(עמ' 262 ש' 8 - עמ' 263 ש' 10. ראו גם בעמ' 272 ש' 24-27: "... כמו שאמרתי חברת דן, דיברתי קודם, מונעת מספקים, מנעה, נתתי דוגמא לעבוד איתנו. מה זה מנעה? כן, היא הקשתה עליהם").
67. דוגמא זו - שאין לה התייחסות בתצהיר הנתבע - צוינה בתרשומת התובע, שם צוין כי "ישנו ספק שלטים בשם אורבן דיגיטל שקיבל איומים מפורשים מדן (מהמנהלים) שבמידה והוא מעוניין בעבודה גדולה מדן, עליו להפסיק לעבוד עם פיסנטרה ולעבור לעבוד עם הופ-און...". וכן נזכרה במפורש בתצהיר התובע (סעיף 56). הדבר תומך באותנטיות ובמהימנות התרשומת ובגרסת התובע בעניין זה. ודאי לנוכח שתיקת הנתבע בתצהירו בדבר.
68. תצהיר הנתבע לא מתייחס גם לחברת שימקוטק, שלה הוקדש חלק נכבד של התרשומת בכתב ידו של הנתבע (ראו העמ' הראשון בנספח 10). הנתבע כתב שם כי שימקוטק "מהווה מונופול בעולם הכרטוס לתחבורה הציבורית בישראל" ועוד כתב:
“)שימקוטק) ספק הכרטיס[ים] המוביל בישראל שמספקים פתרונות לרוב השוק, חבר[ה] לחברת hopon כדי לספק לה פתרונות וליצור עמה שיתוף פעולה אסטרטגי שבאמצעותו גם תקנה ממנו את הטכנולוגיה ומאידך שימקוטק ישווקו את hopon למפעילי התחבורה הציבורית האחרים. המהלך הוכח מבחינתם כמוצלח כאשר שיתוף הפעולה הזה סייע ל- hopon להכשיר את המהלך עם אגד".
בעדותו אישר הנתבע (אם כי השיב בשיהוי מה) כי שימקוטק היא מונופול בשוק הכרטוס (עמ' 268 ש' 18 - עמ' 269); ואישר שסיפר לתובע על שיתוף הפעולה בין דן לבין שימקוטק (עמ' 269 ש' 22-23). הנתבע העיד עוד, שאין מדובר ב"חשש" לשיתוף פעולה כי אם בעובדה: "אני מתאר לך עובדה, מצב שו הופ-און ו-שימקוטק משתפים פעולה. שימקוטק ספק של הופ-און והקשר הזה הולך ומתרחב" והוסיף במענה לשאלה אם הוטרד מכך כמתחרה של הופ-און: "מטריד אותי כחלק מהדברים שאני עסוק בהם כמנהל החברה, כן" (עמ' 270 ש' 18-20).
69. הנתבע נשאל מדוע לא כתב בתצהירו דבר מכל הנ"ל, כגון החבירה של דן לשימקוטק שהיא מונופול בתחום. על כך השיב "אני יכול לראות בתצהיר, אבל בעיקרון לא ראיתי לנכון להרחיב בעניין הזה יותר מדי". עוד הקשה ב"כ התובע "וגם לא ראית לנכון לציין שדן מונעת מספקים לעבוד עם פיסנטרה" והנתבע השיב: "... אני חושב שכן הזכרתי את הקשרים בין הופ און לדן" (עמ' 273 ש' 26 - עמ' 274 ש' 10).
