קונקרטי מועד תחילתו של האיסור; והשנייה – תחולתו במקום של האיסור, ואפשרות תיחומו לאזורים מסוימים בבסיס.
22. אשר לתחולת האיסור בזמן. כפי שצוין, בתום בחינה שנערכה בצה"ל, הוחלט כי מעתה ואילך יחלו הפעולות להכשרת הבסיסים לכל המוקדם יומיים לפני ערב החג, קרי: לא לפני י"ב בניסן בשעה 06:00. זאת בכפוף לחריגים מצומצמים כפי שפורטו לעיל. המשיבים הצהירו כי בכוונתם לעגן כללים אלה בנוהל חדש שייכנס לתוקפו לקראת חג הפסח הקרוב, ובכך באה סוגיה זו לכלל פתרון באופן שההכרעה בה התייתרה.
23. נותרה לדיון, אפוא, שאלת חוקתיות האיסור בהיבט של תחולתו הגורפת על כלל שטחי הבסיס. אקדים ואציין, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיה זו, כפי שהועלו בכתב ובעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בפקודות צה"ל הקובעות את האיסור – ובהתאם, אציע לחבריי כי נדחה את העתירה. כפי שיפורט להלן, עמדתי היא, כי אף שאיסור זה פוגע פגיעה מסוימת בזכויותיהם של חיילים המעוניינים לצרוך חמץ במהלך חג הפסח – משקלה היחסי של פגיעה זו אינו גבוה. כן הגעתי למסקנה כי האיסור עומד בתנאי פסקת ההגבלה הביטחונית: הוא נקבע "לפי חוק", הוא הולם את ערכי המדינה ונועד לתכלית ראויה, והוא אינו עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות הצבאי, בהתחשב, בין היתר, במתחם המידתיות הרחב הנתון לצה"ל בנסיבות העניין.
24. אפתח, אפוא, בסקירתם של פסקי דין קודמים שעסקו במגבלות על הכנסת חמץ וצריכתו במהלך חג הפסח, ואמשיך בדיון בהיבטי הפגיעה של האיסור בזכויות-יסוד של חיילי צה"ל המבקשים לצרוך חמץ בחג. לאחר מכן אתייחס קצרות לתחולתה של פסקת שמירת הדינים בענייננו, ולבסוף, אבחן את עמידתו של האיסור בתנאיה של פסקת ההגבלה הביטחונית. בתוך כך, אדון במקור הסמכות מכוחו נקבע האיסור; בהתאמתו לערכי המדינה ותכליתו; ובמידתיות הפגיעה בחיילים המבקשים לצרוך חמץ בפסח.
הפגיעה בזכויות – עניין בתי החולים ועניין ראיק
25.
--- סוף עמוד 18 ---
סוגיית תוקפו של איסור על הכנסת חמץ או צריכתו במהלך חג הפסח נדונה בשני פסקי דין קודמים של בית משפט זה. האחד, הוא עניין בתי החולים שכבר הוזכר, בו נדון איסור שהוחל על הכנסת חמץ לבתי חולים ברחבי הארץ, והשני, הוא עניין ראיק, בו נדונה עתירת אסיר, שאינו יהודי, שביקש שיסופק לו לחם בחג הפסח (רע"ב 4201/09 ראיק נ' שירות בתי הסוהר [פורסם בנבו] (24.3.2010) (להלן: עניין ראיק)).