--- סוף עמוד 30 ---
עניין ארקו, בפסקאות 13-11; בג"ץ 10203/03 "המפקד הלאומי" בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סב(4) 715, 825-823 (2008); בג"ץ 6824/07 מנאע נ' רשות המסים, פ"ד סד(2) 479, פסקה 15 (2010)).
בענייננו, פקודת מאכל כשר לחיילים הטילה על צה"ל חובה לספק מזון כשר לחייליו. חובה זו מקפלת בתוכה הסמכה לפגיעה מסוימת בזכויות החיילים אשר אינם מעוניינים במזון כשר. פקודות הצבא קובעות את ההסדרים הארגוניים והמנהליים המשלימים הדרושים ליישום הוראות הפקודה – ובכלל זה, את ההסדרים הנדונים לפנינו, הקובעים איסור על הכנסת חמץ לבסיסים בימי הפסח. טענות העותרים, לפיהן איסור זה אינו נדרש, בצורתו הגורפת, לשם מילוי החובה האמורה – מקומן להיבחן במסגרת מבחני המידתיות הנוגעים לקשר בין האמצעי למטרה ולצורך בפגיעה, ולא במישור דרישת ההסמכה.
יש לקבוע, אפוא, כי פקודות הצבא מושא הדיון עומדות בדרישה כי הפגיעה בזכויות יסוד מוגנות תיעשה "לפי חוק".
תכלית האיסור והתאמתו לערכי המדינה
42. הלימת פקודות הצבא לערכי מדינת ישראל, משמעותה היא הלימתן לערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. תכליתו של חוק תיחשב ראויה, ככלל, אם הוא "נועד לקדם זכויות אדם או להגשים מטרה ציבורית או חברתית חשובה העולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל, המגלה רגישות למקומן של זכויות האדם במערך החברתי הכולל" (בג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת, פ"ד סו(1) 717, 793 (2013). כן ראו: עניין שליטנר, בפסקאות 78-77). כאשר מדובר בארגון ביטחוני, "התכלית הראויה היא תכלית המאפיינת את השירות הבטחוני", אך גם תכלית שנועדה "לשם מימוש צורך חברתי דחוף או ענין חברתי מהותי" (ברק, פסקת ההגבלה, בעמ' 1004-1003).
43. המשיבים מצביעים על שתי תכליות העומדות בבסיס האיסור על הכנסת חמץ לבסיסים. התכלית המרכזית, עניינה ביכולתו של צה"ל לשמור על הכשרות הנדרשת ביחידות, באופן שיאפשר לו לספק מזון כשר לחייליו במהלך חג הפסח. בתוך כך, וכתכלית נוספת, נועד האיסור לשמור על הלכידות בין החיילים ולאפשר קיום שגרת חיים משותפת בבסיסים במהלך החג, תוך מניעת הצורך בהפרדה העשויה להידרש על רקע הכנסת חמץ לבסיסים, באופן שיחתור תחת יכולת הצבא לעמוד במשימותיו.
--- סוף עמוד 31 ---
תכלית זו, על שני ראשיה, היא תכלית ראויה, העולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובפרט עם יסודה היהודי של המדינה. כפי שיפורט להלן, עוד מימיה הראשונים של המדינה, השמירה על הכשרות בצה"ל, ככלי להבטחת אחדותו, הייתה ליעד חשוב ולמרכיב מהותי בזהותה של המדינה ובדאגה לביטחונה.