ודוק: למעט ציון הטענה כי "אומנם שהנתבעים סברו כי הופ-און נהנית מיתרון בלתי הוגן, לנוכח העובדה שהיא חברת בת של דן, ולאור זאת שהתאפשר להופ-און למכור כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית ללא צורך בכרטיס רב-קו (אפשרות שלא ניתנה לפיסנטרה)" (סעיף 94 לתצהיר וסעיף 123 שם), אין לכך התייחסות בתצהיר הנתבע. אף נטען, כי "ירי מציג בתצהירו בצורה דרמטית ביותר את התחרות העסקית הקיימת בין פיסנטרה והופ-און, תוך העלאת שלל תיאוריות מופרכות ומניפולטיביות" (סעיף 93). הטענה (גם בסיכומים) שמדובר "בתיאוריות מופרכות ומניפולטיביות" של התובע, לא עמדה בחקירה הנגדית, ואף נסתרה מכלל הראיות כמתואר, ונדחית בזאת. הנתבע הודה בחקירתו כי עניין הקשרים שבין משרד התחבורה להופ-און תואר על ידו בפגישה עם עוה"ד בקל וגזית; והודה כי החשדות לאינטרס אישי של בכירים בחברת דן בהופ-און היו תיאוריות וחששות שלו עצמו (ולא של התובע). עוד הודה כי מצא לציין בפני התובע את הקשר שבין מנכ"לית משרד התחבורה וסמנכ"ל הכספים בדן. הנתבע גם הודה כי סבר שדן עושה שימוש בכוחה בשוק לתחרות לא הוגנת בפיסנטרה ואיימה על ספקים שלא יתקשרו עמה, והודה כי היה מוטרד מהמהלך שעשתה דן בחבירה לספקית הכרטוס שהיא מונופול בשוק הישראלי, שימקוטק.
70. סיכומה של נקודה זו מכל האמור, שהוכחה גרסת התובע כי הנתבע חשש בזמן אמת שדן מנצלת את כוחה בשוק לתחרות בלתי הוגנת ולדחיקת רגלה של החברה, ואף היה בידו מידע לגבי מקרים שבהם דן פעלה למנוע התקשרות של ספקים עם פיסנטרה.
71. טרם "סגירת מעגל" וחיבור חלקי הדיון לעיל, בתשובה לשאלה אם עיכוב יישום הרפורמה נתפס אצל הנתבעים בזמן אמת כמצב משבר - אדון גם בהיבט נוסף של דברים: ההשקעה שהשקיעה פיסנטרה בהיערכות לרפורמה ובכלל, לצורך אחיזתה בשוק הכרטוס.
א(4) ההשקעה שהשקיעה פיסנטרה בהיערכות לרפורמה
72. הנתבע העיד, כי החברה השקיעה משאבים להיערך לרפורמה: "אנחנו השקענו משאבים לכל הרפורמות שנערכו, גם לרפורמה הזאת, כן". "בעיקר פעולות פיתוח, גיוס עסקים, הסכמים עם כל מיני גופים כאלה ואחרים". "הכל בסוף זה כסף" (עמ' 288 ש' 1-12).
בתצהירו ציין כי "מניסיון מצטבר של כ- 15 שנים בענף התחבורה הציבורית, ומפגישות ושיחות שקיימתי בזמן אמת עם גורמים שונים במשרד התחבורה, אני יכול לומר שמדובר באחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שנערכו על-ידי משרד התחבורה, אשר קדמה לה עבודת הכנה ממושכת הן מצד משרד התחבורה והן מצד מפעילות התחבורה הציבורית וחברות הכרטוס החכם. כך לדוגמא, כחלק מההיערכות לרפורמה בגוש דן, החברה הייתה מצויה בדין ודברים עם נציגי משרד התחבורה (אשר אף ביקשו לוודא כי החברה אכן ערוכה לרפורמה), ואף פעלה להרחבת מלאי מכונות הכרטיסים שבבעלותה ורכשה אלפי מכונות טעינה מיצרן סיני (במסגרת נסיעה לסין שקיימתי יחד עם שני עובדים נוספים של החברה במהלך אוקטובר 2018)" (סעיפים 88-89). מכאן משתמע כי מדובר בהיערכות ממושכת, כאשר באוקטובר 2018 רכשה החברה עוד אלפי מכונות. אולם בעדותו טען הנתבע שלאורך השנים רכשה החברה מעל 5,000 מכשירים (עמ' 288 ש' 19 - עמ' 289 ש' 1) וספציפית לקראת יישום הרפורמה בגוש דן בתקופה הרלבנטית, נרכשו בין 500 ל-700 מכשירים בלבד (שם בש' 5-6). הנתבע נשאל על כך והעיד כי התכוון שהיה הסכם מסגרת עם היצרן הסיני לרכישת כמה אלפים לאורך השנים, אך לא רכשו מיד אלא "זה היה במדרגות" (עמ' 289 ש' 7-22). הנתבע לא חשף את עלות רכישת המכשירים והסביר כי מדובר במידע עסקי, אך ציין שזה סדר גודל של כמה מאות אלפי שקלים (עמ' 289 ש' 23 - עמ' 290 ש' 1).
