעיפים 18-8), תשובות אלה משכנעות לשלב זה של הדיון. אולם מבלי לקבוע מסמרות בסוגיית השמאות, די אם אציין שהתובעת לא הציגה חוות דעת שמאית משל עצמה ואף לא ביקשה ארכה כדי להגיש אחת כזו, זאת כאשר חוות הדעת הוגשה על ידי הנאמן ביום 15.11.2023 ואילו הדיון התקיים ביום 28.11.2023, די זמן להזמנת שמאות. לא זאת אף זאת, שלו הייתה התובעת מבקשת, כי אז היה נדחה הדיון על מנת לאפשר לה הצגת חוות דעת מטעמה, אך בקשה כזו כלל לא הוגשה. התובעת, למרות שידעה שחלפו להן שש שנים לא הצטיידה מראש בחוות דעת לקראת חלוף שש השנים שתוכל לבסס החלטה אחרת מאשר מכירה, כפי שמחייב סעיף 6.3 להסכם הרכישה. וחשוב מכל האמור לעיל הוא, שהמשקיעים מבקשים למכור את חלקם וסבורים שזה הסכום המתאים להם. המשקיעים חוששים מהמשך המבוי הסתום בחברות, ההליכים המשפטיים בין פטריק לבין התובעת והשלכותיהם על השקעתם, ומבקשים לצאת מן ההשקעה במהירות, ועל פניו זוהי זכותם המלאה.
93. בשולי הדברים אעיר, כי לו סבורה התובעת שהמחיר כה נמוך יכולה היא לרכוש את מחצית הנכס השייכת למשקיעים במחיר המוצע בעצמה או באמצעות אחרים ובכך תסתיים הפרשה בכי טוב.
94. מכל האמור לעיל עולה, שמאזן הנוחות במקרה זה עומד לטובת המשקיעים. המשקיעים חוששים לאובדן הסכומים שהם השקיעו בנכס; בעוד שאין מחלוקת שהתובעת לא השקיע כלל כסף משל עצמה בנכס, ולכן הסיכון של המשקיעים גדול בהרבה מזה של התובעת, שאינה מסכנת כסף של עצמה, ומכאן שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשקיעים.
95. סוף דבר, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה.
דיון והכרעה בבקשות הנאמן למינוי כונס נכסים ולהוראות (בקשות 130 ו- 132)
96. תקנה 111 לתקנות, אשר עניינה בכינוס נכסים זמני קובעת כדלהלן:
"111.(א) בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני (להלן בסימן זה – כונס) על נכסים "מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
(ב) בית המשפט הדן בבקשה למינוי כונס יביא בחשבון את סכום החוב או שווי הנושא, את הסכום שהכונס יכול להשיג לפי המשוער ממכירת הנכסים או ניהולם, את העלויות המשוערות הכרוכות במינויו ובביצוע תפקידו, ואת הנזק העלול להיגרם לנתבע עקב מכירת הנכסים או ניהולם בידי כונס, ורשאי הוא להורות על עריכת בדיקה או חקירה בכל עניין הקשור לכך."
97. בהתאם לפסיקה "......לא על נקלה ימנה בית משפט כונס נכסים זמני לפני שניתן פסק דין, אף מקום שסעדים זמניים אחרים לא השיגו את מטרתם, לנוכח העובדה כי מדובר בסעד חמור המפקיע בפועלו את שליטתו של אדם ..... מתן צו כזה מחייב אפוא זהירות רבה ומיוחדת מצד בית המשפט " (רע"א 1608/13 ישראל קרויז נ' יהודה אמיתי (8.4.13)).
98. סעד כינוס הנכסים, עת הוא ניתן כסעד זמני, הוא סעד הניתן במשורה שכן הוא מאפשר פגיעה בקניינו של הנתבע עוד בטרם ניתן פסק דין ובטרם נדונו והוכרעו טענות הצדדים וזכויותיהם [ראו רע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ נ' דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ (10.4.2007); עניין קרויז לעיל; רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ ואח' נ' פז חברת נפט בע"מ, פ''ד נו(6) 550, 554 (2002); רע"א 3665/09 טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פישנקוב (18.6.2009)].
99. לאור הפסיקה לעיל ונסיבות העניין לא מצאתי הצדקה לקבלת הבקשה ומינוי כונס נכסים על זכויות התובעת בחברה ההולנדית. אנמק.
100. לטענת הנאמן, וגנר הודיע כי בכוונתו להגיש בקשה להכריז כחדל פירעון על תאגיד המחזיק בנכס נוסף בגרמניה (נכס 2 בוודגסן), הכרזה אשר עלולה למוטט את כל הקבוצה, בעיקר בשל יחסי גומלין ההדוקים בין החברות, ואף עלולה להביא לחדלות פירעון של החברה ההולנדית.
101. לטענתו, כאמור, הליך חדלות הפירעון נובע מ - DEAD LOCK ולא מחוסר תזרים ועל כן מינוי דירקטור חיצוני יאפשר ניהול תקין והבטחת השקעת המשקיעים. על כן יש למנות כונס נכסים על זכויות התובעת בחברה ההולנדית.
102. עוד הוא טוען, כי מהבקשה והחקירה עולה תמונה מדאיגה ביותר לפיה התובעת בעלת אינטרסים המנוגדים לאינטרסים של המשקיעים, וכל רצונה להשתלט על כספי המשקיעים ומובילה בידיעה גמורה את כלל הנכסים כולל כספי המשקיעים לחדלות פירעון.
