32. לסיכום נקודה זאת: הגם שהאיסור על הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל פוגע במידה מסוימת בזכותם לאוטונומיה של חיילים המבקשים לצרוך חמץ בחג, ואולי אף בזכותם לחופש מדת – מדובר בפגיעה מצומצמת יחסית, המצויה בשולי זכויות אלה ולא בליבתן.
הערכת הפגיעה בראי פסקת ההגבלה הביטחונית
--- סוף עמוד 24 ---
33. נקודת המוצא לדיון החוקתי היא, כי זכויות האדם המוגנות בחוקי היסוד הן גם זכויותיו של החייל, שכן "המדים אינם חוצצים בין החייל לבין זכויות האדם החוקתיות" (בש"פ 3513/95 שרגאי נ' התובע הצבאי פרקליטות חיל האוויר, פ"ד נא(2) 686, 688 (1997)). עם זאת, ככל זכויות האדם גם הזכות לאוטונומיה והזכות לחופש מדת אינן זכויות מוחלטות, ולעיתים עליהן לסגת מפני זכויות אחרות או מפני אינטרסים מתחרים. היקף ההגנה על זכויות אלה ובחינת חוקתיות הפגיעה בהן, נבחנים על פי מבחניה של פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: חוק היסוד). בעניינם של המשרתים בכוחות הביטחון, בחינה זו נערכת על פי מבחניה של נוסחת האיזון המיוחדת הקבועה בסעיף 9 לחוק-היסוד, היא פסקת ההגבלה הביטחונית ("סייג לגבי כוחות הבטחון"). הוראת סעיף 9 קובעת את נוסחת האיזון בזו הלשון:
"אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות".
נוסחת האיזון האמורה נבדלת מזו שנקבעה בפסקת ההגבלה הכללית, המעוגנת בסעיף 8 לחוק היסוד, הקובעת כי –
"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
34. פסקת ההגבלה הביטחונית מתירה, אפוא, פגיעה בזכויות חוקתיות של חייל מעבר לזו המותרת לגבי מי שאינו חייל, ככל שזו נובעת ממהותו המיוחדת של השירות הצבאי ולצורך הגשמת אינטרסים ביטחוניים וציבוריים של המדינה. פסקה זו מציבה שני תנאים מצטברים הצריכים להתקיים על מנת שפגיעה בזכות מוגנת תצלח את הבחינה החוקתית: התנאי הראשון, הנוגע למקור הסמכות, הוא כי הפגיעה צריכה להיעשות "לפי חוק". התנאי השני, הנוגע למידתיות הפגיעה, דורש כי הפגיעה תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות". בפסיקת בית המשפט נקבעו שני תנאים נוספים, שנגזרו מפרשנות תכליתית של התנאי השני, ועל פיהם על