אפנה, אפוא, לבחינת טענות העותרים לפגיעה בזכויות יסוד בנסיבות ענייננו.
הפגיעה בזכויות – הזכות לאוטונומיה ולחופש מדת
29. הזכות לאוטונומיה של הפרט, המעוגנת בהגנה החוקתית על כבוד האדם, מתבטאת בחירות היסודית הנתונה לכל אדם לחיות את חייו לפי החלטותיו שלו, לעצב את אישיותו ואת גורלו באמצעות בחירותיו, ובמובן זה להיות המחבר של "סיפור חייו" (ראו מבין רבים: עניין בתי החולים, בפסקאות 38-37; ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל", פ"ד נג(4) 526, 571-570 (1999); ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח ראבי ז"ל, פסקה 33 [פורסם בנבו] (4.12.2011) (להלן: עניין תנובה); אהרן ברק כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה 254-245 (2014) (להלן: ברק, כבוד האדם)). הזכות לאוטונומיה היא זכות כללית מטבעה, ופגיעה בה עשויה להתייחס, מעצם הגדרתה הרחבה, לכל מגבלה, קלה כחמורה, המוטלת על יכולתו של
--- סוף עמוד 21 ---
אדם לממש את בחירותיו בהיבטים שונים של חייו. ואולם, אך מובן, כי לא כל מגבלה, יהא תוכנה אשר יהא, תעלה כדי פגיעה בזכות החוקתית לאוטונומיה (וראו למשל: בג"ץ 3383/20 מימן נ' ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, פסקה 7 (24.2.2022); בג"ץ 7952/21 גרינבלט נ' הרשה להגנת הסביבה, פסקה 35 [פורסם בנבו] (24.7.2023); עניין תנובה, בפסקה 29). הנטייה להכיר בפגיעה באוטונומיה כפגיעה בזכות חוקתית מוגנת, תגבר ככל שמדובר במגבלה קשה המוטלת על היבט חשוב בחייו של אדם, הנוגע ליכולתו לחיות על-פי תפיסת עולמו, והמצדיק הגנה מיוחדת (ראו: בג"ץ 7245/10 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה, פ"ד סו(2) 442, 449-448 (2013); דני סטטמן וגדעון ספיר "חופש הדת, חופש מדת והגנה על רגשות דתיים" מחקרי משפט כא 5, 38 (2004) (להלן: סטטמן וספיר)).
30. ענייננו במגבלה המוטלת על יכולתם של חיילי צה"ל לאכול חמץ בשטחי הבסיס בו הם משרתים, במהלך חג הפסח. מגבלה זו מצומצמת בהיקפה במספר מישורים: היא חלה ימים בודדים בשנה בלבד, למשך שבעת ימי הפסח ויומיים קודם לכן במהלך ימי ההכשרה; והיא חלה רק על תחומי הבסיס, באופן שחיילים הלנים בביתם או כאלה הרשאים לצאת מן הבסיס במהלך היום – חופשיים לאכול חמץ מחוץ לבסיסם במהלך ימי החג. גם מבחינת סוגי המזון עליהם חלה ההגבלה, אין מדובר בשלילה מוחלטת של האפשרות לצרוך מזון פרטי, אלא הגבלת הצריכה של מזון חמץ בלבד. יוער כי הגם שמדובר בצמצום מסוים של סוגי המזון אותם רשאים החיילים לצרוך בתחומי הבסיס, לנוכח תחליפי החמץ המוצעים כיום בשוק המזון, מגבלה זו מותירה לחיילים מגוון רחב של סוגי מזון הניתנים לצריכה לפי העדפתם וטעמם (וראו למשל את האפשרות שעלתה בעניין ראיק לאספקת פיתות מקמח מצה – שם, בפסקה י"ד).