103. עוד התבקש בית המשפט להורות לנאמן להתקשר בהסכם הלוואה בסך של 100,000 יורו עם החברה ההולנדית על מנת לשלם את שכרו של וגנר.
104. מעיון בטענות כלל הצדדים עולה כי הנושא של מינוי דירקטור נוסף לחברה ההולנדית נדון בבית המשפט המסחרי בהולנד.
105. בית המשפט בהולנד, קיבל את בקשתו של פטריק, לנטילת זכויות החתימה הבלעדיות למי מהצדדים ומינוי דירקטור חיצוני, ומינה את אולף לדירקטור בחברה. אולף מתוקף תפקידו החליט על מינויו של וגנר כדירקטור נוסף על פטריק ושובל בחברות בבעלות החברה ההולנדית.
106. לטענת הנאמן, התובעת מונעת מוגנר לבצע את עבודתו; היא אינה מאשרת תשלומים; היא הגישה בקשה לביטול מינויו של וגנר; מורה לבנקים שלא לאשר הוראות תשלום של וגנר; וכן הורתה לוגנר לא לעשות שימוש בתשלום שהועבר לו על ידי פטריק בטענה כי המדובר בכספי משקיעים.
107. לטעמי, אין בטענות שפורטו על ידי הנאמן כדי להצדיק מתן סעדים על ידי בית משפט זה ביחס לבעלי תפקיד אשר מונו על ידי בית המשפט בחו"ל.
108. היות ובית המשפט בהולנד הוא שעסק במינוי הדירקטור, והיות וטענות הנאמן מכוחן מבוקש למנות כונס נכסים הן כי התובעת פועלת לסיכול החלטותיו של בית המשפט בהולנד ועבודתם של וגנר ואולף, הרי שמן הראוי כי טענות בסוגיה זאת יונחו לפתחו של בית המשפט, אשר מינה את בעלי התפקיד.
109. בתכתובות הדואר האלקטרוני אשר צורפו כנספח ד' לבקשת הנאמן, משיב אולף לפניות שנעשו אליו על ידי ב"כ המשקיעים וכן הנאמן, ומפרט את התנהלות התובעת מול הבנקים ואשר מונעת, לטענתו, את פעילותו ופעילות וגנר, אך מתכתובות אלו לא עולה כי נעשתה פנייה לבתי המשפט השונים, אשר הורו על מינויו, בעניין התנהלותה של התובעת, והעדר יכולתם של אולף ווגנר לפעול מכוח אותו מינוי.
110. אומנם בסיכומיו צמצם הנאמן את בקשתו וטען כי הסעד הוא למינוי כונס נכסים זמני אשר יקבל את זכויות החתימה של המבקשת בחברה ההולנדית, יאשר את מינויו של וגנר, וכי כונס הנכסים יבטיח מינויו של וגנר בלבד והוא לא ינהל את הנכסים במקום התובעת, וככל שמגיעים לה כספים היא תתנהל מול וגנר. אך לטעמי נימוקי הדחייה לעיל יפים אף ביחס לסעד מצומצם זה.
111. הנאמן אף טוען בסיכומיו כי לבית משפט זה סמכות לאשר מינוי כונס נכסים על אף היותה של החברה ההולנדית חברה זרה, שכן התובעת לא טענה לעניין סמכות בית המשפט. עוד טען שלבית משפט זה סמכות, היות וכל הצדדים בישראל: הנהנים הנאמן ונותני השירות; הסכסוך מתנהל בפני בית משפט בישראל ומבוקש למנות כונס ישראלי אשר פועלו יהיה לאשר מינוי דירקטור ולא לפעול בהולנד. עוד לטענתו, הסכם ההשקעה ממנו שואבת התובעת את סמכותה קובע כי הסמכות הייחודית לדון בכל עניין היא לבית המשפט בישראל, ולכן כל הזיקות מפנות לישראל ומכוחן סמכות לבית המשפט הנכבד.
112. מבלי להכריע לגופו של עניין, הרי שבראש ובראשונה יש להדגיש, ששאלת סמכותו של בית המשפט להעניק סעד למי מהצדדים אינה תלויה בהסכמת מי מהצדדים ליתן לו הסמכות לדון בטענה כזאת או אחרת. שנית, אומנם הצדדים להליך מצויים בישראל אך עניינה של בקשת הנאמן הרחבה, כמו גם בקשתו המצומצמת, הוא בבעלי תפקיד אשר מונו בחו"ל ועל כן מן הראוי כי כל הטענות באשר לאישור שכרם ויכולתם לבצע את תפקידם, ייעשה מול בית המשפט שמינה אותם.
113. עוד אוסיף, כי הטענות המועלות בבקשתו של הנאמן מופנות כלפי נכס 2, אשר כלל אינו חלק מהתביעה. הטענה כי ככל שנכס 2 ייכנס להליך חדלות פירעון הדבר עלול להוביל לכדור שלג שידרדר את מכלול החברות היא טענה שלא מצאתי לה ראיה של ממש.
114. על כן הבקשה למינוי כונס נכסים זמני, נדחית.
115. נוכח האמור לעיל, אף לא מצאתי להורות על קבלת הבקשה "למתן הוראות", שכן אף בקשה זאת עניינה בתשלום הוצאותיו של וגנר, אשר מונה על ידי בית המשפט בחו"ל ומן הראוי כי בית משפט אשר מינה אותו אף ייתן את ההוראות המתאימות לגבי הבטחת שכרו והמשך פעילותו כדירקטור.
סוף דבר
אני דוחה את כל הבקשות (123, 130 ו- 132).
בהתחשב בכך שגם בקשת התובעת וגם בקשות הנאמן נדחו – איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"ד, 07 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.