73. עולה מהדברים הללו, כי ההיערכות לרפורמה הייתה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית. עם זאת כשב"כ התובע ביקש לסכם ואמר שמהחקירה עלה שגופים גדולים בשוק חברו כדי לסייע להופ-און (חברת האם - חברת דן, החבירה של דן לשימקוטק, והקשרים של בכירים בדן עם משרד התחבורה), וכי ערב הרפורמה גם נכנסה החברה להשקעה משמעותית של כסף ומשאבים - הזדרז הנתבע והשיב שאין מדובר בהשקעה משמעותית "ממש לא" (עמ' 290 ש' 2-12). נראה שכך עשה בשל ההקשר שבו נאמרו הדברים, כשמטרת החקירה הייתה לעגן את הקושי שלפניו ניצבה החברה ערב הפניה לתובע שיסייע בידה (כגרסת התובע). הנתבע ביקש להמעיט בגודל ההשקעה שנדרשה להיערך לרפורמה. דומני כי האמור בתצהיר הנתבע משכנע יותר (שם נאמרו הדברים במטרה לתקוף את טענת התובע כי פניית עו"ד גזית לכתב היא שהביאה ליישום הרפורמה בדצמבר 2018). כך או כך, וגם אם לא נרכשו אלפי המכונות כולן באוקטובר 2018 אלא רק 500 או 700 והיתרה עוד קודם בהדרגה, רכישתן של אלפי מכונות נדרשה לצורך היערכות ליישום הרפורמה. וכפי שגם ציין הנתבע בעדותו, ההשקעה הכספית ברכישת מכונות אינה חזות הכל וההיערכות לה אינה רק בחודשים הסמוכים ליישומה, אלא כפי שציין בתצהירו, ארכה זמן רב. אוסיף על כך גם את עדותו של עו"ד בקל לפיה "מוטי אמר – אני משקיע כספים רבים לקדם את הרפורמה, אין שום סיבה עניינית לא לבצע את הרפורמה" (עמ' 51 ש' 8-9), וב"כ הנתבעים ציין שאין חולק על כך. גם עו"ד גזית העיד כי הנתבע הביע חשש שייגרמו לחברה "נזקים כלכליים" (עמ' 60 ש' 20-23).
74. עתה לחששו של הנתבע בנוגע לתוצאות האפשריות של העיכוב ביישום הרפורמה. עד כמה הייתה חשובה לנתבעים כניסתה של הרפורמה לתוקף בהקדם והאם, כטענת התובע, בזמן אמת, היה זה מצב משבר או סיטואציה משמעותית בחייה של החברה?
75. א(5) בזמן אמת רצה הנתבע ביישום מידי של הרפורמה וחשש כי עיכוב יישומה יפגע משמעותית בחברה שתאבד את יתרונה ותיפגע כלכלית, ובנסיבות אלה פנה לתובע
אין מחלוקת שהנתבעים רצו ביישומה של הרפורמה בהקדם האפשרי (ראו למשל עדות הנתבע בעמ' 260 ש' 5-6, 12-14 ובעמ' 281 ש' 7-10). אין גם מחלוקת שחברת הופ-און שהיא, כאמור חברה בת של חברת דן, הייתה מתחרה של פיסנטרה (עמ' 261 ש' 23-25); וכי פיסנטרה הייתה מוכנה ליישומה המידי, וערוכה לכך טוב יותר מהופ-און (הנתבע אישר בעדותו: "אני חושב שהיינו ערוכים טוב יותר", עמ' 281 בש' 14). בנוסף, הנתבע אישר, כאמור, כי במסגרת ההיערכות לרפורמה גם רכשה החברה אלפי מכונות כרטוס.