במספר פסקי דין, הכיר בית משפט זה בכך שהסדר המונע מאדם שאינו שומר כשרות לרכוש או לאכול מזון שאינו כשר – עשוי לעלות בנסיבות מסוימות כדי פגיעה בזכות לחופש מדת, מקום שההסדר יסודו בשיקולים דתיים (ראו: עניין בתי החולים, בפסקה 39 לחוות דעתו של השופט פוגלמן; בג"ץ 953/01 סולודקין נ' עיריית בית-שמש, פ"ד נח(5) 595, 610 (2004) (להלן: עניין סולודקין); בג"ץ 6111/94 הוועד לשומרי מסורת נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל, פ"ד מט(5) 94, 107-106 (1995) (להלן: עניין הוועד לשומרי מסורת)). לצד זאת, הובעה בספרות המשפטית עמדה אחרת, שלפיה
--- סוף עמוד 23 ---
הסדר המטיל מגבלות על צריכת מזון של אדם שאינו שומר מצוות, בשל שיקולי דת – גם אם יש בו משום פגיעה בחופש הבחירה של האדם, וגם אם הוא עשוי להרגיז או לקומם, אין בו פגיעה בחופש מדת או בחופש המצפון (ראו: סטטמן וספיר, בעמ' 48-42; דני סטטמן ממלכתיות, "הדתה" ודתיים בצה"ל 75-74 (מחקר מדיניות 139, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2019). ולדעות דומות שהושמעו בפסיקה בהקשרים שונים, ראו: עמדותיהם של השופט מ' חשין והשופט צ' טל בעניין חורב, בעמ' 141-140, ו-183; בג"ץ 174/62 הליגה למניעת כפיה דתית נ' מועצת עירית ירושלים, פ"ד טז 2665, 2668 (1962)).
לגישתי, האיסור על הכנסת חמץ, אף שהוא פוגע באוטונומיה הכללית של החייל לבחור את מזונו, אינו כופה עליו פעולה בעלת אופי דתי מובהק העשויה לעמוד בניגוד לצו מצפונו – כמו למשל, חיוב החייל בהשתתפות פעילה בטקס דתי. לפיכך, מדובר בענייננו לכל היותר בפגיעה ברף הנמוך שאינה ב"גרעין הקשה" של הזכות לחופש מדת. בעניין זה אני שותפה לעמדתו של השופט נ' הנדל בעניין בתי החולים. כמו שם, גם בענייננו, האיסור האמור אינו נובע מייחוס ערך דתי לדיני הכשרות על-ידי צה"ל. כפי שיוסבר עוד בהמשך, האיסור נובע משיקולים מעשיים, הנוגעים לחובתו של צה"ל לספק מזון כשר לחיילים המשרתים בו; וכן משיקולים משימתיים-מקצועיים, הנוגעים ליכולתו של צה"ל למלא את משימותיו תוך שיתוף פעולה בין חיילים המחזיקים באמונות ובתפיסות עולם שונות (השוו: שם, בפסקה 3 לפסק דינו של השופט הנדל. לגבי ההבחנה בין שיקולים שעניינם אכיפת מצוות דת, לבין שיקולים הנוגעים להכרה באינטרסים לגיטימיים של שומרי מצוות, ראו: עניין מיטראל הראשון, בעמ' 509-508; בג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז(3) 29, 42 (1983). ולהרחבה לעניין הפגיעה בחופש מדת בצה"ל ראו: אהרן ברק "פסקת ההגבלה הבטחונית וצבא ההגנה לישראל" ספר אליקים רובינשטיין 1049-1048 (אהרן ברק ואח' עורכים, 2021) (להלן: ברק, פסקת ההגבלה)).