מידתיות הפגיעה
48. השאלה העיקרית העומדת אפוא לדיון היא, האם האיסור על הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל, במתכונתו הגורפת החלה על כל שטחי הבסיס, עומד במבחן המידתיות הקבוע בפסקת ההגבלה הביטחונית.
49. כבר עמדנו על ההבדלים בין פסקת ההגבלה הכללית לזו הביטחונית בנוגע לדרישת ההסמכה. הבדל נוסף נוגע לנוסחת המידתיות. בעוד שפסקת ההגבלה הכללית קובעת בהקשר זה, כי על הפגיעה בזכויות להיות "במידה שאינה עולה על הנדרש" – פסקת ההגבלה הביטחונית מוסיפה, כי הפגיעה צריכה להיות "במידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות". בעניין צמח עמד השופט י' זמיר על הבדל זה
--- סוף עמוד 34 ---
וציין, כי מכיוון ששאלת המידתיות נבחנת בכל מקרה על רקע כלל נסיבות העניין, "ברור כי גם מידתיות הפגיעה בזכויות של אדם המשרת בכוחות הביטחון מושפעת מן המהות ומן האופי של השירות. משמע, מבחן המידתיות הכללי, כפי שנקבע בסעיף 8 לחוק היסוד, צריך היה לחול על המשרתים בכוחות הביטחון בהתחשב במהותו ובאופיו של השירות, גם לולא נאמר הדבר במפורש בסעיף 9 לחוק היסוד" (שם, בעמ' 266). מידתיות הפגיעה בזכויות משרתי כוחות הביטחון, נבחנת אפוא באמצעות מבחני המידתיות הרגילים. עם זאת, לנוכח ההדגש שניתן במסגרת בחינה זו על מהותו ואופיו של השירות, מובן כי "יישום עקרון המידתיות בהקשר של מערכת בטחונית עשוי להיות שונה מיישומו בהקשרים אחרים" (עניין שליטנר, בפסקה 70; עניין צמח, בעמ' 266. וראו גם: מלצר, בעמ' 382-380). בהתאם לכך, ולגבי המשרתים בצבא, הכירה הפסיקה כי בשל ייחודו של השירות הצבאי, ולשם השגת תכליות ציבוריות-ביטחוניות, פסקת ההגבלה הביטחונית מתירה פגיעה בזכויות החייל "שהינה מקיפה יותר מזו החלה על האדם שאינו חייל" (עניין שרגאי, בעמ' 689. וראו גם: בג"ץ 5000/95 ברטלה נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ''ד מט(5) 64, 75 (1995)).
50. כידוע, מידתיות הפגיעה בזכויות נבחנת באמצעות שלושה מבחני עזר: המבחן הראשון, מבחן הקשר הרציונלי, בוחן האם מתקיים קשר של התאמה בין האמצעי שנבחר בהסדר הפוגע, לבין התכלית שאמצעי זה נועד להגשים. המבחן השני, מבחן הצורך, בוחן האם האמצעי שנבחר הוא זה שפגיעתו בזכויות פחותה, או שמא קיימת חלופה המגשימה את תכליתו במידה שווה או דומה, הכרוכה בפגיעה מתונה יותר בזכויות. המבחן השלישי, מבחן המידתיות במובן הצר, בוחן האם מתקיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת מן ההסדר, לבין הנזק הנגרם ממנו, בראי פגיעתו בזכויות הפרט (ראו מבין רבים: בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202, פסקאות 75-65 לפסק דינו של הנשיא א' ברק (2006) (להלן: עניין עדאלה); בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 385 (1997); בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח(5) 807, 840 (2004) (להלן: עניין בית סוריק); ברק, פסקת ההגבלה, בעמ' 1005-1004).